1. יאללה מכות
זו לא מסתמנת בתור תקופה טובה עבור מי שהוכתר כ"ספורטאי ה-70" של ישראל. אחרי שנחתך מגולדן סטייט ווריירס רגע אחרי העונה הרגילה, תוך שהוא מחזיק בתואר המפוקפק של השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים מבלי להגיע לפלייאוף - נחת עמרי כספי בתחילת העונה הנוכחית בממפיס. אלא שהדעיכה ביכולת שלו, לצד שלל פציעות ומחלות, הביאה אותו למצב שבו הוא שוב לא מקבל הרבה דקות על המגרש. סביר להניח שרף התסכול והעצבים אצל הישראלי טיפס מדרגה.
אתמול (חמישי, לפנות בוקר שעון ישראל), במהלך אסיפה קבוצתית טעונה אחרי עוד הפסד, הפעם לדטרויט, כספי שלא תרם באמת במשחק (אפס נקודות בחמש דקות) התעמת עם חבר קבוצתו גארט טמפל. עימות שלפי הדיווחים בארה"ב הפך לפיזי. כספי וגארט, אגב, שיחקו בעבר ביחד, ולפחות לפי ציוצי העבר של השניים, הם היו ביחסים טובים.
זה לא אופייני לכספי, מי שנחשב לגורם חיובי בחדר ההלבשה בקבוצות בהן שיחק. כך שהשאלה היא מה אמר טמפל שהדליק אצלו את הפיוז. האם לעג ליכולת הקליעה שלו? לרקורד שלו? לקו השיער הנסוג? בקבוצה בכל אופן מנסים להמעיט בחשיבות התקרית, אולי בונים על זה שמדובר בפריקת מתח שתביא לגישה בריאה יותר ולחזרה במסלול הניצחונות. עדיף ככה עבור כספי. כי אם בממפיס יצטרכו לבחור אחד מבין השניים - די ברור את מי הם יעדיפו להשאיר.
2. כבר אחרי חצות
לא ברור מה חיפש מחוץ לבית כדורגלן בית"ר ירושלים, אור אינברום, עמוק עמוק בתוך ליל מסיבות השנה החדשה. כלומר, כן ברור: הוא חיפש להתחיל עם בחורות. בכל זאת, בחור צעיר, שחקן בבית"ר, יש לו מוניטין לשמר. חבל שהבילוי הזה - לפי מה שידוע בינתיים - עלה לו בדקירות ברגליים, כאלה שישביתו אותו מפעילות לחודש וחצי לפחות.
לא צריך להתחסד, זה לגיטימי לצאת לבלות, בטח בסילבסטר, בטח כשלמחרת אין משחק. אבל 6 בבוקר היא שעה שספורטאי מקצועני צריך לראות על השעון רק מהצד השני של הלילה. אינברום לא ידע ולא רצה לשים לעצמו גבול - וזה חוסר אחריות שהוא מעבר לפגיעה הגופנית וצריך לעלות לו גם בפגיעה בארנק. בבית"ר, בינתיים לפחות, לא נוקטים בסנקציות כלפיו. זאת למרות שגם אם יתברר שהוא שה תמים, חף מפשע, שפשוט נקלע לסיטואציה - זו עדיין סיטואציה שקרתה בשעה שקרתה, שעה שאין סיבה בעולם שהוא יהיה מחוץ לביתו.
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר
אלא שהשחקן מסרב לשתף פעולה באופן מלא עם החקירה, למרות ההערכות כי הוא יודע מי האנשים שדקרו אותו, וזה מעורר חשד שיש כאן משהו מעבר בפרשה המוזרה הזאת. לא רק גבר שהתחיל עם מי שאולי ואולי לא היא בת זוג של גבר אחר. תוסיפו לכך את העובדה שהדקירות היו דווקא ברגליים, כלי העבודה ומקור פרנסתו של אינברום - כלומר כנראה הייתה כאן כוונת מכוון - ותבינו שהסיפור הזה עוד רחוק מלהסתיים, ולא בטוח שאחרי השיקום - אינברום יחזור מהר כל כך לשחק כדורגל.
3. חי בחלומות
מבחינת לברון ג'יימס, הקרב בסוגיה מיהו הכדורסלן הגדול בהיסטוריה הוכרע כבר לפני שנתיים. לטובתו כמובן. ג'יימס התייחס לסדרת גמר ה-NBA ב-2016, בה חזר עם קליבלנד מפיגור 1:3 כדי לזכות באליפות נדירה, בתור "הדבר שהפך אותי לשחקן הגדול ביותר בכל הזמנים".
אלא שכמה שבועות אחרי הגמר ההוא, במקום אחר, דיבר לברון על המוטיבציה שלו "לרדוף אחרי הרוח ההיא ששיחקה בשיקגו". הרוח היא כמובן מייקל ג'ורדן, מי שהוא באמת הכדורסלן הגדול ביותר אי פעם. מעניין מה בפרספקטיבה הזו של שנתיים גרם לג'יימס לחשוב שהוא עקף את הרוח של ג'ורדן. כי בזמן שחלף הוא לא זכה בעוד אליפות - ורק עבר עוד קבוצה. עם כל הכבוד ליכולותיו, שככל הנראה ממקמות אותו מיד אחרי ג'ורדן, מדובר בשחקן שהפסיד יותר סדרות גמר מאשר ניצח, טרח להקיף את עצמו בכוכבים כדי לייצר קבוצות על (כן, עוד לפני דוראנט בגולדן סטייט) ומעולם לא היה ווינר וקילר כמו "הרוח". גם ההחלטה לככב ב"ספייס ג'אם 2", כשהוא נכנס לנעליו של ג'ורדן בסרט המקורי, רק מראה שהרוח עדיין רודפת אותו.
אגב, ג'ורדן מעולם לא התייחס אל עצמו כאל הגדול ביותר, להפך. כאשר נשאל על כך אמר שזה לא יהיה הוגן כלפי שחקני העבר הגדולים שמעולם לא שיחק נגדם. צניעות מעושה או לא, זה עדיין מראה כבוד גדול יותר כלפי ההיסטוריה מאשר ההתבטאות החצופה והמגוחכת של אדון לברון.
4. מה עם הבנות
אני אצא מנקודת הנחה שאין אדם מבין אלו שנכנסים לטור הזה ומעניין אותם כדורסל נשים (טוקבק מספר 3: "גם אתה לא מעניין אותי"), וגם המשפטים הבאים למרבה הצער לא יעסקו בספורט עצמו, אלא בפיצוץ המשחק השבוע בין בני יהודה לרמת חן בשכונת התקווה, 47 שניות לסיום, בגלל קריאות ונהמות גזעניות מהיציע לכיוון שחקנית רמת חן אלכס הארדן. בהמשך, אחד הטאלנטים הגאונים שבקהל פרץ למגרש, קילל ואיים, ואז לקח את הכדור, בעט אותו בפראיות וצעק "אין משחק". ערס צעצוע. בהמשך, לפי דו"ח השיפוט, האיש זרק כיסא שכמעט פגע באחת השחקניות.
למה לא היו במקום מאבטחים או שוטרים שמנעו את האירוע? טוב ששאלתם. הנה לכם קטע מתוך חוק איסור אלימות בספורט, סעיף 2 (ב): "לא יקוים אירוע ספורט שמספר הצופים בו, בין בפועל ובין במשוער, הוא לפחות מאתיים, אלא אם כן מונו סדרנים לאירועי ספורט". במשחק האמור, כמה עצוב, היו עשרות בודדות של צופים, בהתאם להנחת העבודה, ולכן אין כל מחויבות לאיש חוק וסדר שיהיה נוכח במקום. במקרה כזה, השיקול הוא של הקבוצה המארחת, ששקלה לחסוך בעלויות ולא דאגה לסדרנים או מאבטחים. שזה, בואו נודה, מאוד נוח, להסיר אחריות מראש. המשטרה בכל מקרה הוזעקה למקום והספיקה כבר לעצור את החשוד, שצפוי להיות מואשם בקריאות גזעניות והפרת הסדר הציבורי.
ענף כדורסל הנשים נמצא בהידרדרות מתמשכת בכל הנוגע לרמת העניין הציבורי והתקשורתי בו. לא זו הדרך שבה הוא צריך לחזור לכותרות ולתודעה. את החוק אגב, כדאי לשנות בלי קשר. משחקים בליגות הבכירות צריכים להיות מלווים באבטחה, ולו סמלית, גם אם הצפי הוא לכמות מינימלית של צופים. מישהו פה צריך לכבד את המקצוע.
5. כמה קטנות
א. דוח המפרק של הפועל ת"א מצביע על אי סדרים חמורים בניהול הכספים ועל התנהלות מחפירה בפיקוח עליהם מצד הרשות לבקרת תקציבים וההתאחדות לכדורגל. לא הייתי מופתע ככה מאז שאישרו לעבריין המורשע אלי טביב להמשיך להיות בעלים של קבוצות כדורגל ולצפצף על כולם בדרך.
ב. מכבי ת"א כדורסל לא תהיה בגמר גביע המדינה לראשונה מאז 2010. ספרו לי עוד על מגמת השיפור מאז חילופי המאמנים.
ג. יוסי בניון שוב חתם בבית"ר ירושלים והודיע (סוף סוף) שזו תהיה עונת הפרישה שלו. אחריה הוא אמור להצטרף לצוות המקצועי של המועדון ולסייע בפיתוח מחלקת הנוער. כי אין מישהו שיכול לשמש דמות חינוכית יותר מאשר שחקן שמתבכיין על הדקות שלו ועושה ברוגז עם המאמן.