בשלהי שנות ה-80 העבריין יצחק לוץ נחשב לאחד מגדולי הזייפנים בישראל. הוא עבד במפעל דפוס גדול וידע היטב איך לבצע זיוף של כך מסמך - מי שחיפש דרכון, רישיון נהיגה או תעודת זהות מזויפים ידע שלוץ הוא הכתובת.
"הוא היה הכי טוב בתחום", נזכר קצין משטרה שהכיר את לוץ באחת מפרשות הזיוף שטיפל בעבר, "הוא רחוק מלהיות דמות עבריינית. הוא נחמד מאוד, מנומס. אבל הוא תמיד רצה לעשות הרבה כסף".
לוץ, כיום בן 58 גרוש וסב לשישה נכדים, הבין מהר מאוד שזיוף מסמכים זה "כסף קטן" והחליט לעבור לליגה של הגדולים. הוא חבר לרשת זייפנים מרוסיה שתכננה לזייף דולרים ושטרות ישראלים באמצעות מכונות משוכללות ביותר. בראשית שנות ה-90 הוא נעצר ונשפט ל-18 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות זיוף.
אבל גם זה לא גרם ללוץ לעצור. כמה חודשים לאחר ששוחרר הוא וכמה חברי רשת של זייפנים שעבדו איתו הצליחו לייבא לישראל מכונות דפוס אופסט וליטוגרפיה דרך קנדה, ובהמשך באמצעות חברה גדולה שפעלה בלוס אנג'לס. "היה לו מוח של גאון, חבל שבחר בדרך הזו", ציין גורם מודיעיני במשטרה.
לדברי אותו גורם במשטרה, לוץ וחבריו לרשת הקימו "מפעל" שהתמחה בזיוף שטרות של 50 ו-100 דולר, "באיכות הכי גבוהה שיש. הם פעלו בצורה מתוחכמת. את השטרות המזויפים הם הסתירו בתוך חלקי מכונות דפוס שנשלחו במכולות לחברי הרשת בארה"ב, שם היו כמה חברי רשת יהודים, בעלי עסקים מבוססים, שדאגו להמיר את הדולרים המזויפים באמיתיים ולחלוק איתם את הרווח".
הרשת פעלה בישראל במשך 15 שנה מבלי שנחשפה. הרווחים של חברי הרשת, שנאמדים בכמה עשרות מיליוני דולרים, הופקדו בחשבונות בנק שונים ברחבי העולם כדי למנוע את איתורם בעת מעצרם על ידי המשטרה. הטעות הגדולה של לוץ וחברי הרשת הייתה ההחלטה לעבור פעול בארה"ב, בניסיון ללכת על הכסף הגדול.
"הם פעלו בישראל בחשאיות גמורה, היה קשה לאתר את מקור הדולרים המזויפים. כשהם עברו לפעול בארה"ב הם לא הבינו ששם הרשויות מתייחסות בחומרה רבה לזיוף שטרות והן יהפכו עולמות על מנת לאתר את מי שפוגע להם בכלכלה", מבהיר גורם במשטרה.
לוץ וחבריו רכשו מחסן בשכונת "צרי היל" בניו-גרז'י בסכום של 150 אלף דולר, שהפך מהר מאוד למפעל מחתרתי לזיוף שטרות של 50 ו-100 דולר באיכות גבוהה ביותר. היה קשה להבחין בין השטר המקורי לשטר המזויף.
חברי הרשת חברו לאנשי עסקים יהודים עשירים בניו-יורק שפעלו בתחום היהלומים והזהב ואלה סייעו להם בהפצת השטרות ברחבי ארה"ב. הרשת שגשגה וחבריה גרפו לאורך השנים עשרות מיליוני דולרים שהופקדו בחשבונות בנק ברחבי העולם. בשנת 1996 התגלו כמה שטרות מזויפים של 50 ו-100 דולר. הנושא הועבר לטיפול ה-FBI ורשויות האכיפה במדינה בניסיון להתחקות אחר מי שמפיץ את הדולרים המזויפים.
בשנת 1999 נמצאו דולרים מזויפים בכמה חנויות בניו-יורק. לאחר מכן נמצאו שטרות מזויפים גם בחנון בצפון וירג'יניה. הרשויות בארה"ב הבינו שמדובר ברשת המתמחה בהפצת שטרות מזוייפים והשקיעו כסף רב, שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים והפעלת סוכנים ומקורות מודיעין בשטח כדי לאתר את מי שעומד מאחוריה.
בתום יותר משנתיים של חקירה מאומצת, כולל הפעלה של סוכנים יהודים שסייעו לרשויות, נעצרו חברי הרשת ובהם לוץ. ה-FBI הצליחו לתפוס 2.5 מיליון דולר בחשבונות זרים ורכוש נוסף. כמו כן בפשיטה על המחסן בניו-ג'רזי נתפסו כרבע מיליון דולר במזומן, מכונות דפוס משוכללות, מכונות לספירת כסף ועוד. מהחקירה עלה כי במשך שמונה שנים הרשת ייצרה 70 מיליון דולר מזויפים, מה שהפך אותה לרשת הגדולה ביותר שפעלה אי פעם בארה"ב.
לוץ נידון ל-15 שנות מאסר בפועל ולאחר שערער על עונשו הוא קוצר ל-11 שנים. חלק מעונשו הוא ריצה במתקני כליאה בארה"ב ובהמשך הועבר לבקשתו לישראל, כאן ריצה ארבע שנים מתוך מעצרו.
באחרונה הגיש לוץ באמצעות פרקליטתו עו"ד רותם טובול בקשה לוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר לשחרור מוקדם, לאור העובדה שהוא עומד בתנאי השחרור, עבר הליך שיקומי ויצא לחופשות מהכלא.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד נדב אוחנה, התנגד נחרצות לבקשתו של לוץ לשחרור מוקדם לאור חומרת מעשיו. "מדובר בעבריין מרמה שגרתי. במי שפעל במסגרת ארגון פשע, בהיקף זיוף אדיר של 70 מיליון דולר...מיזם בהיקפים שאנחנו לא רגילים אליהם... העובדה שיצא לחופשות רבות לא מעידות שחל שינוי מהותי בנסיבות", טען עו"ד אוחנה. לדבריו, גם הלך הרוח של לוץ מעיד על מסוכנותו ולכן אין להיעתר לבקשתו לשחרור מוקדם.
עו"ד טובול טענה מנגד כי לוץ עבר הליך שיקומי ממושך בכלא והעובדה שיצא ל-32 חופשות מעידה על כך שאינו מסוכן לציבור. לדבריה, הוא נחשב לאחד מאסירי העבודה המצטיינים שלקח את כישוריו ותרם לשב"ס בעבודתו כחשמלאי. למעשה לוץ היה אחראי על תיקוני החשמל בכלא מעשיהו, ותיקן בין היתר מאווררים ומכשירי טלוויזיה.
לוץ עצמו ציין בפני חברי הוועדה שעבר שינוי מהותי בחייו ולקח אחריות על ההחלטות השגויות שעשה בחייו. "אני בטוח שאצליח לבנות את עצמי מחדש על בסיס הדברים האלה, יש לי מעטפת חזקה...הילדים מעולם לא עזבו אותי ואני מאמין שאני יכול לעשות את השינוי ולבנות את עצמי מחדש", ציין לוץ בפני חברי הוועדה, "הילדים שלי זקוקים לי".
חברי הוועדה קיבלו את בקשתו של לוץ והחליטו לשחרר אותו ולתת לו הזדמנות לעלות על דרך הישר. לוץ אמור לשהות בהוסטל של הרשות לשיקום האסיר, ואמור להתחיל לעבוד כאיש תוכנה בחברת מטבחים באשקלון. הוא יוגדר כאסיר ברישיון עד ה-27 במאי 2026, ובמידה ויפר את תנאי שחרורו יוחזרו לרצות את יתרת עונשו בכלא.