15 באפריל 2023. שעת לילה מאוחרת. המקום: העיר בחמוט שבמזרח אוקראינה. קרבות עזים מתחוללים בין חיילי הצבא המקומי לצבא רוסיה. דניס דסיאטניק, המאבטח לשעבר של ראש ארגון הפשע עמיר מולנר, מתדרך בחדר מאולתר בתוך אחד הבונקרים 25 לוחמים, המוגדרים כסיירת מטכ"ל של צבא אוקראינה.
דיסאטניק, מפקד היחידה בדרגת סגן אלוף, עומד מאחורי מבצע סודי שמטרתו לחדור לתוך עומק שטח האויב, ולפגוע בציר אסטרטגי חשוב שאמור בהמשך לסייע לצבא האוקראיני להשתלט על העיר. "זה מסוג המבצעים שהסיכוי לחזור מהם בשלום שואף לאפס", שיחזר דסיאטניק, "הקרבות בעיר וסביבתה מזכירים את מלחמת העולם השנייה ואפילו גרוע יותר. לוחמים נהרגים פה כמו זבובים".
לרוע המזל של הכוח בהובלתו של דיסאטניק, בשלב מסוים הרוסים הצליחו לחשוף אותו ותוך שניות המטירו עליו פגזים, טילים, ועשרות כדורים מירי צלפים. 18 לוחמים נהרגו במקום. שבעה אחרים, בהם דסיאטניק, נפצעו באורח בינוני עד קשה.
"נפגעתי בעין ואני סובל מבעיות שמיעה באוזן השמאלית", ציין דסיאטניק, "הצלחתי בשארית כוחותיי לחלץ כמה מהלוחמים שנפצעו בקרב ופינו אותי לבית חולים סמוך. עד היום אני לא יודע איך נשארתי בחיים. זה נס מאלוהים, כנראה הוא אוהב אותי. לא בטוח שבפעם הבאה ישחק לי ככה המזל. מהקרב הבא לא בטוח שאחזור בחיים, כל פעם שאני יוצא למשימה בעורף האויב הרוסי אני משאיר לחיילים שלי צוואה עם הפרטים שלי כדי שימסרו להורים שלי ולאשתי במקרה שאיהרג בשדה הקרב".
הוא אושפז במשך כמה ימים בבית חולים מקומי, והרופאים הלבישו על עינו הימנית רטייה כדי למנוע את חשיפתה לשמש ולזיהומים. "למרות הפציעה אני מתכוון להמשיך בלחימה נגד הצבא הרוסי. אשתי התחננה שאחזור לארץ והילדים מתגעגעים מאוד, אבל יש לי עוד משימות בחודש הקרוב", הוא מבהיר.
דסיאטניק, אב לחמישה ילדים קטנים מחיפה, שירת בעבר כלוחם ביחידת המסתערבים של משטרת ישראל ויחידת יס"מ. ב-2013 הוא פרש מהמשטרה והפך לשומר הראש של מי שהמשטרה הגדירה כראש ארגון הפשע, עמיר מולנר. "באותה תקופה הוא היה בשיאו. הוא אהב את הפוזה שמאבטחים מקיפים אותו", הוא אומר, "זו הייתה חוויה מעניינת מאוד. מולנר הוא עבריין שנתנו לו הרבה כבוד, גם השוטרים". עם זאת, הוא מדגיש כי לשמור על מולנר זה "משחק ילדים" לעומת הלחימה באוקראינה, "החיסולים של עבריינים בארץ זו בדיחה. פה כל יום נהרגים מאות לוחמים".
בתשע השנים האחרונות הוא עבד כמדריך אגרוף וכושר, עד שהחליט לעזוב את המשפחה ולהצטרף לצבא אוקראינה לפני כשנה ושלושה חודשים – עם פלישתה של רוסיה למדינה. "בכלל נולדתי באוזבקיסטן, אבל כשראיתי שהרוסים הורגים ילדים, נשים וקשישים לא יכולתי לעמוד מהצד ולשתוק", הוא מסביר, "הלב שלי נצבט. החלטתי שאני טס להילחם גם במחיר של חיי".
דסיאטניק הדריך קבוצות עילית בצבא האוקראיני, ולחם בשדה הקרב במשך כמה חודשים. הוא שרד, וחזר לפני כעשרה חודשים לארץ פה הקים עמותה המסייעת לאזרחי אוקראינה במזון, בגדים וציוד לוגיסטי. אך לאחר חודש בלבד – הוא חזר אל התופת. "עברתי בין הכפרים והבאתי אוכל ובגדים שנשלחו ממתנדבים שלי בארץ לאזרחים. ראיתי בזה שליחות", ציין דיסאטניק, "סיכנתי את החיים שלי תחת הפגזות של צבא רוסיה".
בעשרת החודשים האחרונים הוא נלחם בבחמוט נגד צבא רוסיה המחזיק בחלקים רבים בעיר. מדובר במקום אסטרטגי, שכן נפילתה של העיר עלולה להרים את המורל השפוף של החיילים הרוסים ומנגד לפגוע במוטיבציה של צבא אוקראינה. "עשרות אלפי חיילים משני הצדדים נהרגו בקרב. זו עיר ששני הצדדים משקיעים את כל מה שיש להם כדי לכבוש אותה", מסביר דיסאטניק, "יש לנו הרבה הישגים בזמן האחרון. אנחנו במתקפת נגד במטרה להכניע את הצבא הרוסי וזה לא קל".
דיסאטניק אף חושף כי אוקראינה מתכוונת לכבוש עד הקיץ את חצי האי קרים מידי צבא רוסיה. "קיבלנו המון אמצעי לחימה חדישים ממדינות רבות, כולל סוללות ליירוט כטב"מים, טילים ומטוסים. אני מאמין שבקיץ תיפסק המלחמה והצדדים יישבו על שולחן המשא ומתן".
לצד זאת, בעוד כחודש אמור דיסאטניק לחזור לישראל. "אשתי אמרה לי שתרמתי מעל ומעבר וחשוב לה שלילדים יהיה אבא", הוא אומר, "בשבוע הבא אני יוצא למבצע סודי, ואי אפשר לדעת אם אחזור משם בחיים. אם לא, לפחות תרמתי את חלקי במלחמה והצלתי אנשים רבים".