1. הנוער
כן כן, עוד נבחרת כדורסל ישראלית צעירה שזכתה בתואר אירופי, איפה הכפיים שלכם?
מבאס לעשות את זה לבחורינו המצוינים, אבל ראוי לצנן את ההתלהבות המעט המוגזמת ממה שעשה הנוער. החבר'ה הצעירים זכו באליפות אירופה דרג ב'. דרג ב'. זה בעצם משול לחגיגות עלייה לליגה הראשונה. נחמד ויפה, אפילו חשוב, אבל לא היסטוריה ולא היסטריה.
רק כדי לסבר את האוזן, הנה כמה מהתוצאות שהשיג הנוער שלנו בטורניר: 93:46 על נורבגיה, 100:31 על לוקסמבורג, 97:53 על איסלנד, 95:47 על שבדיה. זו לא נבחרת הנוער, זה הדרים טים האמריקאי של 92'.
גם את ההישג הזה ניצלה שרת התרבות והספורט מירי רגב כדי לדבר על עצמה: "הניצחון הזה מוכיח את שהדגשנו לאורך כל הדרך מיום הקמת הוועדה בראשות מנכ"ל משרדי - זה הזמן לדאוג לכדורסלן הישראלי בוגר מחלקות הנוער ולתת לו יותר דקות. כי אין על הכשרונות הצעירים שלנו". שזה כשלעצמו הישג מרשים של מירי רגב - לגזור קופון על הגב של נערים בני 17-18.
לתת דקות משחק לבוגר מחלקת הנוער רק כי הוא בוגר מחלקת הנוער לא בהכרח עושה לו שירות טוב. אם הוא יודע שהוא לא צריך להיאבק על מקומו מול שחקנים טובים יותר (ברובם), זה עלול לגרום לו להיות שאנן ולהשקיע פחות. בדיוק כפי שהחוק הרוסי האומלל לא קידם את הכדורסל והכדורסלן הישראלי בשיט.
לגבי האליפות: המטרה של נבחרת הנוער היא לא לזכות בתארים, זו רעה חולה שמתחילה עוד בליגות הצעירות שמקדשות ניצחונות על פני יסודות, גם בכדורגל. המטרה היא לייצר שחקנים טובים לנבחרת הבוגרת. כך שעל טיבה האמיתי של נבחרת הנוער הזו נוכל ללמוד רק בעוד כמה שנים.
על טיבה של מירי רגב כשרת הספורט, אגב, למדנו כבר מזמן.
2. המחאה
רק לפני חודש סערה כאן מחאת הקהילה האתיופית אחרי ירי השוטר שגרם למותו של סלומון טקה. ומה איתה היום? נבלעה בשטף הידיעות המרגיזות האחרות, נעטפה בעיתונים ונשלחה לפח המחזור, עד הסערה הבאה.
החמאתי אז לקפטן הפועל חדרה מנשה זלקה, שלא חשש להתבטא ויצא בתקיפות נגד ראש הממשלה והשר לביטחון פנים ש"כרגיל יגידו איזה משפט ממלכתי, וייתנו הוראה לחקור את המקרה. חחחחחח איזה נשמות טובות. המדיניות היא הבעיה! מדיניות קלוקלת שמביאה שוטר לחסל אזרח ישראלי, אולי בגלל צבע העור השונה? אולי בגלל שאנחנו אזרחים 'סוג ב'?".
אמירה חריגה עבור כדורגלן ישראלי, שנמצא לרוב בסביבת קולגות שחלילה להם מלהביע את דעתם - ככל שקיימת אחת כזו - מחשש לצאת מהקונצנזוס - ככל שקיים אחד כזה. גם זלקה עצמו התבטא רק בנושא שקרוב לליבו ולקהילה שלו.
אני מתקשה מאוד לדמיין לעצמי מצב שכדורגלן ישראלי אחר, למשל, יכבוש שער וירוץ למצלמות הטלוויזיה כשהוא צועק "די לשחיתות בפוליטיקה!", או "יוקר המחיה הורג אותנו - חברי הכנסת תעשו משהו!", או "תחזירו כבר הביתה את הדר גולדין, אורון שאול ואברה מנגיסטו!". זה פשוט לא קורה פה. זה לא קורה גם בהרבה מקומות אחרים, בעיקר מהחשש לגורלם של התדמית וחוזי הפרסום.
ולכן אלחנדרו בדויה הוא גיבור, עוד גיבור, לצד ספורטאים אמריקאים אחרים שמחו נגד הממשל ומדיניותו. בדויה, קפטן פילדלפיה יוניון, לא היה יכול להניח לשני מקרי הטבח המזעזעים באל פאסו ובדייטון לצאת לו מהראש. כל הדרך באוטובוס למשחק נגד די.סי יונייטד הוא גלגל בראשו את התמונות. וכך, נסער, הוא כבש את שער היתרון אחרי חמש דקות, ואז רץ למיקרופון בפינת המגרש וצעק את נפשו: "קונגרס, תעשו משהו עכשיו, סיימו את מקרי האלימות מכלי הנשק!".
מאוחר יותר דבויה לא הסתפק באמירה הכללית, כפי שקורה לפוליטיקאים רבים, והציע בטוויטר דרכי פעולה: בדיקות רקע הדוקות יותר למי שרוצה לרכוש נשק חם, הקפדה על רישום ומיסוי תחמושת.
המשחק, יש לומר, הועבר בשידור חי (פילדפיה ניצחה את די.סי 5:1, אפרופו טבח. סתם), וההתבטאות עוררה הדים מיידיים. אבל לא רק שדבויה לא התחרט, הוא אף הסביר שהמחשבה שספורטאים צריכים לדבר רק על ספורט היא הדבר הכי מטופש שיכול להיות. "ספורט ופוליטיקה תמיד היו קשורים זה לזה", הוא אמר, "וכאזרח מודאג, זכותי הדמוקרטית היא להשמיע את דעותיי".
אם ספורטאי ישראלי היה נוקט בעמדה כזו במהלך משחק, אני די בטוח שהוא היה נענש ע"י מנהלת הליגה הפתטית. בארה"ב סירבו אפילו לקנוס או לנזוף בדבויה. אדרבה, הם נתנו גב "לשחקנים והצוות שלנו שיש להם השקפות חזקות ומלאות תשוקה בנושא". כך צריך.
אתה לא חייב להביע את דעתך כספורטאי, אתה לא חייב לשמש דוגמה ומופת לאחרים, אבל אם תחליט לעשות זאת, דע שיש לך יכולת השפעה גדולה, לעתים גדולה יותר ממי שמנהל את המדינה, ואם תעשה זאת - אתה תהיה הרבה יותר מעוד כדורגלן.
3. העונש
כמעט חודשיים עברו מאז שחלוץ נבחרת ישראל מונס דאבור העדיף להתחתן מאשר לשחק במוקדמות יורו 2020. אני משוכנע שהוא לא מתחרט על הבחירה, למרות ההשעייה הזמנית מהנבחרת, כי הנה, חודש לפני המשחקים הבאים בטורניר, הוא מוחזר לסגל ברוח טובה, ויסתפק בעונש קל במיוחד - להזמין את שחקני הנבחרת לארוחת ערב. ממילא לא צריך להיסחף לסנקציות נוספות. חיי נישואים הם עונש גדול מספיק.
כמו כן, ייתכן שהיו נוקטים בגישה מחמירה יותר אם דאבור לא היה מבקיע בלי הפסקה במשחקי ההכנה של קבוצתו החדשה סביליה.
מאמן הנבחרת אנדי הרצוג בישר כי "דאבור, עכשיו כגבר נשוי ומאושר, יחזור לסגל הנבחרת ויהיה אתנו במשחקים הקריטיים בספטמבר הקרוב". לעומתו, המנהל הטכני ווילי רוטנשטיינר הסביר את קלות העונש היחסית בכך ש"בשלושה מקרים אנחנו נתייחס אחרת להיעדרות של שחקן נבחרת ממשחק: מוות, חתונה ולידה".
כן, זה הרבה יותר משקף מציאות מאשר "גבר נשוי ומאושר". ההשוואה בין שלושת האירועים במקומה. הרי החתונה כשלעצמה היא מוות לחיי הרווקות, והלידה היא למעשה מוות לחיים כפי שהכרת אותם עד היום. מעגל החיים.
כחלק מהפקת הלקחים מהמקרה, מתכוונים בנבחרת לחדד נהלים ולמסור לשחקנים טבלת אירועים ולוח זמנים לטווח ארוך כל האפשר, על מנת שיוכלו לשבץ בין לבין את העניינים הפרטיים שלהם. במילים אחרות, מונס, זה הזמן להגיש לזוגתך הטרייה את התאריכים המועדפים ללידה ולתאם את הכניסה להיריון. שיהיה בהצלחה.
4. העוקץ
כדורגלנים ממכבי חיפה והפועל תל אביב נפלו קורבן לתרגיל עוקץ. החשד: מישהו שכנע אותם לשחק במכבי חיפה והפועל תל אביב.