ראובן (שם בדוי) עבד במשך חמש שנים כעובד ניקיון בחברת הייטק בשכונת רמת החייל בתל אביב. הוא אזרח גאורגי, וטכנית ניתן היה להגדיר אותו כשוהה בלתי חוקי – אלא שמבחינת הרשויות הוא לא היה שוהה בכלל. כניסתו לארץ לא תועדה בשום מקום; עם נחיתתו בנתב"ג הוא הסתנן לישראל בלי שבקרי רשות האוכלוסין וההגירה הבחינו בו. שהייתו כאן נחשפה רק לפני כחודש, ובפעילות יזומה של פקחי הרשות במשרדים בצפון תל אביב הוא נעצר והועבר למשמורת במתקן הכליאה גבעון. ככל הנראה הוא יוחזר בהקדם לגאורגיה.

"המצב בגאורגיה גרוע מאוד מבחינה כלכלית, לא היה לי מספיק כסף אפילו בשביל בתי ספר לילדים שלי", אמר ראובן (36) בעדותו במשטרה. "שמעתי שישראל היא גן עדן, מקום של עושר, ובחמש השנים שלי כאן באמת הצלחתי לשלוח הרבה כסף לילדים שלי ולאשתי כדי שיוכלו לחיות בכבוד".

הדעת נותנת שראובן השתמש באיזה תכסיס מתוחכם כדי להסתנן לישראל, והחוקרים התעכבו כמובן על הנקודה הזו. אלא שלא היה בזה שום דבר מתוחכם: ראובן בסך הכל עקב אחרי אדם שעבר את עמדות הדרכונים הביומטריים וקיבל "גייט פאס", אותו ספח נייר עם ברקוד מודפס שפותח את השערים האחרונים בדרך לארץ המובטחת. כל שנותר לו היה להידחק מעט. "נצמדתי לבן אדם וככה עברתי, שנינו על אותו פאס", שחזר ראובן. "הצלחתי להיכנס בלי שום בעיות, כמו שעשו הרבה חברים טובים שלי. זה לקח ממש כמה שניות והצלחתי לעבור. הייתי מופתע מאוד שלא עצרו אותי".

מסתנן (צילום: באדיבות
רשות האוכלוסין וההגירה)
אזרח גאורגי לבוש כחרדי שנתפס בנתב"ג | צילום: באדיבות רשות האוכלוסין וההגירה

גורם ברשות האוכלוסין וההגירה: "היו אזרחים מגאורגיה שהתחזו לחרדים במחשבה שבביקורת הגבולות יחפפו את הבדיקות שלהם, אבל חשפו את עצמם כשנחתו בישראל לאחר כניסת השבת"

אם השיטה המדאיגה בפשטותה נשמעת מוכרת, זה מפני שלא מזמן היא עשתה כותרות: בספטמבר 2022 הורשעו עו"ד אפי נוה, מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין, ובת זוגו בר כץ, בעבירה על חוק הכניסה לישראל. השניים הערימו על ביקורת הגבולות בשני מקרים, כשיצאו מהארץ בספטמבר 2018 וכשחזרו כעבור כחודש. על פי כתב האישום שהוגש נגדם, נוה וכץ תכננו מראש לגשת לעמדות האוטומטית באולם ביקורת הגבולות, שם הונפק עבור נוה גייט פאס; כדי להסוות את העובדה שגם היא יצאה מהארץ – זה לא המקום להיכנס לסיבות - כץ נצמדה לנוה והם עברו באותה שיטת "שניים בכרטיס אחד" ששימשה את ראובן.

בשנים שעברו מאז הפרשה השתכללו שיטות ההסתננות לישראל, ורק בשנתיים האחרונות נתפסו בנתב"ג כ-2,100 בני אדם שניסו להיכנס ארצה שלא כחוק. "אם זה מספר הנתפסים, השאלה הגדולה היא כמה הצליחו להיכנס", אומר השבוע גורם בנתב"ג. "אזרחים זרים – בעיקר ממזרח אירופה ובדגש על גאורגיה – משתמשים בשיטות מתוחכמות כדי להיכנס לארץ, ורבים מהם עושים את זה בסיוע של ארגוני פשע שפועלים בישראל, בטורקיה וכמובן בגאורגיה עצמה. הם מרוויחים בכל שנה מיליונים מהתעשייה הזאת, שלהערכתי שימשה בשנים האחרונות בערך 4,500 מסתננים".

כדי שיהיה מה לאכול

רשויות ההגירה בישראל מודעות כבר שנים לכך שמהגרי עבודה ממזרח אירופה מנסים להיכנס לישראל. מי שמנסה את דרך המלך ומציג דרכון כדי לעבור את הגבול כתייר מוצא עצמו במקרים רבות בתשאול שסופו בסירוב, גם אם בכוונתו רק לבקר בארץ; גורמים המעורים בנעשה במעברים מספרים שאפילו הצגת כרטיס טיסה בחזרה לא בהכרח מונעת החלטה על פניית פרסה אל מדינת המוצא. על הרקע הזה נוצר זרם המסתננים.

אינטרפול (צילום: באדיבות
רשות האוכלוסין וההגירה)
צילום: באדיבות רשות האוכלוסין וההגירה

רבים חומקים מבקרי רשות ההגירה, אבל הבקרים חשפו שיטות הסתננות וניסיונות הסתננות כושלים - כמו החזקת תעודת קצין באינטרפול במחשבה שהיא מעניקה מעבר חופשי בנתב"ג

במשטרה יודעים לספר כי בנתב"ג פעלו בעבר – ועל פי כל הסימנים פועלות גם כעת - רשתות הברחה של עובדי קבלן, נהגי מוניות ועובדי ניקיון שהיו מעורבים בהברחת אזרחים גאורגים לישראל. "המעורבים פעלו כמו ארגוני פשע לכל דבר ועניין", אומר קצין בכיר במשטרה. "פעלנו יחד עם רשות שדות התעופה ועובדי רשות האוכלוסין וההגירה כדי לעקוב אחר חברי הרשתות, שקיבלו עבור כל אזרח שהבריחו בין 5,000 ל-7,000 דולר, ובמקרים מסוימים 12 אלף דולר. האנשים שהיו חברים ברשתות האלה התעשרו".

לפני כשלוש שנים נעצרו 12 חשודים, חלקם עובדים בנתב"ג ואחרים נהגי מוניות, שהיו מעורבים בהברחת אזרחים גאורגים מטורקיה לישראל. "כל אחד מאיתנו שילם לרשת 12 אלף דולר", חשף אז מיכאל (שם בדוי), שנתפס בארץ עם כמה מחבריו, בחקירתו במשטרה. שיטת הפעולה שסיפר עליה הייתה התחזות. "הם רצו שאני והחברים שלי ניראה כמו עובדי ניקיון בנתב"ג, אז מיד אחרי שנחתנו לקחו אותנו לחדר צדדי, הלבישו אותנו במדים של עובדי ניקיון ונתנו לנו תגי עובד. עם מדים ותג אתה יכול לצאת משדה התעופה בלי שיסתכלו עליך".

במשטרה מעריכים שבשיטת ההתחזות המדוברת הוברחו אזרחים גאורגים רבים. באחד המקרים הבחין מנהל בכיר בנתב"ג בשני עובדי ניקיון שישבו קרוב לדיוטי פרי; היה ברור שמדובר באב ובנו, מה שעורר את חשדו של המנהל, והוא הזעיק מאבטחים וחוקרי משטרה. מהר מאוד התברר שהשניים הסתננו ארצה.

ו', אזרח גאורגי נשוי ואב לשלושה ילדים, הצליח לחדור לישראל ארבע פעמים דרך נתב"ג לפני שנתפס. "בכל פעם שהגעתי לישראל הצלחתי לאתר נקודות תורפה אחרת בשדה התעופה", סיפר בחקירתו. "פעם נכנסתי עם גייט פאס מזויף, פעם במדים של עובד ניקיון, פעם עם תג של עובד בשדה ופעם נצמדתי לאחד הנוסעים ועברתי איתו. בכל הפעמים לא תפסו אותי". כשנשאל למה לקח שוב ושוב את הסיכון השיב ו': "כדי שלאשתי ולילדים יהיה מה לאכול. המצב בבית הולך ונהיה גרוע יותר, בחודש של עבודה כאן אני מרוויח כמו בשנה בגאורגיה".

נוה וכץ בביהמ"ש, היום (צילום: החדשות)
בר כץ ואפי נוה בבית המשפט | צילום: החדשות

מהגרי עבודה רבים משתמשים בשיטה ששימשה את אפי נוה וזותגו בר כץ: נוה קיבל "גייט פאס" בעמדה הביומטרית, כץ נצמדה אליו, והם עברו בשער בשיטת "שניים בכרטיס אחד"

לאחרונה נערך בעניינו של ו' דיון בבית הדין לביקורת משמורת, הגוף שבסמכותו להכריע במקרים של שוהים שלא כדין. באותו מעמד אמרה הדיינת רוחמה סיני: "המקרה מצטרף לרבים המגיעים לפתחו של בית הדין, ומעוררים חשש כבד לתקינות מערך ביקורת הגבולות בישראל. זאת במיוחד כאשר נמצא שהמוחזק (הכוונה ל-ו') נכנס פעם אחר פעם לישראל ללא קושי לאחר שהורחק ממנה מספר פעמים. על פניו מתרשם בית הדין כי הטיפול בתופעה הזו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, שבהכרח מודעת לקיומה של התופעה ולממדיה, אינו משביע רצון ומסתכם בהרחקת הזרים שנתפסו במקרה - לעתים לאחר ששהו בישראל שנים שלא כדין". סיני הוסיפה כי לא די בגירושם של המסתננים מהארץ, וכי יש לנקוט נגדם הליכים פלילים כדי להרתיע אותם ולמגר את התופעה.

בקרי רשות האוכלוסין וההגירה, יצוין להגנתם, עובדים מסביב לשעון בתנאים לא קלים – ובעוד שרבים חומקים בין אצבעותיהם, רבים אחרים נתפסים. למעשה, הבקרים היו אלו שהצליחו לא פעם לחשוף שיטות הסתננות (ובמקרים ההזויים ניסיונות הסתננות כושלים), כמו החזקת תעודות של קצינים בכירים ב"אינטרפול" מתוך מחשבה שהצגתן תעניק למחזיקים בהן מעבר חופשי בנתב"ג, ובמקרים אחרים דרכונים של אזרחים ישראלים ואירופאים שכבר לא היו בין החיים.

"היו אזרחים ואזרחיות מגאורגיה שהתחזו למשפחות חרדיות עם דרכונים ישראליים מזויפים ברישול, מתוך מחשבה שבביקורת הגבולות יחפפו את הבדיקות שלהם. אבל הם חשפו את עצמם כשנחתו בישראל לאחר כניסת השבת", מספר גורם ברשות האוכלוסין וההגירה. "אני מודה שיש בנתב"ג פרצות אבטחה פה ושם, אבל אנחנו עושים הכל כדי למנוע הסתננות לישראל. למדנו את כל השיטות והטריקים, אבל אי אפשר למנוע את זה הרמטית, וגם לעצור את האנשים לא מבטיח שזה יהיה סוף פסוק. בשנתיים האחרונות היו שני מקרים של אזרחים מגאורגיה וממולדובה ששברו קירות של מתקן כליאה בנתב"ג וחפרו מנהרות כדי לברוח. הם נועזים ונחושים, והם יעשו הכל כדי לעבוד בישראל".

העונש: עבודות שירות וקנס

ההסתננות ארצה אינה תופעה חדשה. במשך שנים רבות היו גבולות המדינה עם ירדן ומצרים פרוצים, ושטף של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה - ממדינות באפריקה, מטורקיה, מגאורגיה ומדרום אמריקה - עבר דרכם. הקמת גדר הגבול עם מצרים בשנת 2013 הורידה את רמת ההסתננות מסיני לישראל כמעט לאפס, מלבד מקרים של האזרחים מקולומביה, מפרו ומאקוודור, שבסיוע רשתות הברחה של בדואים טיפסו על סולמות שהוצבו בצד המצרי וקפצו לשטח ישראל. משם נאספו בידי נהגי מוניות שחיכו להם. כל אחד מהם שילם כ-5,000 דולר על הזכות להיכנס לישראל, אלא שחלקם נתפסו בידי חיילים ויחידות המשטרה הפרוסות לאורך הגבול.

תעודת עובד (צילום: באדיבות
רשות האוכלוסין וההגירה)
צילום: באדיבות רשות האוכלוסין וההגירה

ו' חדר לישראל ארבע פעמים דרך נתב"ג. "בכל פעם הצלחתי לאתר נקודות תורפה אחרת", סיפר בחקירתו. "פעם היה לי גייט פאס מזויף, פעם מדים של עובד ניקיון, פעם תג של עובד"

לאחר שנסגרה האופציה המצרית נדדו ההברחות לגבול הפרוץ עם ירדן; ארגוני פשע ישראליים וטורקיים הבריחו דרכו תמורת תשלום מאות אזרחים מטורקיה, מגאורגיה וממדינות ממזרח אסיה. אלא שכבר בעשור שעבר - לאחר שב-2013 הוכנסה שיטת הגייט פאס לשימוש בנתב"ג - החלה לחלחל אצל מהגרי העבודה ההבנה שניתן להיכנס לישראל בדרך האוויר.

ההסתננות של אזרחים גאורגים בטיסות החלה עם תחנת ביניים: הם היו טסים לאנטליה, פוגשים שם מבריחים מישראל וטסים איתם לארץ. לפני כחמש שנים נעצרו שש צעירות ישראליות שהקימו רשת להברחת אזרחים בשיטה זו; המוברחים שילמו לכל אחת מהן 500 דולר. "הנשים הישראליות תדרכו אותנו בדיוק מה לעשות. הן אמרו לנו להיצמד אליהן קרוב מאוד לשער הכניסה, להראות שאנחנו בני הזוג שלהן, ואז להידחף מהר ולצאת יחד איתן כשהשער נפתח", העיד ג', אזרח גאורגי שנתפס בידי בקרי רשות האוכלוסין וההגירה בנתב"ג.

נגד הבלדריות הוגשו כתבי אישום בגין קשירת קשר לעוון, סיוע לקבלת דבר במרמה, קבלת דבר במרמה בצוותא וסיוע להפרת הוראה חוקית. במקום עונש מאסר של כמה שנים טובות, התביעה חתמה עם ארבע משש הנאשמות על הסדר טיעון מקל: 400-300 שעות עבודות שירות וקנס של 1,000 שקל. "ענישה מקלה כזו מעודדת אחרים להמשיך לעשות כסף בהברחת אזרחים גאורגים לישראל", אומר קצין מודיעין במשטרה. "במקרים האלה צריך להטיל עונשי מאסר משמעותיים וקנסות כבדים, להאשים בעבירות של הלבנת הון. חייבים גם להעמיד לדין את המסתננים, לגזור עליהם עונשי מאסר וקנסות. אם פשוט מגרשים אותם, מה עשינו בזה? היו כאלה שניסו להיכנס לישראל עשרות פעמים. הם גורשו שוב ושוב, ובסוף הצליחו להיכנס".

אם בעבר עמד בפניהם של מהגרי העבודה המחסום הכספי - אזרח גאורגי ממוצע יתקשה לשלם מאות ואלפי דולרים על ניסיון כניסה לישראל - אז גם זה כבר לא מהווה חסם. מ', אזרחית גאורגיה, מספרת: "בפעם הראשונה שילמתי 5,000 דולר כדי להיכנס לישראל דרך נתב"ג, ובפעם השנייה כבר נכנסתי בכוחות עצמי. הבנתי איך נכנסים, ופשוט עשיתי את זה לבד". לילי (שם בדוי) ניסתה להיכנס לישראל בכוחות עצמה ארבע פעמים בתוך יומיים; היא גורשה שלוש פעמים, אבל ברביעית הצליחה להסתנן דרך נתב"ג ועבדה בישראל במשך שנים בניקיון משרדים בתל אביב. "נצמדתי לנוסע שעמד לפניי", היא מספרת על אותה פעם רביעית. "הסתכלתי לצדדים לראות שלא מסתכלים עליי, נצמדים אליו ממש, ונכנסתי יחד איתו". 

1,643 בשנה אחת

המקרה של ראובן, שנתפס לאחר חמש שנות שהות ועבודה בישראל, נידון לאחרונה בבית הדין לביקורת משמורת. הדיין ד"ר יוסף ברדא דן בבקשה לגרש את ראובן מישראל והתייחס לחורים במערך האבטחה בנתב"ג: "מדובר בתופעה מדאיגה, וזאת בשים לב שאין מדובר בהסתננות דרך גבולות פרוצים כמו הגבולות עם מצרים וירדן. זו הסתננות דרך נמל תעופה מוסדר, שאמור להיות מאובטח בשלל האמצעים המשוכללים המצויים בעולם […] הסתננות מהווה לא רק פגיעה בריבונות המדינה ובזכותה לקבוע מי יבוא בשעריה, אלא גם עלולה להעמיד אותה בפני סכנת חדירה של גורמים עוינים באופן שעלול להיות בו פגיעה בשלום ובביטחונו של הציבור". דברים דומים עלו בדוח מטעם מבקר המדינה שפורסם במאי 2023, וקבע כי "מדובר בפרצה העלולה לאפשר לגורמי פשיעה וטרור זרים וישראליים להיכנס לארץ ולצאת ממנה".

על פי נתונים שנחשפו לפני מספר שבועות בוועדת הכנסת המיוחדת לעובדים זרים, בשנת 2023 בלבד נתפסו 1,643 אנשים - רובם מגאורגיה - שניסו להסתנן לישראל דרך נתב"ג. בשנה האחרונה נתפסו 486, אבל גורמים המעורים בתחום מבהירים שזו ירידה למראית עין, הנובעת בעיקר מצמצום בטיסות הנכנסות בשל מצב המלחמה. באותה נשימה מדברים אותם גורמים על עלייה בביקוש לעובדים מגאורגיה עקב ההגבלות על העסקת פלסטינים. "מה שבאמת מטריד אותי היום", אומר גורם בנתב"ג, "הוא שהמסתננים למדו את פרצות האבטחה בשדה וחלקם כבר נכנסים לישראל אפילו בלי לשלם לאף אחד. הם פיצחו את השיטה ומעבירים הלאה את הטריקים".

החור בקיר שממנו ניסו להימלט התיירים
החור בקיר שממנו ניסו להימלט התיירים

גורם ברשות האוכלוסין וההגירה: "בשנתיים האחרונות היו שני מקרים שבהם מהגרי עבודה שברו קירות של מתקן כליאה בנתב"ג וחפרו מנהרות כדי לברוח. הם יעשו הכל כדי לעבוד בישראל"

מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית, עו"ד יונתן יעקובוביץ, אומר השבוע למגזין mako: "המקרה של ו', שהעיד שהסתנן כבר ארבע פעמים לישראל ולא נעזר באף אחד כי הוא יודע לעשות את זה בקלות, משקף את הכישלון המתמשך בטיפול בתופעת ההסתננות, שרק הולכת וגוברת, ואת הצורך הדחוף בטיפול מערכתי. למרבה הצער, מסתננים שנכנסים פעם אחר פעם לישראל לא סובלים מאף סנקציה, ובהיעדר אכיפה - החוק הופך לאות מתה. הגיע הזמן לאכוף את החוק שקובע עונש של חמש שנות מאסר על הסתננות ושבע שנים על הסתננות חוזרת, ולשים סוף לאנרכיה".

רשות האוכלוסין וההגירה בחרה שלא להגיב על הדברים