ביי, לוזרית: לאון קמלמן מבטיח לא להתגעגע
"ג'ניפר אניסטון מתחתנת? רגע היא לא נשואה לבראד פיט?". זו בערך המחשבה הראשונה שעלתה לי וכנראה שגם לרבים אחרים כשקראנו את הדיווח על החתונה של ג'ניפר אניסטון. כל זה אומר שכבר מזמן לא ממש אכפת לי ממנה. ולמה שיהיה אכפת? את ג'ניפר אניסטון, עם כל הכבוד, אני מעדיף לזכור בתור הבלונדינית היפה מ'חברים'. אולי הפחות מצחיקה מבין החברות, אבל היה נחמד להעביר את הזמן בלהביט עליה, או על חלקים ממנה לפחות.
ת'כלס, כשאני אני חושב על זה, כבר בתקופת 'חברים' היא הצליחה להימאס אחרי כל הבלאגן הזה עם רוס, איך הפכתם קומדיה טובה לאופרת סבון לא מוצלחת? אבל זה כבר נושא אחר. בעקבות הכותרת נכנסתי לקרוא קצת באינטרנט על הגברת אניסטון, שחצתה כבר את גיל ה-40. לזכותה יאמר שהיא שמורה במצב לא רע בכלל, אני יכול להבין את בראד פיט שהתחתן איתה אז. אגב, כל הסיפור עם פיט נמשך סך הכל חמש שנים אבל עושה גלים עד היום. בייחוד אחרי שממש לאחרונה הוא הודיע לעולם על החלטתו להתחתן עם אחת, אנג'לינה ג'ולי, אם אתם מכירים.
אז מה עשתה ג'ניפר בשנים האחרונות שמצדיק כותרת? אמנם היא מוציאה סרטים בקצב גבוה, משהו כמו שניים בשנה. אבל הבעיה שיש רק דרך אחת לעמוד בכזה קצב של סרטים, והיא ליצור את אותו הסרט בכל פעם מחדש. זאת הסיבה שכל מי שראה יותר מקומדיה רומנטית אחת של אניסטון, לא באמת צריך להמשיך. ראיתם אחד, ראיתם את כולם. לא נעים להודות, אבל לא מדובר במי שמכוונת לתפקידים של אוסקר. חוץ מזה אני מבין שהגברת מתחתנת עם גסטין ת'רו, שאותו היא הכירה על הסט של הסרט "את, אני והשאר". רגע, משהו מצלצל לי מוכר, היא לא יצאה עם וינס ווהן, השחקן ששיחק לצידה בסרט "הצד שלו, הצד שלה"? פייר ג'ני? זה נראה קצת נואש.
אז שיהיה במזל טוב על החתונה וזה, תסלחי לי שזה לא מרגש אותי. גם ככה אנחנו בעודף כותרות על חתונות: בראד פיט ואנג'לינה, יהודה ונינט. דף הבית שלי מתחיל להראות כמו לוח תוצאות של מכון שידוכים. אז סעי לשלום ג'ניפר, המפתחות בפנים. מדי פעם אזכר בך בשידורים החוזרים של 'חברים', בין המבזקים של חצות, תוך כדי טחינה של עוד שקית במבה.
מחכה לך ב'סנטרל פרק': אילן קפרוב כבר לא יכיר את רייצ'ל להורים
האמת? הייתי יכול לעשות לעצמי את החיים קלים בדיון הזה, לשחק אותה פרקליט צמרת ולהביא לכם רק את העובדות. מוצג א' היה מן הסתם הסקר המקיף של מגזין "Men's Helath" מדצמבר האחרון, שקבע שאניסטון לא רק לוקחת את הבוגדת מלהקת שפתיים בהליכה, אלא משאירה גם למרילין מונרו אבק בלונדיני בדרך לתואר האישה הסקסית של כל הזמנים. מוצג ב' יכול היה להיות הגלריה הזאת, שמציגה איך נראה גוף ביקיני שמוציא אצבע משולשת לחוקי הפיזיולוגיה. לסיום בטח הייתי זורק איזה משהו על הדרך שבה היא מבלה את החופשות שלה, דופק איזה "איי רסט מיי קייס" וצונח בדרמטיות לכיסא שלי.
אבל במקום כל ההתפלפלויות המשפטיות האלה יש לי בשבילכם רק שתי מילים: רייצ'ל גרין. האישה שהפכה כל סוודר של סבתא לרגעים טלוויזיוניים מרגשים, שהוציאה את הגופייה של סבא מהנפטלין, לעזאזל האישה הצליחה להיראות לוהטת באוברול ג'ינס. אז נכון, בטח תגידו עכשיו שעבר מעל עשור מאז 'חברים', שהגיע הזמן להשתחרר כבר מהניינטיז ושגם אנג'לינה יודעת למלא גופיה. אז זהו, שבניגוד למיסיז סמית', אניסטון היא מישהי שאתה מקווה להביא לארוחת שישי אצל ההורים.
תקראו לה לוזרית, תקראו לה מסכנה, תקראו לה ההיא שנראית כאילו תמיד "קר לה" (גם בחמסין). אבל ג'ניפר אניסטון העניקה לנו תמיד את אשליית הנערה מבית השכן, זו שגם אנחנו נוכל להשיג אם רק נתאמץ קצת. בשלב מסוים זה נעלם כשבראד פיט היה באזור, אבל חזר מיד אחרי שהחליט לרעות בשדות של זרות. מכירים את הקלישאה על אופי שהוא המצאה של מכוערות? אניסטון היא ההוכחה שאפשר לעשות לכם נעים בעיניים מבלי לתקוע דוקרן קרח בלב במקביל.
אני האחרון שיקרא לאניסטון שחקנית טובה, אבל תמיד הייתה תחושה בכל אותן קומדיות רומנטיות ידועות לשמצה, שמשהו שם אמיתי. שמאחורי הדמויות הקלישאתיות והטקסטים הצפויים מחכה מישהי שמתה כבר להתאהב. זה נשמע כמו הדבר האחרון שמחפשים ברווקה סקסית, זאת שאמורה להזכיר את המסיבות הסוערות, האלכוהול והחפוז בשירותים. אבל האמת היא שהרווקה הסקסית הטובה מכולן היא זו שאיתה רוצים לשנות סטטוס, להתמסד. אז מזל טוב ג'ניפר, אם אי פעם תתחרטי, את תמיד מוזמנת לבירה ב"סנטרל פרק".