_c.jpg "אייל גולן הופעה ברידינג (צילום: שרון רביבו)")
חוץ מזה, סביר להניח שהשומרים לא קיבלו את ההחלטה לשמור על הדלת ללובי כאילו מדובר בשער לטירה מבודדת על דעת עצמם, אלא שמדובר בהנחיה ברורה וגורפת מטעם ועד הבית, שלא להכניס לבניין אף אדם שאיננו דייר או שהוזמן בהודעה מראש לאחד הדיירים, לא משנה מה קורה.
השומרים גם בטח לא מתורגלים בהפעלת השכל הישר, ההיגיון הבריא והרגש הבסיסי. לא בשכר שהם מקבלים.
יותר מזה, כשרואים בטלוויזיה מה קורה למשל בסביבת מגדלי עזריאלי בזמן אזעקה, אי אפשר שלא לחשוב מה או מי ימנע ממחבל ערמומי לרוץ לתוך הקניון ביחד עם ההמון, כשעליו חומר נפץ מוסווה, לחדור פנימה ללא בידוק ביטחוני – כי השומרים הרי לא יעכבו את מי שמנסה לתפוס מחסה - וברגע שהעסק נרגע, לפוצץ את עצמו (לא שיש פה המלצה חלילה). לפחות לדיירים במגדלי YOO יש את הקניון הפרטי שלהם.
וכך, במחי טפטוף רקטות אחד, נחשפת מדינת תל אביב בתוך מדינת תל אביב. יש את מי שגרים – מילולית – בתוך מגדל שן, תל אביב עילית אם תרצו, או תל אביב 2.0, ויש את אלה שמשתכנים בשכונה הסמוכה, בתל אביב הרגילה, המהודרת פחות, שמתלוננים על היעדר מיגון הולם בדמות מקלט ציבורי ונמצאים ללא מקום מסתור זמין בהישג יד, או רגל במקרה הזה. זה לא סתם עשירים ומעמד ביניים ועניים, זה אלה שחייהם שווים יותר, ואלה שפחות.
נכון, עיריית תל אביב טוענת שלפי הנחיות פיקוד העורף "יש ללכת למרחב המוגן הקרוב ביותר. בשכונת גבעת עמל מדובר בחניון שנמצא ברחוב הרצוג 25", אבל בזמן אזעקה, עם כל הלחץ והחרדה שיש באותו רגע, לך תנסה לזכור איפה בדיוק יוצא מספר 25 ברחוב הרצוג, איך אתה בעצם מגיע ברגל לרחוב הרצוג, או מי היה הרצוג. הרבה יותר פשוט ונוח להיכנס למקום הקרוב ביותר שאתה רואה.
בבניין שלנו, למשל, החלטנו להשאיר את דלת האינטרקום פתוחה בימים האלה, לכל צרה שלא תקרה, על אף החשש מפריצות. גם המקלט שלנו פתוח. בואו לראות אותי בפיג'מה ולעשות פיפי במעלית.