נגמרו המעשים, החלה שעת הדיבורים. אחרי זכייתה של מכבי חיפה באליפות ה-13 בתולדותיה, הגיע רמי גרשון ל"מגרש פתוח" וסיפר על העונה המטלטלת שעבר, הזמן על הספסל, המעבר שכמעט וקרה לבני יהודה, ברק בכר, מרקו בלבול, הקשר עם הקהל ועל העתיד בירוק.
"עד עכשיו אני לא מעכל את מה שעברנו", פתח הבלם שסגר עונה שלישית בירוק, "ברוך השם אני שמח שהצלחנו לשמור על זה עד הסוף. אומרים שככל שזה יותר קשה ככה זה יותר שמח, וככה זה גם הרגיש. אין ספק שהיינו מעדיפים שיהיה פחות לחץ והיינו מסיימים מוקדם, אבל זה היה מתוק מדבש". גרשון המשיך: "כשחקן כדורגל, אתה מנסה להסתכל על הצד החיובי ביותר שיש. דברים לא תמיד הלכו חלק. החבר'ה היו תמיד נחושים, יש לנו חדר הלבשה חזק ואני שמח שהצלחנו".
זה לא סוד שהתקופה של גרשון בירוק לא היתה אידאלית. הבלם נע על הקו שבין הרכב, ספסל ליציע ומצא עצמו לא פעם על סף עזיבה. "הדברים במכבי חיפה לא התפתחו כמו ששני הצדדים קיוו, בגלל כל מיני סיבות לצערי", שיתף, "פתחתי את השנה בסיטואציה לא אידאלית, ברוב המשחקים לא הייתי בסגל ולא שיחקתי. אם לא אירועי הדרבי לא הייתי נשאר. זה סוג של נס שנשארתי, זה מאלוהים. הלכתי לרב אחרי הפציעה והוא אמר לי 'אל תדאג, יהיה בסדר, אתה תביא ברכה לקבוצה'. כשכמעט עברתי לבני יהודה הוא היה מופתע שאני עוזב. היום אני אומר תודה לאלוהים כל בוקר שנשארתי".
גם כשיובש על הספסל, השכיל גרשון למצוא את הצד החיובי. "למדתי בקריירה שאין זמן להתבכיין, זה לא עוזר אף פעם. כשהייתי צעיר גם חטאתי בזה. היום אני מבין שזמן שאני לא משחק בו זה זמן להשתפר. ולא סתם כשקראו לי לשחק הייתי מוכן". הבלם ציין את מאמנו ברק בכר כאחת הסיבות המרכזיות לשיפור שלו: "להביא תואר אחרי שנים שהמועדון בכדור שלג זה מדהים. גם בהקשר שלי זה מדהים, וצריך לתת לו קרדיט. לצד זה שהתאמנתי קשה הוא נתן לי את ההזדמנות".
הבלם המשיך ומנה את הגורמים לשיפור של הקבוצה. "אחת הסיבות שהתבגרנו השנה היא כי הסגל הזה רץ כבר כמה שנים", אמר והמשיך, "היה לנו גם צוות מקצועי מעובה השנה, עם איתן עזריה ודני ענבר בצד המנטלי. איתן עזר לי מאוד עוד כשהייתי צעיר, ממש עשה לי סוויץ'".
מערכת היחסים של גרשון עם הקהל הירוק ידעה עליות ומורדות. אחרי שהגיע בקול תרועה רמה מבלגיה, ביציעים ציפו שהבלם יהיה זה שיעשה את ההבדל במרכז ההגנה החיפאי. "אני מבין לגמרי את הביקורת שהיתה כלפיי מהקהל. אבל גם בתקופות הרעות קיבלתי הרבה תמיכה מהקהל, הרבה אוהדים שלחו לי הודעות ותמיד הרגשתי שהקהל בסה"כ תומך בי", שיתף בכנות וסיפר על התקופה ששיחקו לעיניי יציעים ריקים, "זה היה מאוד קשה לשחק בלי קהל, באיזשהו שלב עצוב לומר שהתרגלנו לזה. ואז כשהם חזרו הבנו כמה הם היו חסרים. במשחק האליפות היתה תחושה של אירופה".
גרשון היה נחרץ בנוגע לעתידו בירוק. "יש לי חוזה לעוד שנה. אני רוצה להמשיך", אמר וסיפר לגביי מה שמצפה לקבוצתו בקמפיין מוקדמות ליגת האלופות, "אנחנו צריכים להמשיך בדרך הצנועה שהלכנו בה בעונה האחרונה, ללכת ממשחק למשחק, לעבוד קשה ורק כך אפשר להצליח".
אחד הגורמים לשיפור בהגנת הירוקים ולהפיכתה לזו שספגה הכי מעט בליגה הוא שוערה, ג'וש כהן. קשה לפספס את הביטחון שהשוער האמריקני משרה על החוליה האחורית של מכבי חיפה, כשבדרך הוסיף לא פחות מארבע עצירות פנדלים במהלך העונה. "כיף שיש שוער כזה מאחור", אמר גרשון והוסיף, "אמרתי לשחקנים שהשנה פשוט נהנתי לשחק. כיף לשחק כדורגל פה".
ובכל זאת, למרות האליפות ההיסטורית אחרי 10 שנים שחונות, מכבי חיפה שוב כשלה בגזרה אחת, שגם עלתה לה בגביע המדינה - ניצחון על מכבי תל אביב. "אני קונה כל שנה להפסיד להם ארבע פעמים ולקחת אליפות", אמר הבלם, "כמובן שזה היה יכול להיות יותר מתוק אם היינו מנצחים אותם, אבל בסופו של דבר זה לא עשה את ההבדל בין אליפות ללא לזכות בה". על היריבות הגדולה בין שני המועדונים שחזרה לממדיה הטבעיים בשנתיים האחרונות אמר: "הלוואי וזה יקרה כל שנה. זה מרים את הכדורגל בישראל".
כשנשאל האם לדעתו היה משחק ספציפי שעשה את ההבדל אמר: "העובדה שהיינו הרבה פעמים עם הגב לקיר וידענו לעמוד מול זה ולספק את הסחורה זה מה שנתן לנו את האליפות". לסיום, התייחס גרשון לסכנה שהירוקים ימתינו 10 שנים נוספות עד לאליפות הבאה: "אני מקווה שזה לא יקרה, זה אמור לשחרר אותנו. מכבי חיפה זה מועדון שאמור לשאוף בכל עונה לתארים, אבל בצניעות ובעבודה קשה".
