ספק רב אם מישהו חשב לרגע אחד ברצינות שדיוויד בלאט אמנם ימשיך עוד עונה, או שלוש, במכבי תל אביב. הכתובת הייתה על הקיר לאורך חלקים גדולים מהעונה, וההחלטה להיפרד היא הכל חוץ ממפתיעה. נכתב על זה כבר כאן, בליל הזכייה המופלאה ביורוליג, שאחרי הישג כזה אין לבלאט מה לחפש יותר בקבוצה.
כל ההתבטאויות מאז שנגעו להמשך הדרך המשותפת, גם מצד הנהלת מכבי וגם מכיוון המאמן, הגיעו מתוך נימוס גרידא והרצון להגיע לסוף העונה בלי הצהרות מטלטלות שעלולות להשפיע על משחקי האליפות.
מכבי לא יכלה או לא רצתה להניח מול בלאט הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה, וגם הוא קיווה שהוא לא יצטרך להצעה כזו. סיום החוזה – לפיו בלאט יצטרך לשלם פיצוי של 150 אלף דולר למכבי, מכה לא כזו קטנה בכנף - היא אנחת רווחה לכולם. לבלאט שכבר לא נשאר לו מה להוכיח באירופה ומכאן היה יכול רק לרדת, ולהנהלה, שחלקים רבים ממנה לא מעריכים ולא סובלים את הקואץ', ולא חסכו זאת מהתקשורת.
עם המעבר ל-NBA – הישראלי השלישי שיעשה זאת אחרי עומרי כספי וגל מקל – דיוויד בלאט ייקבע את מעמדו בתור גדול המאמנים הישראלים בכל הזמנים, יותר מפיני גרשון שלקח 3 גביעי אירופה, יותר מרלף קליין שלקח את הגביע הראשון ואימן את נבחרת גרמניה, יותר מכל מאמן ישראלי אחר שהצליח כאן ומעבר לים. הוא הרוויח זאת ביושר ובצדק. בלאט הוא שלם שגדול מסכום חלקיו.
מה המספרים מנבאים לגיא גודס?
קשה להגיד שגיא גודס, שקודם אחרי חמש שנים מעמדת העוזר, נכנס לנעליים גדולות. מדובר במערכת לבוש שונה לגמרי. האוהדים הצהובים צריכים להכין את עצמם לעונה מאוד לא פשוטה. ההנהלה הצעירה שנלחמה על קרדיטים עם בלאט תהיה הרבה יותר דומיננטית ומשפיעה, האצבע על ההדק תהיה קלה יותר בהחתמה ובשחרור של שחקנים מעל ראשו. אין הרבה שמסוגלים לחזור מפציעות כמו שהוא עבר, בטח לא פעמיים - אבל זו אופרה אחרת כמאמן, על אחת כמה וכמה במועדון לחוץ ומלחיץ כזה, ולפחות בהתחלה הוא יקבל כל דין שיונחת עליו.
איש המפתח השני והלא צפוי בצוות של גודס עלול להיות מישהו שאמנם קשור למספרים אבל לא בדיוק לכדורסל. גודס גילה בזמנו שהוא נוהג להיעזר בנומרולוג כדי לדעת על מי משחקניו הוא יכול לסמוך בערב נתון. זה לא יכול להיות חלק ממערך הכלים של מאמן רציני, לא יותר מקריאה בקפה ששתו השחקנים בבוקר.
יש יסוד סביר להניח שגודס יהיה מאמן לתקופת ביניים בלבד, שתיתן להנהלה לסמן וי על מילוי הבטחות וכיבוד ערך הנאמנות, ולגודס לסמן וי על הגשמת חלום. בכל מקרה, לא צריך לצפות שגביע אירופה יחזור לתל אביב כל כך מהר (יש גבול להצטרפות הנסיבות המטורפת של העונה). בארץ, לעומת זאת, כולם משחרים לטרף אחרי העונה שהסתיימה, כי הם מרגישים שהאריה מדמם. ועכשיו כשמנהיג הלהקה עזב, האריות הכי פגיעים
המנהיג הזה עובר מלהיות ראש לשועלים לזנב לאריות. מסקרן יהיה לראות כמה זמן הוא יחזיק מעמד בליגה הטובה בעולם – מקצועית ואישית - והאם יהפוך למאמן בולט ופורץ דרך או שידשדש בין משרת עוזר אחת לשנייה, יסמן וי על החלום שלו, ואז יחזור בעוד שנתיים כדי "להציל" את מכבי, כפי שעשה פיני גרשון בשני מקרים בעבר, הראשון שבהם על גבו של בלאט.
אבל עכשיו זה הזמן להתרפק על המסע הבלתי נתפס שהסתיים בתואר מספר 100 לצהובים. זה היה מתיש, מתסכל, מייסר, מפתיע, מדהים, מרגש. זה היה הרע שבזמנים, זה היה הטוב שבזמנים. וזה הזמן להגיד שלום ותודה. תודה לך דיוויד, על הכל.