למירי רגב לא הייתה ברירה. היא ראתה איך אסנת הילה-מארק עוקפת אותה בסיבוב במופעי הצעקות, ההתלהמות וההתבהמות, וכובשת אט-אט את מקומה בראיונות לתקשורת ובתחיבת הלשון לעכוזם של בני משפחת נתניהו - ולא מישהי כמו רגב תיתן לאדם אחר לגנוב לה את הרעם.

וכך, למרות שמיקי זוהר הודיע שלא יבוא יותר להתארח אצל אופירה וברקוביץ' אחרי שהאחרון קרא לליכוד ארגון פשיעה (הוא עוד יחזור לשם כמו כלום, אל חשש) – התייצבה מירי רגב כדי לנקום את כבודה של המפלגה.

כן, לנקום את הכבוד, ממש כמו בארגון פשע. אז כדי להוכיח שהליכוד הוא לא ארגון פשע, רגב איימה על ברקוביץ' שכל עוד הוא לא יתנצל – "לעולם לא תהיה מאמן הנבחרת". ראיתי סרטי מאפיה עם איומים מרומזים יותר. אגב רגב כנראה שוכחת שהיא כבר לא שרת הספורט ויש לה אפס מעמד בתחום הזה, מה גם שמינוי מאמן נבחרת ישראל לא דורש אישור של שום פוליטיקאי – בכל זאת, מה שווה הכדורגל אם אי אפשר לשלוט בו - כך שהשרה, פעם נוספת, מאיימת איומי סרק.

אדרבה, להתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) יש את הזכות להשעות נבחרת לאומית אם יתברר כי פעילותה הייתה מושפעת מלחצים או מעורבות פוליטיים.

אבל בואו נעשה עוד קצת סדר בדברים של שרת התחבורה שהחליטה לדרוס כל מי שיעמוד בדרכה:
"תתנצל בפני מיליון וחצי ליכודניקים" היא תבעה מברקוביץ'. ובכן, בבחירות האחרונות הצביעו לליכוד כמיליון ו-350 אלף איש. זה לא מעט, אבל ממש לא מיליון וחצי. מה גם שלפי הסקרים המספר הזה כבר נחתך באי-אלו מאות אלפים.

יותר מזה – ברקו לא דיבר על מצביעי הליכוד, אלא על חברי המפלגה, וגם כאן קשה להתווכח עם העובדות: ראש הממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים; דוד ביטן מואשם גם הוא בשוחד, מרמה והפרת אמונים; נגד חיים כץ הוחלט להגיש כתב אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים – אבל הוא ביקש וקיבל חסינות בקדנציה הקודמת; צחי הנגבי הורשע בעדות שקר; יואב גלנט פלש לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף על פי שהובהר לו שעליו לפנותו, וחתם על תצהירים כוזבים בהקשר לכך; מיקי זוהר ניהל דיונים על שכונת מגורים בקריית גת בשבתו כיו"ר הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, אף על פי שהוא ואשתו מחזיקים נכסים בשכונה; ויש עוד חברי ליכוד עם פכים כאלה ואחרים שלא מעידים על התנהלות מוסרית ברמה גבוהה, ואלה רק הח"כים שמכהנים כיום.

אגב, במחקר שנערך ב-2018 עלה כי 79% מבין חברי הכנסת נגדם הוגשו כתבי אישום משתייכים למחנה הליכוד והימין.

אלה לא השטויות וההסתות היחידות שיצאו ממירי רגב בראיון ביום שישי. השרה הקפידה לתקוף פעם נוספת את המפגינים שמפרים את ההנחיות. מוזר מאוד מצד מי שחברי מפלגתה צפצפו שוב ושוב על אותן הנחיות והגבלות. כמו כן, לשמוע הטפות מוסר מצד מי שאבא שלה הפיץ אלכוהול מזויף, והבת שלה לקחה לה את הרכב הממשלתי וצולמה רוקדת עליו - זה סוג אחר של צביעות.

אגב, באותה נשימה דיברה רגב על האנרכיסטים שמעניין אותם רק להפגין ולהפיל את הימין. עושה רושם שהגברת צריכה לחזור לשיעורי האזרחות כדי ללמוד מהי דמוקרטיה, ולחילופין לחזור למילון כדי ללמוד מהי אנרכיה.

הלאה: כחלק מהניסיון לערער את ברקוביץ', הטיחה בו רגב: "אתה סטייק – פעם כחלון, פעם גנץ ועכשיו בנט". כן, האישה שדיבררה את בהתלהבות יתרה ההתנתקות ולפי הדיווחים כל כך כל כך רצתה להיות במפלגת העבודה אחרי שהשתחררה מצה"ל, ורק כי לא קיבלו אותה הלכה לליכוד – קוראת לאחרים סטייק. זה כמובן לגיטימי לשנות את דעתך, אבל בואי: מי שגר בבית מזכוכית - שלא ישליך בקבוקי וודקה מזוייפים.

רגב טענה פעמיים במהלך הראיון כי ישראל היא המדינה שיש בה הכי פחות מתים. מדובר, בפשטות, בשקר גס. הן במספר המתים הכללי והן במספר המתים ביחס לאוכלוסייה, יש לפחות 20 מדינות במצב טוב יותר משלנו.

ועוד: כדי להמחיש את הצדקת המשך הסגר, הביאה רגב כדוגמה את אנגליה ואמרה ששם "סגרו להם את כל הברים". גם זה רחוק מהאמת. מה שעשו באנגליה הוא להקדים את שעת סגירת הפאבים לעשר בלילה. אבל הם בהחלט עדיין פתוחים.

שיא החוצפה בהקשר הזה הגיע כשרגב תקפה את ברקוביץ', על כך שלפני כמה חודשים ראיין את אירית רחמים והשניים קראו לפתוח חתונות ואולמות. "אז כשפתחנו תראה מה קרה". העיזה רגב לומר. כאילו הלחץ הציבורי הוא שגרם לגל השני, ולא נתניהו שקרא לציבור "תעשו חיים". איזה מפגן מביש של הסרת אחריות.

ובכל זאת, הדבר הנורא ביותר שהעימות בין שני הפיות הגדולים עשה הוא לתת לגיטימציה למועמדות של ברקוביץ' להיות מאמן הנבחרת. האיש שהפילוסופיה המקצועית שלו, אם אכן יש כזו, לא כוללת הגנה, והפילוסופיה הערכית שלו טוענת שקפטן הנבחרת חייב להיות יהודי כדי שיוכל לשיר את ההמנון הלאומי. לפחות בזה, אייל ברקוביץ' ומירי רגב הרבה יותר דומים ממה שהם היו רוצים להודות