לקראת סיום
על שיקול הדעת של שני כדורגלני מכבי תל אביב בפרשת הקטינות אין ויכוח: לא היה כזה. השניים אולי יכולים להוכיח שלא ידעו שמדובר בנערות מתחת לגיל 16, אבל עדיין: שני גברים מבוגרים, חזקים, מפורסמים, אחד מהם איש משפחה, ניצלו את מעמדם כדי לקיים יחסי מין עם תלמידות תיכון מעריצות, כביכול בנות 17. זה פאול ששווה כרטיס אדום.
אלא שבינתיים עושה רושם שגם הנערות והוריהן לא מפגינים שיקול דעת חכם במיוחד. אביה של אחת הנערות הצהיר שבעיניו הוא "לא רואה מה ההבדל בין זה לבין אונס. זה אפילו גרוע מאונס… אונס זה בכוח, בחטיפה וזורקים אותך. פה לוקחים אותך ומסובבים אותך ומשקים אותך ומטעים אותך ומתנפלים עליך". במילים אחרות, אונס כוחני ואלים עדיף על יחסי מין בהסכמה (לכאורה). זו התבטאות מזעזעת, עם כל הכאב שלו ושל בתו, התבטאות שמקטינה וממעיטה מסבלן של קורבנות אונס.
בד בבד, אחת הנערות, בהחלטה שבעדינות אפשר להגדיר אותה משונה, עלתה ללייב באינסטגרם והתייחסה שם לפרשה. בין היתר, הגיבה לשאלה על זיוף תעודת הזהות וענתה: "לא זייפתי, זה היה בשביל מסיבה, זה לא היה להם".
אז רגע - לא זייפת, או שזייפת אבל רק כדי להיכנס למסיבה? מין סתירה פנימית שכזו, שאני משוכנע שעורך הדין שלה עושה עכשיו שמיניות באוויר מרוב שמחה והתרגשות שהלקוחה שלו כנראה ריסקה את הקייס המרכזי ככה בהיסח הדעת. אותה נערה גם ספגה לא מעט קללות ונאצות במהלך הלייב הזה - דבר שהייתה יכולה לצפות מראש לאור מה שהלך ברשתות החברתיות בשבועות האחרונים - וגם לזה היא התייחסה בלייב ואמרה "אני יכולה לצפות בזה שעות". האם היא נהנית מתשומת הלב? זה לא מוסיף לה נקודות. גם לא האזכור של שמות הכדורגלנים במה שאולי יביא לבדיקה האם היא הפרה את צו איסור הפרסום.
ואם זה לא מספיק, אז אלמוג בוקר, כתב חדשות 13 שחשף את הפרשה, דיווח בערוץ הספורט שהנערות נעלבו מכך ששחקני מכבי דיברו על הגעגוע לשני חבריהם ולא הזכירו אותן ("האליפות הזו שייכת לשחקנים לא פחות חשובים שלא נמצאים פה כרגע"). זה כבר גובל בפאתטיות.
אם לסכם את מה שידוע בינתיים, מסתמן כאמור שהשחקנים באמת יכולים להוכיח שלא ידעו שהנערות איתן קיימו יחסי מין היו מתחת לגיל ההסכמה, אבל אם חשבו שהן בנות 17 ועדיין השקו אותן באלכוהול - מדובר בעבירה שדינה עד שישה חודשי מאסר.
התחזית שלי, אדם שמעולם לא למד משפטים, היא זו: במובן הפלילי, העונש לשני הכדורגלנים יסתכם בעבודות שירות (ייתכן שתגיע אחר כך תביעה אזרחית מטעם הנערות). במובן המקצועי, הם סיימו את דרכם במכבי ת"א, כנראה בכדורגל הישראלי בכלל, בטח לשנים הקרובות, ויימצאו את עצמם בקבוצה בינונית עד חלשה בחו"ל. במובן המוסרי, מכבי ת"א תצא מחוזקת מהפרשה אחרי התמודדות מדויקת וראויה להערכה של הבעלים וההנהלה. השחקנים? ספק אם יצליחו למחוק את הבושה.
הבלבול של משפחת בלבול
הקמפיין שמאמן מכבי חיפה מרקו בלבול מנהל עבור עצמו בשבועות האחרונים, בזמן שכולם יודעים שהוא לא ימשיך עם הירוקים בעונה הבאה, ומשא ומתן מתקיים עם ברק בכר, הוא הרבה מעבר למביך. לא משהו שלא התרגלנו אליו מבלבול, ובכל זאת. הנה כמה משפטים שאמר בולבול הקבולבול של הכדורגל בתקופה האחרונה. תזכורת: מכבי חיפה תסיים את העונה במקום השני.
- "מכבי חיפה משחקת את הכדורגל הכי טוב בישראל". העובדות: הפלייאוף התחיל בפער של 6 נקודות מהמוליכה מכבי ת"א, ומאז הוא גדל ל-12. מתמטית משהו פה לא מסתדר.
- "מכבי חיפה עם 72 נקודות. בעונה רגילה זה מספיק לאליפות". העובדות: רק בעשור האחרון קרה פעמיים נוספות שקבוצה סיימה עם 72 נקודות או יותר וזה לא הספיק לה לאליפות. את עונת 2016/2017 מכבי ת"א סיימה עם 72 נקודות ולא לקחה אליפות, ובעונת 2015/2016 אותה מכבי ת"א סיימה עם 81 נקודות, ולא לקחה אליפות. אבל למה לא להסתמך על הזיכרון הקולקטיבי הקצר ולגנוב קצת דעת.
-"מגיע לי לאמן פה בעונה הבאה, יש קונצנזוס כמעט מוחלט על זה בקרב אוהדי מכבי חיפה". בהחלט, אין ספק, זה הקריטריון החשוב ביותר לגבי מינוי מאמן.
- "לקלופ לקח חמש שנים לבנות את ליברפול". יורגן קלופ, המאמן שזכה עם ליברפול בליגת האלופות ושנה אחר כך לקח איתה את אליפות אנגליה. כן מרקו, אתה לגמרי שם.
- "כולם זוכרים באיזה מצב הייתה הקבוצה כשהגעתי… כשהגעתי לכאן, מכבי חיפה היתה בתחתית, שני מקומות מהמקום האחרון". העובדות: זה נכון, בלבול קיבל את מכבי חיפה באמצע העונה כשהייתה בתחתית והחזיר אותה לצמרת הליגה. רק שזה היה בעונה שעברה. את העונה הזו הוא התחיל על הקווים בירוק וקיבל תנאי פתיחה לא רעים בכלל עם החתמה של שחקנים ישראלים בולטים וזרים טובים. הוא פשוט לא כל כך ידע מה לעשות איתם, למרות שלכאורה שיחק את הכדורגל הטוב בישראל. זה הספיק לעוד עונה נטולת תארים.
אבל רגע, בלבול הוא לא היחיד במשפחה שיודע להתבטא ולהרים לו, גם שתי אחיותיו של בלבול נתנו לו גב ברשתות החברתיות. כלומר, הוא קונצנזוס לא רק בקרב הקהל. אתי בלבול כתבה: "עשית מה שאף אחד לפניך לא עשה בעשור האחרון…". העובדות: בתחילת העשור מכבי חיפה זכתה באליפות, ושנתיים אחר כך סיימה במקום השני, בדיוק כמו השנה. אופסי.
מזל בלבול כתבה: "ראינו יציעים שוממים לפני עידן מרקו. מעניין לראות מה יקרה אחרי עידן מרקו". העובדות: אם 12,500-13,000 מנויים זו ההגדרה ל"יציעים שוממים", אז מזל היא לא המבולבלת היחידה במשפחת בלבול.
תובעים במספרים
כמה אוהדים של קבוצות הספורט הגדולות בישראל הגישו תביעה ייצוגית בגובה 25 מיליון שקלים, בדרישה שכל מנויי הקבוצות יקבלו החזר כספי בגין המשחקים שנערכו ללא קהל בעקבות הקורונה.
מהבחינה הצרכנית הם צודקים. אנשים שילמו עבור מוצר שלא קיבלו במלואו. נכון גם שלבעלי הקבוצות הגדולות לא חסר כסף. לא למיליארדר (בדולרים) מיץ' גולדהאר של מכבי תל אביב, לא למיליארדר (בשקלים) יעקב שחר של מכבי חיפה, ולא למולטי-מיליונר משה חוגג של בית"ר ירושלים. זה לא משנה.
אבל אהדת קבוצת ספורט היא לא עניין כלכלי, היא עניין רגשי, ערכי, היסטורי. אין אוהד אמיתי שלא היה מוכן לשלם כסף כדי להיות חלק ממעגל מקבלי ההחלטות של הקבוצה שלו. ולו רק ברמה הסמלית - התביעה הזו מיותרת וחבל שהוגשה. תכבדו אחי.