א', בעל עבר פלילי ממרכז הארץ, הגיש בקשה למשרד התחבורה על מנת לבצע העברת בעלות של רכב ממוגן ירי על שמו – משום שחשש לחייו. הוא קיבל אישור במייל, אבל בעקבות ערר פנימי שהוגש בקשתו נדחתה. בעקבות הדברים הוא הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד התחבורה.
בעתירתו טען א' כי האישור שקיבל במייל מהווה הבטחה מנהלית ולכן יש לקבל את העתירה שלו, ולאפשר לו לרשום את הרכב ממוגן הירי על שמו. "אין לי עבר פלילי משמעותי", טען א', "אני פוחד לצאת מהבית ואני זקוק להיתר לשמור על החיים שלי. אין לי כוונות זדון בשימוש ברכב., אני מוכן גם לחתום על ערבות כספית. ההחלטה לדחות את הבקשה שלי לאחר שאושרה לא מידתית". לדבריו, בעבר אושר לעבריין עמיר מולנר לנהוג ברכב ממוגן ירי ולכן אין סיבה שלא לאשר גם לו.
יצוין כי משרד התחבורה וגורמי ביטחון מאשרים רכבים ממוגני ירי על פי קריטריונים שנקבעו מראש - לשרים, חברי כנסת מאוימים, ראש ממשלה, ראש שב"כ, מוסד וכו'. מנגד, לאזרחים מן השורה אין אפשרות לקבל אישור לנהוג ברכב ממוגן ירי, משום שהדבר מסכן את הציבור. בשנים האחרונות המשטרה החרימה עשרות כלי רכב ממוגני ירי שנסעו בהם עבריינים ופירקה את אמצעי המיגון. רק במקרים חריגים ניתן שימוש לנהיגה ברכב ממוגן ירי לאזרח, במידה והוא מתגורר בשטחים ונתון לסכנת חיים ממשית.
משרד התחבורה ביקש לדחות את העתירה על הסף. בתגובת המשרד נטען כי אכן א' רכש בעבר שני כלי רכב ממוגני ירי על שמו ובשל טעות לא הייתה חסימה להעברת בעלות דרך משרד הרישוי. מדובר בכלי רכב שניתן לבעליהם המקורי היתר כדין אך לא ל-א'. האחד נמכר והשני נותר בבעלותו.
בדיון ציינה נציגת המדינה שייצגה את משרד התחבורה כי ל-א' עבר פלילי והרשעות בעבירות אמל"ח, איומים, נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר. כמו כן הוצגה חוות דעת של המשטרה אשר המליצה שלא לאשר ל-א' להעביר בעלות על רכב ממוגן ירי מטעמי בטיחות הציבור, שכן קיים סכסוך דמים בין א' ומשפחתו לבין משפחה אחרת בישוב בו הוא מתגורר.
"התמגנות ברכבים ממוגני ירי יוצרת 'מרוץ חימוש' בין הצדדים שמשמעותו סיכון מוגבר הן ל-א' והן לציבור וחשש ממשי לפגיעה בעוברי אורח תמימים", ציינה השופטת שדחתה את עתירתו של א'.