הרבה אנשים חושבים שמגניב להיות סטנדאפיסט. האמת? זה כיף גדול, אבל יש גם צדדים בעייתיים בלהיות גבר שכולם יודעים שיש לו חוש הומור. הנה כמה דברים שכל איש מצחיק סובל מהם.
1. ידידים
וודי אלן אמר פעם: "אם הצחקת בחורה, עשית חצי דרך למיטה שלה". הבעיה היא שאנשים מצחיקים לא יודעים לעשות את חצי הדרך השני, והם פשוט נתקעים באזור הדמדומים: אזור הידידים.
עם הזמן גיליתי שיש גבול דק בין מצב שבו בחורה אומרת "הוא מצחיק אותי! נראה לי שאני אשכב איתו!", לבין בדיחה אחת יותר מדי שאחריה היא כבר אומרת: "הוא ממש מצחיק אותי! אסור לי לשכב איתו, זה יהרוס הכל!". ואין, אנחנו פשוט לא יכולים לעצור בזמן.
לא, זה פשוט מדהים. רגע אחד אתם בדרך למיטה, ושתי בדיחות אחר כך אתה במחלף סיירים, מקפיץ אותה ואת חברה שלה לראשון לציון.
2. טאקט
לא משנה מה קורה הרגע וכמה זה נורא, אם יש לך משהו מצחיק להגיד - הוא יצא. מכירים את הרגעים האלה שהמוזיקה נפסקת, כולם מסתכלים עליך, ואלוהים מחזיק את הראש ואומר לעצמו "אוי פאק"?
אתה בארוחה משפחתית ראשונה אצל החברה. אימא שלה שואלת "אתה אוהב חזה?", והתשובה "אני יותר טיפוס של תחת" פשוט יוצאת החוצה. בלי לחשוב לחצי שנייה.
3. טמטום
סטנדאפיסט הוא אדם עם מודעות מאוד מאוד גבוהה לעצמו ולסביבה. הוא חייב להיות כזה, כי אחרת הוא לא ישים לב לכל האי-סדרים בחיים שאפשר לצחוק עליהם. אבל התוצאה הבלתי נמנעת היא שכל מה שאתה עושה נראה לך מטומטם. אתה לא יכול לרקוד כי מבחינתך זה לא חופש לגוף: זה "מה אני אמור לעשות, להזיז את הידיים שלי לפי קצב שמישהו החליט שיתנגן?". אתה לא יכול ללבוש חליפה, כי "מה, זאת תחפושת רשמית? אז זה בסדר להתחפש?". ו"למה שאני אקנה מכונית ספורט? זה אישור חברתי לזה שאני מצליח?".
בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך בגיל 50 עם ג'ינס וטי-שירט ועגיל בגבה, נוסע בטויוטה קורולה ואוכל חביתה בלחמנייה כי בסוף זה הכי טעים.
4. דייטים
אני יודע, זה נראה כאילו קל לגברים מצחיקים בדייט. אבל לא, זה סיוט. סיוט!
תבינו: גברים מצחיקים, במיוחד כאלה שעובדים בכתיבה או בסטנדאפ, עסוקים במשך 90% מהיום שלהם בלחשוב מחשבות עמוקות ומוזרות על הדברים הכי מטומטמים בעולם. ואז אתה מגיע לדייט, וכל השיחות הבנאליות – כל הסמול טוק שבלעדיו אין בכלל דייט - כל כך משעממות אותך שבא לך למות.
מצד שני, אתה לא יכול לדבר על מה שעובר לך בראש. הרי אם תגיד "שמת לב שפעם היו חומיינים והיום כבר אין?", בדרך פלא היא תקבל שיחת טלפון ותגיד לך: "אני מה זה מצטערת, אבל יש משהו לחברה שלי ואני חייבת ללכת".
5. מריבות
אני לא יכול לריב עם אשתי. כל מריבה נראית לי טיפשית, ואני לא מוכן להודות עד שאני לא מבהיר כמה הריב מטופש או שהיא בוכה.
- תוריד את הקרש.
- לא. למה שאני אוריד את הקרש? את מצפה שכל פעם שיש לי פיפי אני אתכופף להרים את הקרש, אעשה פיפי ואז אוריד את הקרש שוב? בזמן שאת לא תעשי שום פעולה שנוגעת בקרש? לא, ממש לא!
6. חרם!
"אני לא יוצאת עם סטנדאפיסטים". מכיר את זה, מצדיק את זה.
זמר יכול לריב עם בחורה ואז לכתוב לה שיר סליחה מרגש. אבל סטנדאפיסט? הוא פשוט יספר עליה פאנצ'ים בהופעה. בגלל זה אין גרופיות של סטנדאפיסטים כמו של זמרים. מתברר שנשים מעדיפות לספר שהשיר "יפה שלי" נכתב עליהן מאשר לספר שהקטע "אקסית פסיכופתית" של גבני מבוסס על שבועיים שהם יצאו יחד.
בגלל זה אני בחיים לא אבין נשים.
רוצים לראות את יוסי גבני? קפצו למועדון הסטנד אפ פקטורי בת"א. רוצים לראות אותו עם שני החברים האחרים בשלישיית "בערך", עומר בורשטיין וגיורא זינגר? הנה ההופעות הקרובות: 7.5 בהיכל התרבות דרום השרון, 4.6 בבית ציוני אמריקה בת"א, 9.6 בבית יד לבנים ברמה"ש. והנה הווידאו שהקפיץ אותם לתודעה, אם איכשהו עשיתם את הבלתי אפשרי ופספסתם אותו: