הפסקת האש בלבנון הייתה בת פחות משבוע. לאחר חודשים של השכמות ליליות, ריצות למקלטים ולממ"דים, שריקות יירוט במקרה הטוב ורעמי נפילות במקרה הרע, תושבי שדרות הגעתון בנהריה ישנו סופסוף בשקט. אבל אז, זמן קצר לאחר חצות, פיצוצים עזים החרידו שוב את האזור. "חשבנו שמדובר בטיל או בכטב"ם שחיזבאללה שיגר לשכונה. אנשים היו מבוהלים", סיפר אחד הדיירים.
עברו מספר דקות עד שהתברר מה קרה: שריפה פרצה במרכז מסחרי קטן בן שתי קומות, והמקום עלה בלהבות בתוך שניות. שלושה צוותי כיבוי הגיעו למקום עם מנוף; לאחר מאבק הצליחו לוחמי האש לכבות את השריפה ולמנוע את התפשטותה לחנויות אחרות, תוך שהם סורקים את המתחם כדי לוודא שאין בו לכודים. לאחת החנויות נגרם נזק הנאמד במאות אלפי שקלים.
זמן קצר לאחר שכבו הלהבות הודיעו שירותי הכבאות כי נבדקת האפשרות שמדובר בהצתה. זאת הייתה הכרזה יוצאת דופן בתזמון שלה – חקירת מקרי שריפה היא עניין ממושך ומורכב, ולרוב חולפים ימים לפני שמדברים אפילו על חשד להצתה – אלא שבמקרה הזה היו סיבות טובות להניח שלא מדובר ברשלנות או בקצר חשמלי. בשטח התגלו סימנים לכך שמספר בקבוקי תבערה הושלכו לעבר המקום מכמה כיוונים, מה שהשאיר מעט מאוד ספק בנוגע לנסיבות. לוחמי האש סירבו לנדב פרטים נוספים, והאירוע הועבר לחקירת המשטרה.
בליל 1 בדצמבר פרצה שריפה בחנות בשדרות הגעתון, ושירותי הכבאות דיברו מיד על חשד להצתה. קצין משטרה רומז לקשר אפשרי לפעילות עבריינים המזוהים עם פלגים במשפחת ג'רושי
גורמים המעורים בחקירה מדברים השבוע על אפשרות סבירה שהשלכת בקבוקי התבערה נעשתה במסגרת ניסיון לגבות דמי חסות מבעלי עסקים במרכז המסחרי, או כחלק מסכסוך בין עבריינים שמנסים לנגוס שטחים אחד מהשני ומשתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם. "יש עבריינים שמזוהים עם פלגים במשפחת הפשע ג'רושי וארגוני פשיעה מהמגזר הערבי במרכז הארץ שמנסים להשתלט בכוח על נהריה", אומר קצין משטרה בכיר. "האנשים האלה הגיעו לעיר בעיצומה של המלחמה, כשהיא הייתה כל הזמן מופגזת".
יש לכם הסבר, תיאוריה, בנוגע לתזמון הזה? על פניו לא ברור מה יש למישהו לחפש בעיר תחת אש.
"אותם לא מעניינים טילים וכטב"מים, זה ממש לא מרתיע אותם. הם לא חוששים לחייהם, רק מחפשים כסף, והרבה כסף. יחידות המשטרה במרכז הארץ ובשפלה מכירות אותם, ופה הרבה פחות, אז נהריה מבחינתם זה סוג של מכרה של זהב שאפשר להלבין בו הרבה הון ולפעול מתחת לרדאר. הם פועלים להשתלט על שטחי מחיה של עבריינים בכירים, ובהם כאלה שעזבו את העיר, וחלקם כבר כרתו בריתות עם עבריינים מקומיים".
מה זה אומר בפועל, הקמה של ארגון חדש?
"בוא נגיד ככה: אנחנו מזהים מגמה להקים בנהריה קומונת פשע חדשה בסיוע עבריינים מקומיים. מי שמעורבים בסיפור הזה מנצלים את העובדה שעבריינים בכירים, ובראשם ראש ארגון הפשע מיכאל מור, נמחקו ממפת הפשיעה המקומית. העבריינים החדשים האלה נכנסים לוואקום, והם כבר התחילו לפעול בחלקים מסוימים של העיר".
תותחים שבאים להישאר
מאחורי הניסוחים הזהירים של קצין המשטרה יש הצטברות של עובדות בשטח. בלשי תחנת משטרת נהריה ושוטרי מחלק ההערכה ביחידה המרכזית במחוז החוף ערכו באחרונה מיפוי של העיר וסביבותיה בכל הנוגע למחוללי פשיעה חמורה, במטרה לעקוב אחר דמויות עברייניות הפועלות בסביבה. נאסף חומר מודיעיני עשיר, ומעקבים שבוצעו בשבועות האחרונים חשפו כי עבריינים ממשפחת ג'רושי והמשולש אכן הגיעו לעיר הצפונית ופועלים בה.
בשנים שעברו מאז מעצרו של מור הפך שמוליק הרוש לאיש החזק בנהריה. בעיר פועלת גם משפחת הפשע רובעי, שמקיימת עם אנשיו של הרוש מצב שניתן להגדיר כהסכם אי-לוחמה
נסיבות השריפה בשדרות הגעתון בליל ה-1 בדצמבר עדיין נחקרות, אבל קדם לה בשבוע אירוע שבו כבר נעצרו בנהריה עבריינים המוכרים לתחנת משטרה רמלה – העיר שממנה, משכונת ג'ואריש, צמחה משפחת הפשע ג'רושי. זה קרה כשבלשי משטרת מרחב אשר במחוז החוף, בסיוע שוטרי תחנת נהריה, הפתיעו שני עבריינים ברכב שטח שעלותו כחצי מיליון שקל – וש-60 אלף שקל במזומן נמצאו בתוכו. במשטרה בודקים איך ובידי מי נרכש הג'יפ, שהוחרם במקום, ואם הכסף שנתפס הושגו בפעילות עבריינית. אירוע שולי בפני עצמו, אלא שהוא מעיד על הרילוקיישן שהמשטרה זיהתה: תנועה ערה בקו רמלה–נהריה.
א', עבריין מהצפון שמכיר את מה שמתרחש בנהריה מעל ומתחת לפני השטח, אומר שעבריינים נמשכים לעסקים – בהם מרכזי קניות מצליחים שמגלגלים עשרות מיליוני שקלים בחודש – הפועלים בעיר וביישובים הסמוכים לה. "לא סתם מגיעים עבריינים מהמרכז לנהריה, הם לא על תקן טרמפיסטים או תיירים. מדובר בתותחים שבאים בכוונה להישאר, לא לעבור ולהמשיך הלאה. הם הבינו מהר מאוד איפה יש כסף בנהריה".
הם בטח לא היחידים.
"לא, ברור שלא. יש פה עבריינים בכירים ותיקים, כמו שמוליק הרוש ומשפחת רובעי, וגם עבריינים מקומיים בדרג נמוך יותר, שלא יתנו לאף אחד לדרוך להם על האצבעות. הפחד הוא שאם עבריינים מהמרכז ימשיכו לבוא לכאן בכמויות גדולות, יהיה בלגן בעיר. בנוסף הגיעו לפה בזמן האחרון גם עבריינים מהפזורה הבדואית שעושים כסף מסמים ומגביית חסות, ואנשים פה רועדים מהם. אלה טיפוסים מפחידים מאוד שגם העבריינים הוותיקים מעדיפים לא להתעמת איתם".
גורם במשטרה: "המלחמה גרמה לכך שהשוטרים באזור עבדו מסביב לשעון, 16 ו-18 שעות ביממה. זה פגע ביכולת להתעסק בפשיעה, ועבריינים ניצלו את המצב כדי להיכנס לנהריה"
הנהירה לנהריה באה בתזמון אידיאלי מנקודת מבטם של הגורמים העברייניים. שוטרי מרחב אשר, ובכלל זה תחנת משטרת נהריה וימ"ר חוף, היו בשנה האחרונה עסוקים בעיקר בטיפול באירועי ביטחון רבים בגזרה גדולה; זה אפשר את הנדידה מהשפלה ומהפזורה, שפשוט לא היה מי שיעצור אותה. "השוטרים באזור עבדו גם ככה מסביב לשעון, 16 ו-18 שעות ביממה, וזה מטורף", אומר השבוע גורם במשטרה. "המציאות כאן הייתה של עשרות שיגורים ביום לעבר חיפה, נהריה והקריות, היו נפילות על בניינים ורחובות, וחוץ מזה היו הפגנות – גם מול בית ראש הממשלה בקיסריה וגם ביישובים אחרים. זה פגע ביכולת להתעסק בפשיעה הפלילית החמורה, ועבריינים ניצלו את המצב כדי להגיע לנהריה וליישובים סמוכים ולהשתלט עליהם".
אז המלחמה סיפקה מסך עשן, תרתי משמע. אבל לעובדה שנהריה היא כיום יעד להגירה פנימית יש גם סיבות אחרות, ואלו נוצרו כבר לפני מספר שנים – כשהשליט הבלתי מעורער של העיר שלף את קלף "לך לכלא".
אף אחד לא רוצה להסתבך איתם
נהריה הייתה במשך שנים תחת שליטה אבסולוטית, שלא לומר דיקטטורית, של העבריין מיכאל מור. הוא היה בעל הבית, ואפילו השוטרים בתחנה המקומית ידעו שאיתו ועם אנשיו לא מתעסקים, שעדיף להעלים עין מאשר לחתור למגע. ומי שלא ידע את זה, למד את זה.
בשנות ה-90, כששוטרים בתחנה ניסו לפגוע בארגון הפשיעה של מור ולעצור את אנשיו, טילי לאו עפו על התחנה. בלשים ורכזי מודיעין, ואיתם בני משפחותיהם, חיו באיום מתמיד של פגיעה אם יעזו לפגוע בנכסיו. בשנת 2006, כשתחושת האיום נעשתה בלתי נסבלת, החליטו חמישה שוטרים לנקום בו; הם נעצרו וכעבור שלוש שנים נשלחו לכלא. הפרשה, שזכתה לכינוי "השוטרים הנוקמים", הפך לסרט טלוויזיה מצליח. את המציאות בנהריה זה לא שינה.
לפני כשנתיים צצו סימנים לכך שבעודו עצור, מור השתלט על קריית ים וטירת הכרמל. עם או בלי קשר להתרחבות הזו, איש מהמרואיינים לכתבה אינו מוכן להתחייב שהוא יחזור לפעול בנהריה
"מיכאל עשה מה שבא לו. שוטרים היו רואים אותו הולך ברחוב עם הפמליה שלו וזזים הצדה, פחדו להסתכל עליו", מספר עבריין מקומי. "היה פה מערב פרוע, ואני יכול להגיד לך שהתושבים סבלו מזה מאוד, שלא לדבר על בעלי עסקים ששילמו פרוטקשן. חלקם עבדו אצל מיכאל בתור 'קופים' בעסקים שלו ושל אנשיו".
לצדו של מור פעלו חבריו הטובים באותם ימים, שמוליק הרוש וזיו אלוש. אבל אז, לפני כעשור, טס הבוס לדרום אפריקה ותאילנד. בעיצומו של המסע, בעודו מעלה ליוטיוב סרטונים שבהם הוא נראה מתאמן באגרוף תאילנדי בקוסמוי, נחרד מור לגלות שהרוש ואלוש החליטו להתפצל ולהקים ארגון מתחרה. "שמוליק וזיו לא אהבו את העובדה שמיכאל מטייל ברחבי העולם בזמן שהם עובדים קשה כדי לעשות בשבילו כסף, והחליטו להיות עצמאיים", נזכר ג', עבריין לשעבר מנהריה. "כשמיכאל שמע על זה הוא התפוצץ, הפסיק את הטיול שלו וחזר מהר לארץ. בנקודה הזו נפתחה מלחמת עולם בין מיכאל ובין שמוליק וזיו: מטענים התפוצצו במכוניות, היו יריות ורימוני רסס על בתים, והיו גם הרבה מאוד חיסולים של עבריינים זוטרים שעבדו בשביל מיכאל".
19 עבריינים מוכרים ואנשים שהיו מזוהים עם מור חוסלו בעשור האחרון בארץ וברחבי העולם, והמשטרה חושדת כי מאחורי החיסולים עומדים לכאורה עבריינים המזוהים עם הרוש. בין המחוסלים: בדרי מור, אחיו של מיכאל, שחוסל בידי מתנקש רעול פנים שארב לו בסמוך לביתו; דודו שלו מור, רפי בן שלום, נרצח בטירת כרמל סמוך לביתו על ידי רוצח שכיר. היה גם ניסיון כושל לרצוח את אבי מור, אחיינו של מיכאל, והוא נפצע קשה בפיצוץ מטען חבלה שהוטמן במכוניתו. יחד איתו נפצע אחיו, אליאור שרעבי, ואיבד את רגליו. חברתו, שהייתה במושב האחורי, ניצלה.
לפני כשבע וחצי שנים נעצר מור לאחר שהסתבך בפרשה של מכירת מטען חבלה לראש ארגון הפשע ניבי זגורי – מטען שבאמצעותו חוסל עד המדינה לשעבר טל קורקוס. מור, שהורשע ונדון לעשר וחצי שנות מאסר בפועל, אמור להשתחרר בעוד פחות משלוש שנים; קשה לדעת לאן מועדות פניו, אבל למקורביו אמר באחרונה: "אני מוכן לשבת בכלא כל החיים, העיקר לראות את שמוליק (הרוש) מת. הוא והאנשים שלו ישלמו על מה שהם עשו".
לפני כשנתיים צצו סימנים לכך שבעודו עצור השתלט מור על קריית ים וטירת הכרמל. עם או בלי קשר להתרחבות הזו, איש מהמרואיינים לכתבה אינו מוכן להתחייב שהוא יחזור לפעול בנהריה. בקרוב מאוד אמור אחיינו, אליושה בן שלום, להשתחרר מהכלא; קשה להאמין שהוא ייכנס לנעליים העמוקות שהותיר מור. במצב הנוכחי אין לו סיכוי להילחם לבדו עם הרוש ובעלי בריתו.
"רוב החיילים של מיכאל עברו לטירת הכרמל, קריית ים ומגדל העמק והקימו שם מועדוני הימורים. הם עזבו את נהריה כשהבינו שאין להם יכולת להתמודד עם שמוליק ובכירי ארגון הפשע של משפחת אבו לטיף, שהם בעלי ברית שלו כבר הרבה שנים", מנתח ד', עבריין מקומי, את מפת הפשיעה בנהריה. "אליושה לבד לא יכול על שמוליק. הוא יחסל אותו בשנייה".
בשנים שעברו מאז מעצרו של מור הפך הרוש לאיש החזק בנהריה. לצד אנשיו פועלים בעיר בני משפחת הפשע רובעי, שהגיעו לעיר בשנים האחרונות מעכו ומקיימים עם הרוש מצב שניתן להגדיר כהסכם אי-לוחמה. "היחסים בין שמוליק לאנשי משפחת רובעי סבבה לגמרי, אין עוינות, אין יריבות", אומר ד'. "כל אחד במשבצת שלו, אז יש שקט בעיר. הם משתדלים לא לדרוך אחד על השני על הרגליים. כולם מכירים את ברית הדמים של שמוליק עם האבו-לטיפים מכפר ראמה, ועבריינים שרוצים להיכנס לעיר לוקחים את זה בחשבון. הם יודעים שאם מישהו ינסה לפגוע בשמוליק – יש לו עסק עם משפחת אבו לטיף. ואיתם, תאמין לי, אף אחד לא רוצה להסתבך".
התרגלנו לעבריינים מצפון, לא מדרום
הפשיעה בנהריה הייתה בירידה חדה מאז תחילת המלחמה. פה ושם נחשפו מועדוני הימורים ומעבדות הידרו לגידולי מריחואנה, אבל כשהתותחים רעמו – וזה המקום להזכיר כי שלושה מתושבי העיר נהרגו מירי טילים וכטב"מים, ועשרות נפצעו בדרגות כאלה ואחרות – שרר בה שקט יחסי בתחום הפלילי. כעת חוששים במשטרה כי חזרתם הביתה של מאות אלפי התושבים שעזבו את האזור, לצד תחיית התיירות בצפון כולו, תעיר גם את ארגוני הפשיעה מהתרדמת היחסית שלהם.
משפחת אבו לטיף, שבראשה לטיף אבו לטיף, כרתה ברית עם שמוליק הרוש. עבריין מקומי: "מי שינסה לפגוע בשמוליק – יהיה לו עסק עם משפחת אבו לטיף. ואיתם אף אחד לא רוצה להסתבך"
"ההערכה שלנו היא שהחזרה של התושבים תגרום באופן טבעי לעבריינים לפעול יותר בתחום דמי הסחיטה, ההימורים והסחר בסמים", אומר השבוע גורם בכיר במשטרה. "מבריחי הקוקאין והחשיש מלבנון יחזרו מן הסתם לפעול, ועל הדרך יסחטו קבלנים שיגיעו לשקם בתים ותשתיות. אגב, היו לנו מקרים של אנשים שבזזו רכוש מבתים ומבתי עסק, אבל לא היה מדובר בארגוני פשע אלא בעבריינים שהגיעו מחוץ לאזור. את חלקם עצרנו, אבל הפשיעה המאורגנת החמורה נפגעה משמעותית במלחמה, למעט כמה מקרים של עבריינים שגנבו אמצעי לחימה ממוצבים ומאזורי התכנסות של חיילים. היו כמובן חיסולים של אזרחים ועבריינים, אבל יותר במגזר הערבי. הם ניצלו את העובדה שאנחנו עסוקים בנפילות של טילים ושמירה על הסדר הציבורי וביצעו את החיסולים".
נכון לעכשיו אין סימן למלחמת טריטוריות בנהריה. הרוש ומשפחת רובעי בשלהם, משפחת אבו לטיף ובראשה לטיף אבו לטיף משקיפה מרחוק על הנעשה. אלא שהחדירה של גורמים חדשים עשויה לערער את האיזונים העדינים ולהצית בעירה, גם אם איש אינו מעוניין בה.
גורם מודיעין במשטרה אומר שכבר אפשר להרגיש בנהריה את הנוכחות של אנשי ג'רושי ושל העבריינים מהמשולש ומהפזורה, השחקנים החדשים על הלוח. לדבריו, עבריינים מהמרכז כבר פעילים בעיר בגביית דמי חסות, מועדוני הימורים, עסקי מזון, גביית חובות ומתן הלוואות, סחר בסמים ובאמצעי לחימה, השכרת דירות לפי שעה וצימרים, ומתן אשראי בריבית. החשד הוא שהם יצרו שותפויות בעסקים ברחבי העיר תוך שימוש באנשי קש הפועלים מטעמם כדי לא ללכלך את ידיהם.
"לאחר רגיעה של כמה שנים טובות, העבריינים מגלים את נהריה", מסכם גורם במשטרה. "אני חייב להודות, העובדה שעבריינים מהשפלה ומהמרכז הגיעו לפעול בעיר הפתיעה אותנו. התרגלנו שהעבריינים שמתערבבים כלכלית-פלילית במה שקורה בעיר באים מצפון, לא מדרום. אבל אנחנו עם יד על הדופק, וכבר ביצענו כמה מעצרים, חלקם מעצרי מנע. בין השאר סיכלנו חיסולים שגרמו לחלק מהחבר'ה האלה לעזוב את המקום לפני שתתחיל מלחמת עולם".
סיכול אחד כזה נרשם בתחילת אוקטובר, אז עצר סיור שגרתי של המשטרה רכב חשוד שנסע ברחובות נהריה. ברכב נסעו שלושה עבריינים המשתייכים למשפחת רובעי; בחיפוש בבניין שבו הם גרים נתפסו אקדח גלוק, שלט להפעלה מרחוק של מטען נפץ ושכפ"ץ. "מנענו מהם לבצע חיסול של עבריינים מארגון פשע יריב באזור נהריה", אמר אז קצין משטרה. הוא לא הוסיף דבר מעבר לזה, ואיכשהו היה מאוד ברור מה אמר.