שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, החליט אתמול בצעד נדיר לשחרר את ראובן דדון הנאשם יחד עם שני ילדיו החשודים עימו ברצח צעיר תושב קריית אתא בנימוק ששאלת הזיהוי של מבצעי הרצח אינה פשוטה גם לאחר עשרות ישיבות בבית המשפט.
החלטת השופט שטיין התקבלה בניגוד גמור לעמדת הפרקליטות שקבעה כי אם דדון ישוחרר הוא עלול לברוח מישראל ולהימלט מאימת הדין. זה המקום לציין כי מדובר בתיק הדגל של פרקליטות מחוז חיפה והוא עוסק באחת מפרשות הרצח האכזריות שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות. "החלטת השופט היא החלטה נדירה מאוד שעלולה לגרום לקריסת התיק כולו שכן עד עכשיו אין זיהוי ודאי של מבצעי הרצח", טוען עו"ד אורי בר-עוז המייצג את משפחת דדון.
הרצח האכזרי התרחש לפני כשש שנים, אז הגיע אחד הנאשמים, עוז דדון (בנו של ראובן) לבלות במועדון לילה בקריית אתא. במהלך הבילוי פרצה קטטה בין עוז לבין אחד הבליינים שהגיע למקום יחד עם חברו אביעד בן סימון, ובסיומה איים אותו צעיר על דדון ואמר לו: "היום אתה מת".
זמן קצר לאחר אותה קטטה נסעו בן סימון וחבריו בסמוך לבית משפחת דדון שישבו בסוכה מחוץ לביתם, וכשבן סימון וחבריו ירדו מרכבם, דדון האב שלף אקדח וירה לעברם כמה יריות. שניות לאחר מכן האב ושני ילדיו לא ויתרו, רדפו אחר בן סימון וחבריו שניסו להימלט כשהם מחזיקים סכינים בידיהם.
אחרי מרדף קצר הצליח עוז דדון להשיג את בן סימון שהיה מותש מהריצה ודקר אותו כמה פעמים, ובמקביל הגיע למקום גם אחיו, רועי, שהמשיך לדקור את בן סימון בזמן שהאב ראובן, כך על פי החשד, ביצע וידוא הריגה וירה בבן סימון שלושה כדורים מטווח אפס. מיד בתום הירי ראובן ושני בניו נעלמו וירדו למחתרת.
"היה שלב מסוים שהיינו בטוחים שראובן והילדים שלו ברחו למרוקו וביצענו שם חיפושים באמצעות האנשים שלנו במדינה", מגלה קצין משטרה. "הפכנו כל אבן ולא מצאנו אותם, אבל השמועות שהם ברחו למרוקו לא עצרו אז התמקדנו במדינה הזו".
אלא שאז התברר שבמשך כשנה ראובן ובנו עוז בכלל הסתתרו בדירה ביישוב הערבי קלנסווה שבמשולש, והבן רועי נמלט גם הוא והסתתר באחד היישובים בשרון. במקביל, השלושה גידלו זקנים ושינו את חזותם. הם החזיקו זמן קצר מבלי להיתפס, עד שלבסוף הבן רועי הסגיר את עצמו לידי השוטרים, וכחודש לאחר מכן, במסגרת פעילות משטרתית באזור קלנסווה, נתפסו גם ראובן ובנו עוז.
חוקרי ימ"ר חוף חקרו את השלושה בחשד לרצח של בן סימון, אך הם הכחישו את מעורבותם במעשה, זאת למרות שבידי המשטרה היה סרטון המתעד את האירוע אך לא ניתן היה לבצע בו זיהוי ודאי של השלושה. למרות זאת, פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגד השלושה כתבי אישום בגין רצח לבית המשפט המחוזי בעיר ומעצרם הוארך עד לתום ההליכים מחשש שאם ישוחררו יברחו מהמדינה.
השלושה הוגדרו כעבריינים מסוכנים וגם בדיונים בבית המשפט לוחמי יחידת נחשון קיבלו הוראה לאזוק אותם בידיהם וברגליהם מחשש שיברחו. עורכי הדין של השלושה, אורי בר-עוז ונדיר ברנסי, הכחישו כי לקוחותיהם ביצעו את הרצח וטענו שאין שום הוכחה למעשה.
מאז מעצרם של השלושה התקיימו כבר עשרות דיונים בתיק, זאת בזמן שהנאשמים המשיכו להכחיש את ההאשמות נגדם והתיק "נתקע" מאחר וגם בסרטון כאמור לא ניתן לזהות אותם כמבצעי הרצח בפועל. וכך, למרות התנגדות הפרקליטות, גם בבית המשפט המחוזי בחיפה וגם בעליון הוחלט לשחרר את האב למעצר בית עם אזיק אלקטרוני.
"הפרשה לא רק חמורה אלא גם מורכבת. שאלת זיהוי מבצעי הרצח וניסיון הרצח אינה פשוטה", הדגיש השופט שטיין והוסיף שכ-300 עדים אמורים להעיד בתיק. במהלך השנים נערכו עשרות ישיבות (המשפט מתנהל כבר שלוש שנים) וכלל לא ברור מתי המשפט יגיע לסיומו.
עו"ד, חן מאירי ייצגה את האב ראובן וילדיו בעתירות נגד שב"ס בבקשה להקל על תנאי מעצרם.