תושבת המרכז, שתבעה מבעלה לשעבר רבע מיליון שקלים בגין התעללות פיזית, נפשית ומינית כלפיה במהלך 35 שנות נישואיה, לא תקבל כל פיצוי לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בחדרה לא השתכנע מטענותיה.
התביעה הוגשה על ידי האישה במסגרת סכסוך גירושין עם בעלה לשעבר. על פי גרסת התובעת מכתב התביעה "בעלה התנהל באלימות פיזית ונפשית כלפיה במשך כל שנות הנישואין. נטען, שהנתבע נהג להכותה, להרים עליה ידיים, לדחוף אותה ולהעיפה באוויר, לחשוף את השפה התחתונה, להיצמד אליה ולהרים אגרוף מעל לראשה. כנטען, הנתבע התעלל בה קשות באופן יומיומי במשך כל שנות נישואיהם, איים עליה באומרו 'עוד מילה אחת…', רמס וביטל אותה, התייחס אליה כעבד, בעוד היא תמכה בו וטיפחה את הבית והמשפחה".
עוד נטען בכתב התביעה כי "הנתבע נהג לומר לה שיש לה בעיות נפשיות, קילל, זלזל והשפיל אותה, הוציא ופיזר כספים ללא ידיעתה, השתולל, דפק על דלתות החדרים, שבר חפצים, זרק חפצים כגון, חולצות וצלחות עם אוכל לקירות, העיף שולחנות וכסאות, לכלך בצורה קיצונית את הבית, גרם לנזקים בבית טרם מכירתו, סגר את ברזי המים, הוריד את הווישרים ברכבה וכשהברקסים לא עבדו ברכב אמר לה להסתדר בעצמה אגב סיכון חייה".
כתב התביעה מתאר מספר אירועים שהתרחשו לדברי האישה, לאחר שהתובעת הודיעה לבעלה לשעבר שבכוונתה להתגרש. "הנתבע כיסה את המיטה במצעים לבנים, הוריד את הכרית בצד התובעת והניח שושנה אדומה כארון קבורה; הוריד את מזוזת הבית ושבר אתה; קנה שתיל על לב מתכת ורוזמרין ותקע סכין בלב; הכין שפריץ של קטשופ שמדמה נתזי דם והניח חצי עגבנייה חתוכה כלפי מטה ותקע בה קיסם", תיאר כתב התביעה. לטענת התובעת רק כאשר נפגשה עם העובד הסוציאלי הבינה והפנימה את מסכת ההתעללות הקשה.
שלוש שנים לאחר הגשת התביעה, החליטה השופטת עינת גלעד משולם לדחות את תביעת האישה. "התובעת לא הוכיחה את תביעתה ולו בדוחק", טענה השופטת. "דיני הראיות קובעים שנטל השכנוע במשפט אזרחי הוא על יסוד העיקרון, שלפיו בעל הדין התובע נדרש לשכנע את בית המשפט בקיום אותן עובדות שבהן מותנית התוצאה המשפטית המתבקשת על ידו. כלומר, הטענה שלפיה התנהג הנתבע במהלך חיי הנישואין באלימות פיזית ונפשית קשה ובהתעללות נמשכת נדרשת בהוכחה. לשון אחר, על התובעת להוכיח שחוותה אלימות והתעללות כנטען. בחינת ושקילת הטענות והראיות מעלה שהתובעת לא עמדה בנטל זה".
עוד הוסיפה השופטת כי "התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לביסוס התביעה בדבר אלימות או התעללות נמשכת, התובעת לא הציגה ראיות התומכות בנטען ולא זימנה עדים מטעמה להוכחת היסודות בבסיס תביעתה. יתר על כן ואף לו היה עולה בידה להוכיח את הטענות בכתב התביעה או את חלקן, היה על התובעת להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מהמעשים הנטענים והמיוחסים לנתבע, בהינתן שהגישה תביעה נזיקית בסך של 250 אלף שקל, דא עקא שחוות דעת המומחה מטעם מבית המשפט שללה נזקים נטענים".
"התובעת שימשה עדה יחידה לטענותיה בדבר מסכת התעללות נמשכת בחיי הנישואין. זה המקום להזכיר כי אין מדובר בשנות נישואין בודדות, אלא בשלושים וחמש שנות נישואין. בהתחשב בכך שכתב התביעה והתצהיר מצביעים על התנהלות נמשכת על פני כשלושה עשורים, ובכך שהם מציינים הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית, קשה להלום כיצד לא עלה בידי התובעת להציג ולו מסמך אחד המבסס את טענותיה בדבר אלימות, איומים, התנהגות משפילה ועוד", הוספיה השופטת. "התובעת לא השכילה להציג מכתבים, פתקים, חלופת דואר אלקטרוני, תיעוד במסרונים כלשהם או הודעות ווטסאפ, גם לא הוצגו שיחות טלפון או ראיות אחרות ביחס לאלימות בת למעלה משלושה עשורים. התובעת לא הציגה תלונות, פניות למשטרה או לאגף לשירותים חברתיים, לא היו פניות של התובעת או של מי מהצדדים לטיפול כלשהו זוגי או פרטני, אף לא נערכה פנייה לקבלת טיפול רפואי בגין מעשי האלימות הנטענים, שחלקם כנטען הובילו לחבלות כגון חתכים בידיים במצח ודימומים".
השופטת נימקה מדוע היא דוחה מכל וכל את התביעה. "הנטל להוכיח את הנסיבות המקימות את הסעדים מוטל על כתפי התובעת. במקרה זה התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה במאזן ההסתברויות הנדרש כי מעשי הנתבע במהלך שנות הנישואין גרמו לנזקיה הנטענים. התובעת לא הוכיחה את המעשים עצמם וכפועל יוצא כשלה בניסיון להוכיח כי אותם מעשים נטענים מצדיקים פיצוי. לפיכך, תביעת התובעת נדחית על כל רכיביה. באיזון שבין הצדדים ובהתחשב בשיקולי הפסיקה באשר לפסיקת שכר טרחה ריאלי וסבירות ההוצאות, תישא התובעת בהוצאות בסך של 8,000 שקלים".