חייבים להשחיז את האמת ולא משנה כמה זה יוציא את קולקציית הגברים פארשים. גם האשכים שלנו דבוקים לספה מבלי יכולת לזוז, וגם אנחנו הצטרפנו לעדר שלם של נרקומנים שבולעים בלי מרשם את כל מה שהאח הגדול בוחר לפמפם לנו. אין ספק שחודשיים של בהייה במסך סיפקו לנו תובנה אחת ברורה: אנחנו הרבה יותר שטחיים ממה שחשבנו קודם.
מה שכן, בתקופה האחרונה המציצנות הקבועה לא מסתכמת בלהקליט את אלין דופקת ריקודים של צ'ירלידרס ואפילו לא בטיזינג הלא נגמר של איילה, אלא במאץ' מרתק בין סער ואלירז, שני זכרי אלפא שמייצגים לנו את המגזר שמגיעים עם יכולת ורבאלית ממוצעת ומצבור של טסטוסטרון מבעבע.
כנראה שמאז עלי מול פרייזר, בוש נגד בן לאדן וטל מוסרי נגד תום אבני לא נצפה דו קרב מרתק שכזה. המערכה נמצאת בעיצומה והגיע הזמן להשוואה מדויקת שתעזור לנו להחליט איזה פרסונה באה לנו יותר טוב ואיזה אישיות צריך לאמץ בשביל להשיג יותר כוסיות. אז קחו פסק זמן רגע משליחת סמסים ותחזיקו חזק את השלט, כי הגיע הזמן למדד ההשוואה הגדול בין שתי האושיות הכי מרתקות במדינה, לפחות נכון לעכשיו.
בעד אלירז: כי בחיים האמיתיים הוא יהיה החבר כי טוב שלך
בראסמי, לפעמים אנחנו רוצים להיות כמו אלירז מאותה סיבה שאנחנו חולים על המוסכניק שלנו. לבחור יש קילוגרמים של עממיות ואונקיות של שכונה בתוך יצור מיניאטורי אחד, עם כריזמה של מנהיג פועלים וטקסטים יותר אמינים ממה שיוצא לאיבגי בבורר.
אלירז בא לנו טוב כי הוא מזכיר לנו את הג'ובניק החביב במילואים ואת הטיפוסים שעושים הגנה בכדורגל בספורטק, וכי אישיות הערס מדיום עם דוקטורט בפקולטה של החיים תמיד שעשעה אותנו. אלירז הוא בדיוק הטייפ לדסקס איתו על היצירתיות של זאב רווח, לסלסל איתו ים תיכוני ולראות אותו מפסיד את התחתונים בערב פוקר. ואם זה לא מספיק אז הבחור סובל מאובר דוז של נשמה וכנות, ואולי יותר חשוב: הוא בטח לא מישהו שתצטרך לחשוש מלהשאיר את החברה שלך איתו לבד בחדר, או להתבאס להוריד על ידו חולצה בים.
ואולי האלמנט החשוב מכל, הוא שמר גזעי מוחק בטיפקס איכותי את דמות המטרוסקסואל המאוסה בפריים טיים, שגוזמת את הגבות, עושה אירובי ועסוקה בלדפוק שוטים של חלבונים – ותוקע חזרה לאופנה את העמך ואת הווריד המתפקע.
בעד סער: כי הוא כמו המ"פ שלך בטירונות
העורך דין והצרידות הוא הגבר שתמיד חלמנו להיות בזמן שאנחנו תקועים בזוגיות עם ממוצעת ולא מצליחים לעבור את הסלקציה בגוסיפ. האיש יותר מחוספס מנייר זכוכית והוא מייצג את הפנטזיה החדשה של הניו אייג': רווק תל אביבי שאקל עם השופני של העורך דין והזיפים של סמי הורי בשיאו, שמתקתק בחורות בקצב שבו הוא מאבד שערות מהפדחת ובטח שלא מקבל שיט מאף אחד – בייחוד לא מכאלה שעושים עליו דאווינים רק בגלל שחשוב לו נורא להיות הסולן בקליפ דבילי של הודים.
חוץ מזה שלמרות הגיל הקצת מביך לרווקות, סער הוא בדיוק בסטייל המ"פ שתמיד הערצת בטירונות והחבר שאימא תמיד התמוגגה שהבאת הביתה. והכי חשוב: כל גבר שגורם לכוסיות להידבק עליו זוכה אצלנו לים של הערכה.
נגד אלירז: כי נמאס כבר מתחושת הקיפוח
כשחושבים על זה, ההתנהלות של באסטיונר מתאימה לנו יותר בסבב הקניות שלנו בשוק הכרמל מאשר בזמן צפיית שיא, ובשביל לראות מישהו מיחצן קריזות ומשתולל על המסך יש לנו את רון קופמן. הטבע אומנם חנן את אלירז ביכולות של מהפכן, דימויים חביבים וסלנג רטרו, אבל כשזה מגיע לתכל'ס הבחור הוא בסך הכול עוד ממוצע שבקלות אפשר לאתר בכל קורס להשלמת בגרויות. נכון שהוא נאמן לאמת ומייצג את המגזר הנחות ונטול הדאווין, אבל האמת היא שאי אפשר להתעלם מאובססיית תחושת הקיפוח שהוא מעביר. כנראה שתיאוריית גואל נכונה למרות הכול, ומניעי האטרף שלו נובעים מתסכול מצטבר של אינספור ריג'קשים שהוא ספג מליגות כמו איילה לאורך השנים.
נגד סער: כי הוא עושה שם רע למאצ'ואיזם
לא לחינם הבטן מתהפכת בכל פעם שרואים אותו ואת שותפתו לפשע היהירה על הקופסה. הקצין המסוקס הוא הסיבה המרכזית למה המאצ'ואיזם כבר מזמן דלף מהאופנה. הפוזה הקשוחה כבר לא נמכרת, והפתטיות שבה הוא נגרר אחרי אותו מחשוף מלוקק – אחרי שהוא קדח ימים שהיא מלאה בשופוני ועל הכוסית שמחכה לו בבית – היא בגדר זעזוע עמוק, אפילו בגזרת הציידים שממנה הוא הגיח. כנראה שאין פה מקריות: אף בן אדם נורמטיבי לא סוחב גלמודיות עד גיל מופלג כזה.
בנוסף, הבן אדם חיי בסרט שהוא ספרטני שנלחם על הצדק ולא עוד מסניף תהילה שבא לריאליטי. הוא מחרחר ריב בכל הזדמנות, מחזיק בהתפרצויות זעם שאפילו הקליינטים הפלילים שלו לא מייצרים, ובשריפה הגדולה מול אלירז הוא אכזב בענק עם טיעונים כושלים ואוצר מילים מצומצם שלא מתאים אפילו לסטאז'ר. אבל מה שבאמת מטביע את האדון בים של פתטיות היא כמובן ההתנהלות הכושלת שלו עם איילה; העובדה שוומנאייזר כזה עוד לא סימן ויי על הישבן הזה, היא הסיבה המרכזית למה כל הקמפיין שלו הוא כישלון חרוץ.
איזו אישיות כדאי לנו להעמיס כדי להשיג יותר צ'יקס?
זו של אלירז: בתחום הזה לבחור אין יותר מדי מה למכור. נשים מסוימות אולי יעידו שערסים חמדמדים בסגנון אלירז עושות להן את זה, ונכון שפוזה עבריינית ושימוש נרחב עם תנועות ידיים הדליקו צ'יקס מאז ימי המנדט – אבל צר לי לבשר לכם שהעניין מוגבל בעיקר לקהילות הלבנבנות שעוד מאמינות בקיבוץ גלויות. בסיכומו של עניין פרסונת אלירז טובה בשביל לשעשע את החבר'ה, להחזיק במלאי מגוון של ידידות, לקבל אודישן לדרמת פשע ולאכול פנסים מכוסיות שישברו לך את הלב. בשביל להעמיד זוגיות יציבה זה בטוח אוכל – אבל בשביל לצוד אותן בערימות, האישיות שלו לא מצליחה לדלג מעבר למחסום.
זו של סער: לא אנחנו כתבנו את חוקי המאנקי ביזנס, אבל ידוע שקשיחות ויחס חרא לנשים זה הניצוץ שמדליק לבחורות את היצר, ולפי החודשיים האחרונים אין ספק שלבחור יש חזקה בלעדית על השטנץ'. אז למרות ההתקרחות הבלתי נמנעת, הפשלות במו"מ מול איילה וקרב התרנגולים מול אלירז, עדיין נצנוצי האליטיזם, פוזת הקצין, הגוף החטוב והוותק בצייד ובערבוב נשים לאורך שנים, הם כולם כלים שבוודאי יובילו אתכם הרבה יותר בקלות לארץ המובטחת.
אז בתכל'ס מי לוקח?
ידוע שעל בולשיט וריח אי אפשר להתווכח והכול פה סובייקטיבי וניתן לשינוי כמו הטירוף של ארז. המהמרים, הקאסט של הבורר והאנדרדוגים הממוצעים עם הנשמה והכנות כבר מזמן גיהצו את הכרטיס על מה שאלירז מוכר לנו. בצד השני של הזיפים תומכי סער מורכבים מכוסיות מזוכיסטיות, קציני צבא גאים וכל מאצ'ו בשאיפה שבטוח שהוא רלוונטי - ככה שבסופו של דבר די מדובר בתיקו.
כמו שזה מסתמן עכשיו הסיבוב הוזה הולך 15 סיבובים עד לבאזר האחרון. מבחינתנו, המיליון והתהילה שיקבל מי שיגיע עד הסוף הם הרבה פחות חשובים מהעובדה הבלתי נמנעת, שהאחרון שיעמוד הוא זה שיראה לנו את סגנון הגבר החדש שירוץ פה בשנה הקרובה.