1) פאדיחה ראשונה נרשמה כבר בטקס הפתיחה כשאחת הטבעות בסמל האולימפי לא נפתחה, כשהנשיא פוטין משקיף בקהל. תנחומים נמסרו למשפחתו של האחראי.
2) החלק הטוב ביותר בצפייה בהחלקה על הקרח זה הנפילות.
3) רק כשאתה צופה עם אשתך בהחלקה אמנותית אתה מבין איך היא מרגישה כשהיא צופה איתך בכדורגל. אבל הרבה יותר קל להסביר לה מה זה נבדל מאשר להבין ממנה איך הולכת שיטת הניקוד בריקודים.
4) זו אולימפיאדה לבנה תרתי משמע: רק שלוש נבחרות מאפריקה מתמודדות בסוצ'י: מרוקו (שני מתמודדים, גבר ואישה, שניהם בסקי אלפיני), זימבבוואה (משתתפת לראשונה, מתחרה בודד בסקי אלפיני) וטוגו (משתתפת לראשונה, שני מתחרים, אחד מהם בסקי אלפיני).
5)האם סקי אלפיני זה הפח אשפה של הענפים שאפשר לזרוק אליו הכל?
6) לישראל יש חמישה נציגים במשחקים, נחשו במה מתחרה אחד מהם?
7) ואלה שמות: אלכסיי ביצ'נקו, יליד אוקראינה שהתחרה עבורה בעבר; ולדיסלאב ביקאנוב, יליד אוקראינה שעלה לארץ בגיל 5; אנדראה דווידוביץ', ילידת ארה"ב ותושבת המקום; יבגני קרסנופולסקי, יליד אוקראינה; וירג'יל ואן-דה-פוט, יליד בלגיה ובעל אזרחות כפולה שייצג בעבר את מולדתו. כי חשוב להשקיע בתוצרת המקומית. גם אם היא תוצרת מקומית של מדינה אחרת.
8) היה קורה משהו אם לישראל לא הייתה משלחת לסוצ'י (כמו אגב לעוד 120 מדינות אחרות)? או שהצחקנו את העסקנים שיכולים לסמן עוד וי בדרכון.
9) מוזר לראות את האצנים על הקרח מזיעים. בכל זאת – זה קרח.
10) מזחלות קבוצתיות: 4 גברים שוכבים צמוד אחד אחרי השני במתקן צר ודחוק. היש ניצחון גדול מזה לקהילה הגאה?
11) קרלינג: איש אחד משלח קומקום על הקרח בזמן ששניים אחרים משתמשים במטאטאים כדי לכוון אותו. מי הגאון שראה את שני החפצים האלה מונחים זה לצד זה ואמר – בואו נעשה מזה ענף ספורט?
ואיזה מסכנים האוהדים
18:15 זו שעה מוזרה. כבר לא ממש אחר הצהריים אבל עוד לא באמת ערב. מין שעה כזו שהמבוגרים נמצאים בה בדרכים בחזרה מהעבודה, והצעירים בדיוק סיימו את החוג. שעה כזו ששום דבר משמעותי של היום לא יכול לקרות בה. אז למה לא לתקוע בה את המשחק המרכזי של המחזור ואחד המשחקים המסקרנים של העונה בכדורסל, הדרבי התל-אביבי. רק אנשים שאין להם שום רגישות ספורטיבית יכולים לקבל את החלטת השיבוץ ההזויה הזו. לא שזה צריך להפתיע כשמדובר בשילוב ידיים של ערוץ 1 והאנשים שמנהלים את הכדורסל בארץ.
אבל זה עוד לא הכל. בהמשך הערב, כשעתיים וחצי מאוחר יותר, יתקיים משחק העונה בליגת הכדורגל, בין מכבי ת"א להפועל באר שבע. מה אמור לעשות האוהד הצהוב הממוצע שרוצה לראות את שני המשחקים? ידהר בטירוף מיד אליהו לבלומפילד? יחמיץ קצה של משחק אחד כדי לא לפספס את קצהו של משחק אחר? יישאר בבית ויבקש אישור להשתלט על הטלוויזיה למשך 4 שעות וחצי?
העניין הוא שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה, ששני משחקים של אותו מועדון מתקיימים בזה אחר זה, אבל למי אכפת. העיקר שההתאחדויות והמנהלות קיבלו את הכסף תמורת זכויות השידור ושהערוץ הראשון יכול להתגאות בערב שידורי ספורט, כי הרי בשביל זה אנחנו משלמים אגרה.
אפשר לפתור את זה עם קצת שכל ישר ורצון טוב, למשל על ידי פיצול לשני ימי שידור במקרים כאלה. למשל בתיאום שיבוצים בין הליגות השונות וערוץ 1, כך שמשחקים בולטים של אותם מועדונים לא ייערכו באותו יום או באותו מחזור. קצת התחשבות באנשים האלה שבשבילם נערכים המשחקים. אתם יודעים – האוהדים. אף אחד לא ימות מזה.