אולם קולנוע הוא לא חדר הרצאות וסרטים הם ממש לא תמיד פנינים של תבונה שמימית, אך אולי כדאי שבכל זאת תתרגל להביא איתך גם עט ומחברת בכל פעם שאתה הולך לסרט; כי בכל זאת אפשר ללמוד משהו פה ושם. שים לב, זה לא יעבוד אם כל הסרטים שאתה רואה הם סרטי פיקסאר מדובבים אליהם אתה לוקח את הילדים. כדי ללמוד משהו אמיתי מהקולנוע תצטרך לפנות קצת זמן לעצמך, ולראות מדי פעם סרט משובח באמת.
יש מספר סרטים טובים שגבר יכול ללמוד מהם דבר או שניים. לא דברים שישנו לך את החיים, אבל דברים שיגרמו לך במינימום לחשוב קצת. אספנו חמישה סרטים כאלה, וכדי שלא תגיד שלא משקיעים בך, צירפנו גם וידיאו.
לא לוותר עד שאתה מגיע למטרה: "חומות של תקווה" (1994)
(יכול להיות שעוד לא ראית חומות של תקווה? אם כן, אז זהירות, ספוילר)
טים רובינס הוא אנדי דופריין, בנקאי נורמטיבי, אפרורי ושומר חוק, שחייו נהרסים לאחר שהוא מורשע ברצח אשתו והמאהב שלה. אנדי נשלח לרצות מאסר עולם בכלא שושאנק הידוע לשמצה – שם הוא עובר שבעה מדורי גיהינום: לא ניכנס לפרטים, אבל בוא נאמר שהקלישאה על כך שאסור להתכופף ולהרים את הסבון בכלא מתבררת כנכונה עבור אנדי דופריין, ובצורה מזעזעת למדי.
אך אנדי הוא גבר עם הרבה תושייה, קור רוח ותבונה. הוא לא יוותר בקלות, ולמען האמת – הוא לא יוותר בכלל. זה לוקח לו עשור שלם, אך לבסוף הוא מצליח לחפור מנהרה מקיר התא שלו, סנטימטר אחר סנטימטר, באמצעות פטיש קטנטן בלבד. הוא לא מתייאש גם כשהוא נאלץ לזחול לחירות דרך "500 יארדים של זוהמה מצחינה מחרא" בתוך צינור ביוב. אנדי לא איבד את התקווה לרגע, גם במהלך כל שנותיו בכלא. הוא דבק במטרה שהעמיד לעצמו, ולא סטה ממנה לרגע. הוא לא ריחם על עצמו ולא המתין שמישהו יציל אותו, ואכן לבסוף הצליח לעשות את הבלתי יאומן. זה אולי קורה רק בסרטים, אבל אין ספק שזה שיעור חשוב לחיים שלך.
לחסל אויבים ולעשות סקס בו זמנית: "לירות כדי להרוג" (2007)
העלילה של "לירות כדי להרוג" מתארת בחור מסתורי שמגולם על ידי קלייב אוון, אשר נתקל במקרה בתינוק אחריו רודפים קבוצה של חבר'ה מרושעים. עד שתבין מדוע הם משקיעים כל כך הרבה מאמץ במרדף אחר תינוק בן יומו, אוון כבר יספיק להרוג אויבים בכמויות שיגרמו לרמבו לקנא, במסגרת קרבות יריות מופרכים ונפלאים למראה.
ואז מגיעה מוניקה בלוצ'י.
צריך להבין שמדובר בסרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, וצוחק בפניו של מי שכן עושה זאת. הוא מספיק מודע לעצמו כדי שהאקשן המטורף יישאר מגניב, ומצליח להישאר דבילי בגבולות המשעשע. לכן, לא צריך להפתיע אותך שבאחת הסצינות, קלייב אוון מפריך את התיאוריה על כך שגבר יכול לעשות רק פעולה אחת בכל זמן. הוא מצליח לחסל כמויות של לוחמי קומנדו מרושעים בפחות משתי דקות, תוך ביצוע אקט מיני מלא ובלי להפסיק אפילו לרגע. שתדע שזה אפשרי, למקרה שיזדמן לך לבדוק את זה בעתיד.
איך להישאר קשוח גם כשאתה זקן: "גראן טורינו" (2008)
קלינט איסטווד הוא וולט קוולסקי, גבר מזדקן וגזען שגר בפרבר אמריקאי ממוצע, ומביט בחרדה כיצד השכונה הוותיקה שלו מתאכלסת במהגרים, שמבחינתו טובים רק בלהרוס לו את הנוף והגינה.
אך כידוע לכולנו, קלינט, עוד מימיו כהארי המזוהם, הוא הגבר האולטימטיבי. כאחד כזה, הוא לא מסוגל לצפות מהצד באחת מהמהגרות התמימות בזמן שהיא שמוטרדת על ידי חבורת פרחחים. למרות שהיא ממוצא אסייאתי שהוא לא בדיוק מסמפט, הוא מחליט להיחלץ לעזרתה.
תמיד חלמת לבוא לעזרתה של בחורה תמימה ולהצילה מציפורניהם של ערסים מציקים, אבל לא העזת – טוב, כי ידעת שהם יפרקו לך ת'תחת? תעיף מבט ותלמד מקלינט איסטווד. הוא בן 79, גיל בו רוב הגברים עסוקים ברטינה על כך שהפיליפינית גונבת להם שקדי מרק, והוא עדיין יותר קשוח ומפחיד ממה שאתה תהיה אי פעם.
ללכת מכות וליהנות מזה: "מועדון קרב" (1999)
כדי לא לקלקל את הסרט עבור מי שלא צפה בו עדיין (אם יש מישהו כזה, שיעמוד), נשאיר את פרטי העלילה של "מועדון קרב" מעורפלים בשלב זה. מה שחשוב הוא שהסרט מספר על בחור נטול שם (אדוארד נורטון) שנסחף לתוך שרשרת אירועים מטורפת על ידי טיילר דירדן (בראד פיט) – וביחד הם פותחים מועדון קרב.
למי שלא מכיר את הקונספט, מדובר במרתף בו קבוצה של גברים מתאספים, מדברים, מחליפים דעות ורעיונות פילוסופיים אודות חולשותיה של הכלכלה הניאו-ליברלית – ואז קורעים זה לזה את הצורה בצורה תרבותית. חשבת פעם שמכות זה משהו כואב שרצוי להימנע ממנו? תחשוב שוב. קרב באגרופים חשופים מחזיר אותנו ליצרים הבסיסיים והחייתים ביותר שלנו והאלימות היא אקט גואל, שרק הוא יטהר אותנו מחולי החברה הצרכנית המודרנית.
שיהיה ברור, אנחנו לא מעודדים אלימות. אנחנו רק אומרים, שאם רצית אי פעם לדעת איך ללכת מכות בלי לסבול ואפילו ליהנות מזה, לך תראה את הסרט הזה.
לדרוס את כולם בדרך לעושר: "זה ייגמר בדם" (2007)
הסרט שהיה מועמד חזק לאוסקר מגולל את סיפורו של יזם אמריקאי בתחילת המאה ה-20, שנאבק להקים אימפרית נפט ולא מהסס לרמוס בדרך את כל מי שעומד בדרכו. דניאל דיי לואיס מגלם את הדמות הראשית, ועושה את אחד מהתפקידים הגדולים בקריירה שלו.
דמותו של דיי לואיס בסרט היא לא בדיוק מודל לדוגמא עבור מי שמחפש את הגיבור המסורתי, ההגון והמוסרי. אבל אתה יודע, בעולם האמיתי הדברים לא תמיד יפים. לעיתים קרובות, מי שיצליח – יעשה זאת על חשבונם ועל גבם של אחרים. "זה ייגמר בדם" לוקח את זה לרמות אחרות לגמרי.
דיי לואיס הוא האינדיבידואל המושחת המושלם, סמל לאתוס הקפיטליסטי האמריקאי בצורתו המעוותת והדורסנית ביותר. הוא משיג הכל בעצמו, בונה את האימפריה מאפס – ולא מהסס להרוס את כל מי שניצב בדרכו, גם אם אלה אנשים היקרים לו (ואין הרבה כאלה). הוא סוג של מפלצת, שונא אדם מושבע. רק ההצלחה והעושר עומדים מול עיניו, לא חמלה, אהבה או שום רגש אנושי אחר, וכלום לא יעצור אותו בדרך להגשמתם.
כמו שאמרנו – לא בטוח שאתה רוצה לחיות כמוהו. אבל במקרה הצורך, טוב שיהיה לך מאיפה לקחת את ההשראה.