החוק של התאחדות הכדורגל הבינלאומית קובע כי לשחקני כדורגל אסור לעלות למגרש כשהם עונדים תכשיטים או חובשים כיסוי ראש. אותו חוק גם אוסר על הציוד הבסיסי לכלול אמירות או סממנים פוליטיים, דתיים או אישיים כלשהן. במילים אחרות – המשחק צריך להיות נקי. כדורגל נטו. וזה, רחמנא ליצלן, כולל גם איסור חבישת כיפה. והופ – הנה הטוקבק הראשון שטוען לאנטישמיות.
בהתאחדות הכדורגל המקומית חידדו ביום חמישי האחרון את ההנחייה לפיה שופטים חייבים לציין בדו"ח המשחק את שמות השחקנים שעולים לשחק עם כיסוי ראש, כדי להשאיר לתובע את האופציה להעמיד אותם לדין (תזכורת: שחקן הפועל עכו, גיא דיין, חגג העונה כיבוש שער בחבישת כיפה ששלף מהגרב - הכי מכבד את הדת שיכול להיות - וספג כרטיס צהוב). והופ – הנה הטוקבק השני שיכריז כי כאן זו "מדינת היהודים!".
קבלו תיקון – לא טוקבק, אלא הודעה של שרת הספורט לימור לבנת: "נדהמתי לקרוא שאיגוד השופטים פירסם הוראה מקוממת ופוגענית, לפיה ייאסר על שחקני כדורגל לעלות לשחק כשכיפה על ראשם. כן, זה כאן במדינת ישראל. מה עלה בדעתם שם באיגוד השופטים, כשהחליטו שחבישת כיפה במדינת היהודים תסומן כ'אירוע חריג'".
זה לא יהיה מופרך להניח ששרת הספורט כלל לא הייתה מודעת לחוק של פיפ"א. ולמה לה לבדוק כשאפשר במקום זה לצאת בהודעה פופוליסטית שתשים אותה בעמדה של אבירת העם היהודי. חלילה שתדאג גם לשחקנים המוסלמים אזרחי ישראל, שבאותה מידה נאסר עליהם לחבוש כאפייה על הדשא.
אלא שכעבור יום ההתאחדות הישראלית חזרה בה. כעבור יום. כי אחרי הכל מדובר באנשים רציניים, שמשקיעים מחשבה ומקבלים החלטות משיקולים ענייניים שאין להם קשר עם לחץ ציבורי או פוליטי. "לאחר התייעצות שהתקיימה הבוקר בין ההתאחדות לכדורגל לאיגוד השופטים", נכתב בהודעת ההתאחדות מיום שישי, "הוחלט כי עד סוף העונה יישמר הסטטוס קוו בליגות א', ב' ו-ג', כך שכל שחקן שומר מסורת שייבחר לשחק עם כיפה לראשו יוכל לעשות כן ומבלי שהדבר יצויין כלל בדו"ח השופט". במילים אחרות, בהתאחדות לכדורגל בחרו לצפצף על החוק לטובת ריצוי הדת.
אבל רגע, ישאל את עצמו האדם הסביר, למה רק בליגות הנמוכות? מה פשר האפלייה הזו? האם בליגות האלה השחקנים זקוקים יותר לעזרת האל, מאמינים בו יותר מאשר הכדורגלנים בליגות הבכירות? או שמא פשוט חושבים שם שבפיפ"א לא ישימו לב למה שקורה בשולי השוליים של הכדורגל הישראלי. הקומבינה נוחה יותר כשאף אחד לא שם לב. העבריינות קלה יותר בסמטאות החשוכות.
והנה, בצהרי יום שישי, עלה שחקן מכבי יפו יאיר כהן צדק, שנמצא בהליכי חזרה בתשובה, לשחק כהרגלו עם כיפה, ולא תאמינו – הוא אפילו כבש שער. זה בטח אומר שאלוהים אוהב אותו ומעריך את פועלו כשליח האל בליגה א'. אלא שההתקרבות לדת לא הופכת אדם להיות חכם יותר. כהן צדק התייחס לסוגיה מעוררת המחלוקת ואמר שחבישת הכיפה היא הלכה שככתובה בתורה. אז זהו, שלא. בתורה לא מופיע שום פסוק שמדבר על חבישת כיפה. האזכור הראשון למנהג מופיע בתלמוד. לתשומת לב גאוני הדור.
כמה צביעות יש בניסיון לקשור בין הדת לבין הכדורגל. שחקנים מאמינים באלוהים אבל משחקים בשבת. ומילא משחקים – מביאים לחילול שבת המוני של הצופים. יש מספיק תחומים שבהם הדת השתלטה לנו על החיים הפרטיים. אל תלכלו לנו את הכדורגל. זו הדת החילונית שלנו.
שלוש קטנות
1) במהלך מהומה במשחק בין אחי נצרת למכבי נתניה הושלך אוהד מהיציע לכר הדשא. מי אמר שלספורט האולימפי בישראל אין תקווה.
2) כשמנהל מכבי פ"ת, שהוא במקרה אחיו של יו"ר התאחדות, תוקף את השופט במשחק. זה כי הוא יודע שאין סיכוי בעולם שמישהו יעמיד אותו לדין?
3) אז עכשיו אחרי הניצחון של מכבי באיסטנבול דיוויד בלאט הוא שוב המאמן הטוב בעולם?