5. מות הרומנטיקה
טמטום, פשוט טמטום. זה מה שאפשר להגיד על ההפסד הכל כך מיותר של מכבי תל אביב לחימקי מוסקבה 94:91 אתמול בהיכל. אם בתחילת העונה, איכשהו, ההפסדים הצמודים עוד התקבלו בהבנה, בהשלמה, אפילו בסימפטיה - אולי בגלל הרומנטיזציה שאחרי המהפכה במועדון, עם סגל חדש, רעב ולוחם ומאמן אמיתי (לעומת הקשקושים משנה שעברה) - הסנטימנט הזה מת. ממילא הוא היה אנטיתזה מוחלטת למכביזם.
משחק קריטי כזה, שניצחון בו יכול להשאיר דלת פתוחה אפילו למקום השישי, הסתיים בהפסד, באמת לא מחויב למציאות, שסיבך את מכבי במאבק על הכניסה לפלייאוף - ולאור איך שהעונה הזו התפתחה, אי הגעה להצלבה היא כישלון. מכבי תצטרך לנצח ככל הנראה שלושה מארבעת המשחקים שנותרו בעונה הסדירה, וזה לא הולך להיות פשוט. כי שלושה מארבעת המשחקים האלה יהיו בחוץ, אחד מהם בשבוע הבא נגד אלופת היורוליג המכהנת פנרבחצ'ה, ואחד מול היריבה הישירה על המקום השמיני, באסקוניה. מכבי של פעם הייתה חיה ממשחקים כאלה עם הגב לקיר ועושה שוב ושוב את הבלתי ייאמן. יש לי חשש שזה לא הולך להיות המקרה (גם) השנה, ושהעונה הזו תסתיים במפח נפש. נכון, גם הגישה הזו היא אנטי-מכביזם. אבל המכביזם גסס לאיטו ומת בשלוש השנים הקודמות, אני לא בטוח שאפשר להוציא אותו מהקבר כל כך מהר.
4. עלא עיני
עברו 139 ימים מאז שאלישע לוי סיים באופן רשמי את תפקידו, ולנבחרת ישראל בכדורגל עדיין אין מאמן.
בינתיים הודיע יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עופר עיני, שהוא לא ימשיך לקדנציה נוספת ולמעשה פורש מתפקידו. כדורגל בלי מאמן ובלי יו"ר. סך הכל הגיוני לחלוטין.
עיני, עסקן שהגיע מההסתדרות, הובא לכדורגל בראש ובראשונה כדי לעזור להתאחדות לצמצם את הגירעונות, ובזה, לפי הנתונים, הוא די הצליח. אבל יו"ר התאחדות לא יכול להיות רק איש פיננסים, הוא חייב להביא איתו משהו נוסף, ובזה עיני נכשל חרוצות.
שישאל את עצמו כל אדם שאוהב כדורגל באיזה אופן עופר עיני תרם לחווית המשתמש שלו? איך הוא עזר לקדם את הכדורגל הישראלי? את הכדורגלן הישראלי? האם בשבתו בתפקיד נהגתה איזושהי תכנית ארוכת טווח - או בכלל - שמטרתה לשפר את הענף? אתם יודעים - להתחיל מלמטה, במתקנים סבירים לילדים, בשינוי הגישה במחלקות הנוער, בדרכי האימון מגיל צעיר?
דבר מאלה לא נעשה. ולמה שייעשה? הרי את המשימה של למנות מאמן לאומי לנבחרת שמתחילה טורניר חדש בספטמבר מורחים כבר ארבעה וחצי חודשים. אז לחשוב כמה שנים לעתיד? לא, קחו את הזמן. זה לא שכל העולם צועד קדימה ואצלנו מדשדשים במקום.
3. שום, פלפל ושמן ברקס
קשה שלא לשמוח לאיד ממה שקורה להפועל כפר סבא בליגה הלאומית. כלומר אלא אם אתה אוהד של הפועל כפר סבא (למרות שאני די בטוח שיש חלק מהם ששמח על מה שקורה).
רק לפני כמה שבועות פיטר הבעלים יצחק שום את המאמן מסאי דגו משיקולים אישיים ולא מקצועיים - הרצון של שום לתת יותר דקות משחק לנכד שלו - כשהקבוצה הייתה במקום השני ובעמדה מצוינת לעלות ליגה.
וראו איזה פלא: תחת המאמן החדש ריימונדס ריימונדס ז'וטאוטאס, כפר סבא נבלמה, רושמת כבר 3 הפסדים רצופים, הידרדרה עד למקום השישי ואפילו עצם המקום שלה בפלייאוף העליון נמצא בסכנה.
הכיסא של המאמן החדש התחיל להתנדנד בשבוע האחרון, ולאחר שבכפר סבא פנו לכמה מאמנים כשהגופה של ז'וטא עוד לא הספיקה להתקרר, מונה אתמול (חמישי) חיים שאבו, שבטיימינג מקרי לחלוטין, כמובן, התפטר יום קודם לכן מרמת השרון. הפקת לקחים היא לא מילה גסה (היא גם לא שתי מילים גסות), והתנהלות מקצוענית היא שום המשחק.
הגיע הזמן שגם שום יצחק ילמד: קארמה איז א ביץ'.
2. הנה היא עולה
מחר (שבת) יתחיל הפלייאוף העליון בליגת העל והוא יציג את אחד ממאבקי האליפות הצמודים ומרובי האפשרויות שהיו כאן בשנים האחרונות. הפועל באר שבע ומכבי תל אביב חולקות את האליפות חמש שנים רצופות, ומטבע הדברים הן המועמדות הבולטות לזכות גם השנה; את הפועל חיפה, למרות הקרבה לצמרת, אף אחד כנראה לא רואה כאיום רציני; ואז יש את בית"ר ירושלים.
במקום השני, מרחק משחק אחד מהפסגה, משוחררת מלחצים וציפיות, ומבקיעה לפחות שער אחד בכל משחק (וכל זה עם האדם השלישי שעומד העונה על הקווים שלה), כשאת הקבוצה מאמן בפועל - כך מעידות התמונות - הבעלים אלי טביב, שבכלל אסור לו להיות מעורב בשום החלטה ניהולית של המועדון לאור מעורבותו בפלילים. הקבוצה הזו מסתמנת כרגע כמי שלגמרי יכולה לקחת אליפות, 10 שנים אחרי הפעם האחרונה שלה.
זה כל כך מופרך, שאם מישהו היה מציע את את העלילה הזו לעונה הרביעית של "האלופה", היו מגלגלים אותו מכל המדרגות.
אבל העובדות מדברות בעד עצמן: ובית"ר היא הקבוצה היחידה שנמצאת גם בתמונת הגביע. במילים אחרות: קבוצה עם בובה על הקווים שעבריין מורשע מושך לו בחוטים עוד יכולה לקחת דאבל. בקצב הזה בני בן זקן עשוי להיכנס לספרי ההיסטוריה. ואלי טביב? הוא עוד יוכיח לכולם שמדובר בלא פחות מגאון מטורף.
0. לבעוט אותו
בואו נעשה סדר בדברים: נכון לעכשיו, ועד שלא יוכח אחרת: סרטון הסקס של אנתוני וארן וחבריו הוא לא יותר מסוגיה מוסרית. אם יתברר שהבחורה בסרטון היא קטינה – זו עבירה פלילית. אם יתברר שהיא ישנה, או לא הייתה בהכרה, או שהייתה בערפול חושים בגלל צריכת אלכוהול וסמים – זו עבירה פלילית. אם היא נערת ליווי או זונה – זו לא עבירה פלילית. עד כאן מבחינת החוק היבש שלא נרטב אף פעם.
אבל פלילי או לא פלילי, הסרטון שבו שחקן בית"ר ירושלים ועוד מספר חברים מבצעים אקטים מיניים בבחורה, תוך שהם משפילים ומבזים אותה, הוא דוחה ומביש. מביש כמעט כמו התגובה, או יותר נכון חוסר התגובה של ראשי בית"ר ירושלים לפרשה. שם מעדיפים להיתמם: אלי טביב, אלי אוחנה ובני בן זקן טוענים שלא ראו את הסרטון ולכן לא יכולים להתייחס למה שנראה בו. כמה נוח. לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. ממש שלושת הקופים. ואם לא ראו ולא יכולים להתייחס, למה שיזמינו את השחקן לבירור? עזבו השעייה, עזבו נזיפה – בירור. היי – הסרטון בכלל צולם כשווארן שיחק בקבוצה אחרת, אז מה להם ולזה? לכן אך טבעי שהוא מיועד לשחק בשבת נגד מכבי נתניה. כלום לא עצוב, הכל כרגיל, כאילו לא מדובר באדם שלכאורה תקף מינית.
וארן עצמו התחיל בתהליך בקרת נזקים, וגם שם עשה לא מעט טעויות ודי הפיל את עצמו שוב. "זה קרה רק פעם אחת... מי שמכיר אותי יודע שזה לא מאפיין אותי", אמר וארן לחברים, רק שאתמול (חמישי) פורסם שייתכן שיש סרטונים נוספים בהשתתפות אותם מעורבים. "מתבייש בעצמי", הוא אמר. חבל שלקח לו כמה שנים + הדלפה לתקשורת כדי להכות על חטא. כי בואו – אם הסרטון לא היה מופץ, וארן ושותפיו לאירוע לא היו חושבים אפילו להודות בקיומו. אני די בטוח שהבושה של וארן היא מעצם הפרסום ולא מעצם הצילום.
כי הנה, זה מה שאמרו חבריו לקבוצה: "טיפשות לתת שיצלמו אותך והוא משלם על זה". נכון: הבעיה היא לא באקט, אלא בצילום. ודייק: הבעיה היא לא בצילום – אלא בפרסום.
אבל הדבר המטריד באמת בכל התגובות והסיקור התקשורתי בפרשה הזו היא ההתייחסות לשחקן והדאגה למצבו המנטלי. אף אחד לא מביע דאגה, או אמפתיה, לשלומה ובריאותה של הבחורה. כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך, אבל אין תרופה לאבן בנפש.