הקשר של אברם גרנט לכדורגל רופף למדי בשנתיים האחרונות, מאז שעזב את משרת האימון בפרטיזן בלגרד. יש מי שיגיד שגם בחודשים הספורים שבילה בסרביה הקשר שלו לכדורגל היה רופף. היי – יש מי שיגיד שלגרנט אין שום קשר לכדורגל כבר מסוף שנות התשעים. אבל מספיק לדבר על שלמה שרף.
בשנתיים הללו, הסיבה היחידה לאזכר את גרנט במדורי הספורט הייתה מועמדות שקר כלשהו כזו או אחרת לאחת מהנבחרות או לאחד ממועדוני הכדורגל ברחבי העולם, מרוסיה ועד שבדיה, מפולין ועד בלגיה, מתאילנד ועד אוסטרליה, מישראל ועד גאנה. אין כמעט יבשת שגרנט לא היה מועמד בה. ועוד היד נטויה.
והנה, משום מקום, ללא כל סיבה נראית לעין, הגיעה בשבוע שעבר בידיעות אחרונות כתבה ארוכה במיוחד על פועלו של גרנט בתקופה הזו. גרנט, לפי הכתבה המחניפה ובעלת הניחוח היחצני – שמוכיחה שלא נס ליחו באשראם של עיתונאי החצר שלו – הוא מרצה מבוקש ברחבי העולם, "לא חשוב אם מדובר בילדים בבית ספר באפריקה, במהנדסים אסיאתים או בפועלים במקסיקו". בהמשך מסופר גם על הרצאות לאנשי צבא בסינגפור, ולגיחות לסין ולמכללות יוקרתיות באנגליה ובארה"ב.
על מה הוא מרצה? הנושא הכללי, כך כותבים בפמפלט הגרנטי, הוא "תפקוד וקבלת החלטות בלחץ". רק שלמעשה, אם גרנט צריך להרצות על משהו, זה על איך ממנפים קשרים ופוליטיקה כדי לעשות כסף קל.
ג'ורג' קוסטנזה היה גאה
אגב גרנט לא מסתפק בהרצאות, ובמקביל הוא משמש כיועץ מנטלי בשכר בארגונים עסקיים, וכן כיועץ אסטרטגי. ובנוסף, כך על פי הכתוב, ידו של גרנט טמונה בעסקי נדל"ן, סטארט-אפ ואחרים.
גרנט כמובן לא מרואיין שם, אין אפילו תגובה שלו לכתוב, מה שעלול לעלות את החשד שהוא האכיל בכף ידו את הטקסטים, אם לא את הכתבים ישירות, אז את מקורביהם המשותפים. אחרת איך תסבירו משפט כמו "סיפוריו האישיים של גרנט, ההקבלה בין עולם הכדורגל לבין החיים האמיתיים, הופכים את הרצאותיו למעניינות ומבוקשות" – תיאור שלא ברור על מה הוא מסתמך, או איך לא תובכו מהמחמאה: "לאחרונה השיל לא מעט קילוגרמים מיותרים". כשהיה מאמן וניצל בכל פעם מהפסד באורח פלאי, היו הרבה דיבורים על "התחת של אברם", אבל לא מדברים מספיק על מי שמקפידים ללחך אותו.
מצד שני, לא נעים להגיד, אבל הכתבה כל כך מתאמצת להציג את שלל עיסוקיו של המאמן הלאומי לשעבר, עד שהיא משיגה דווקא את הרושם הנגדי. הרי כל אחד יודע שעל מנת להסתיר את העובדה שאתה לא עושה כלום – אתה צריך להעמיד פנים של מי שעסוק עד מעל לראש. ג'ורג' קוסטנזה הוא דוגמה ומופת לכך.
האם ייתכן, אם כך, שגרנט דווקא נמצא במצוקה כלכלית וזקוק לכתבה מפרגנת כזו כדי להציג למוסדות החינוך ולבעלי ההון בישראל את שלל עיסוקיו על מנת שיזמינו ממנו שירותים וייצרו לו תעסוקה? זה נשמע מאוד בלתי סביר, הרי רק מפיצויי הפיטורין שקיבל בקריירה שלו אפשר לפרנס מדינת עולם שלישי.
ובכן, מה העילה לכתבה, ומדוע היא מתפרסמת בתזמון הנוכחי? אולי התשובה טמונה לקראת הסוף: גרנט מתואר כמי שמשתוקק לחזור לכדורגל, בין אם כמאמן ובין אם כמנהל מקצועי, אבל מחכה להצעה הנכונה. חברו את זה לכך שעונת הכדורגל עומדת בפני סיום והמונדיאל, שבו הוא עתיד לפרשן, נמצא בפתח, ואל תתפלאו אם ממש בקרוב תקראו על הג'וב העתידי החדש של גרנט.
זה כמובן יפורסם לראשונה בגרנטיטון.
3 קטנות
1. מכבי ת"א נגד ריאל מדריד, סוף רבע שלישי: דווין סמית קולע סל משלושת רבעי מגרש על הצלצול והשופטים ניגשים לבדוק אם הסל חוקי, אבל בערוץ 10 עוברים לפרסומות. לפחות הייתם עושים מזה ברייק זהב וחוזרים עם רגע ההכרעה. אבל לא. לצופים לא נותר אלא לסמוך על המילה של יורם ארבל. טלוויזיה במיטבה.
2. מכבי חיפה קיבלה בראש 4:0 מהפועל ת"א, מה שהביא את הקפטן הירוק יניב קטן להכות על חטא, להודות שהוא לא מצליח לסחוב העונה, שהוא לא מתאים למועדון הזה, ולהגיד ששחקנים צריכים להיהרג כל יום עבור החולצה ועבור הקהל. שמישהו ירחיק אותו מחפצים חדים.
3. מאז שלא זומן למשחק האימון נגד סלובקיה, יוסי בניון כבש את שני שערי הבכורה שלו בליגה האנגלית השנייה. אין, הגוטמן הזה גאון פסיכולוגי.