לא מעט נשים ישראליות בוחרות בהליך תרומת זרע כדי להביא ילד לעולם. את התורם, הן בוחרות בעזרת פרופיל בבנק הזרע, המעניק מידע רפואי ואישי על התורם הפוטנציאלי. מידע, שאמור להיות אמין. עם זאת, מערכת "חי בלילה", חשפה כי במקרים מסוימים הפרטים המוצגים לאותן נשים שגויים - מה שעלול להוביל לפגמים גנטיים.
הסיפור התגלה כאשר אחת האימהות ביצעה בדיקה גנטית לבנה, ושיתפה את התוצאות בקבוצת הפייסבוק "אימהות מחפשות אחאים". אז, היא קיבלה הודעה בה היא גילתה כי לבנה יש אח שנולד מאותו תורם. בשל כך, מנהלת הקבוצה, הילה חי, חקרה את הדבר וגילתה שהתורם המדובר מוצג אחרת בלא פחות משישה בנקים שונים. כאשר בבנק אחד, היה כתוב במפורש כי התורם אינו יהודי, ובבנק אחר צוין כי הוא אשכנזי - כלומר יהודי יוצא אירופה. בנוסף, לאמא אחת הוא הוצג כסטודנט למדעי המחשב ובבנק אחר הוא בכלל סטודנט להנדסה אזרחית בטכניון.
לנה צור, שקיבלה תרומת זרע במרכז הרפואי שמיר, היא אחת מהאימהות שהשתמשה בתרומה המדוברת - וגילתה שהפרטיים שהוצגו לה שגויים. "גיליתי שלבן שלי יש חצי אח או 'אחאי' כמו שאנחנו קוראות לזה, מבית חולים אחר. עם תיאור טיפה שונה ממה שניתן לנו בבית החולים", סיפרה צור בשיחה עם נדב בורנשטיין, "אני לא יודעת אם התורם שלנו באמת עבר בין הבנקים או שהבנקים סחרו בינם לבין עצמם, אבל זה מה שקרה. בסופו של דבר יש לבן שלי קרוב ל-20 'אחאים' ברדיוס של 60 קילומטרים. אף אחד לא ציפה לדבר הזה".
המטרה היא למנוע שאנשים קרובים גנטית ידעו אחד על השני.
"אני לא רוצה לחשוף יותר מידי פרטים כי הם פרטים אישיים מאוד גם של אימהות אחרות, אבל אנחנו גילינו שוני במוצא שהוצג לנו. אם בבנק אחד, התורם הוצג כחצי עיראקי וחצי פולני, בבנק אחר הוא יכול להיות מוצג כרוסי או לא יהודי".
הדבר בעצם מערער את כל יסודות התרומה - והסיבה שבחרת בו כתורם.
"זה מערער, אני לא יודעת למה להאמין. האם הוא באמת נראה כמו שאמרו לי? האם סוג הדם שלו זהה למה שצוין? לפעמים אימהות מחפשות משהו מאוד ספציפי בסוג הדם או בדברים אחרים שקשורים לגנטיקה. כמובן שזה גם האמון".
שהאמון הוא הבסיס לבחירה מי יהיה התורם.
"יש אימהות שזה באמת דבר שמאוד חשוב להן, ויש אימהות שפחות. אבל בכל אופן, מה שחשוב פה הוא היושרה שאנחנו רוצות לקבל מאותם בנקים, שאנחנו נותנות להם את מיטב כספינו בשביל לקבל את התרומה הזאת. בנוסף, זה גם מגדיל את כמות ה'אחאים' האפשרית באזור הספציפי שאנחנו גרים בו. אבל בסופו של דבר, הילד גם גדל, הולך לצבא ומטייל והוא יכול לפגוש את אחותו, הוא יכול לפגוש אותה ברכבת. אנחנו מדינה מאוד קטנה והיו מקרים ששני 'אחאים' מאותה תרומה למדו באותו גן, והאימהות לא ידעו את זה. לך תדע מה יהיה בעתיד כשהם יגדלו, עכשיו הם עדיין קטנים"
מהמרכז הרפואי שמיר נמסר בתגובה: "המקרה הנדון אירע ב-2014 ואז החלו שינויים מהותיים ביותר בפעילות בנקי הזרע בישראל וברחבי העולם. בנק הזרע משקיע משאבים ניכרים במעקב ילודה לכל תורם זרע ולא מתבצע סחר של מנות זרע. אימות פרטי התורם נעשה תוך שימוש בכלים מגוונים לרבות מסמכים רשמיים שעליו להציג בפני בנק הזרע".
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "מדובר בתורם שנרשם בבנק הזרע ברמב"ם בשנת 2010 וחתם על מסמך שבו הוא מתחייב שלא תרם ולא יתרום בבנק זרע אחר ועל פי הנהלים הפנימיים של בנק הזרע, תורם ספציפי זה לא תרם ליותר מ-9 משפחות".
מבית החולים הדסה עין כרם נמסר בתגובה: "כל תורם שמגיע לתרום בבנק הזרע בהדסה, מציג תעודת זהות ממנה נלקחים פרטיו והוא מצהיר וחותם כי לא תרם בנוסף במקומות אחרים וכך היה מאז ומתמיד. בנוסף, הדסה קבעה בנוהל פנימי כי תורם יוגבל לתרומת שמונה מנות בלבד".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בחודש ספטמבר 2021, לאחר שהתקבל אישור משרד הפנים, הוקם במשרד הבריאות מאגר רישום תורמי זרע ישראליים. כל תורם זרע חדש נבדק מול הרישומים במאגר, האם תרם בבנק זרע אחר ואם כן – הוא נפסל לתרומה"
.