אז ככה זה נגמר: דודי מליץ לקח את המקום הראשון באח הגדול VIP. ולעומת הגמר הקודם של האח הגדול, שבה מדינה שלמה צרחה באקסטזה (או כיבתה את הטלוויזיה בגועל), הפעם התגובה היא, אוקי, בסדר, דודי מליץ זכה. מה יש בכדורגל?
אפשר להגיד בהתחייבות שזה היה יכול להיות אחרת. הגמר אתמול יכול היה להיות אקסטזה כלל מדינתית. זה היה יכול להיות יותר גדול משפרה ובובליל. כל העיתונים, כל מהדורות החדשות, כולם היו מדברים על זה – ואני מתכוון באמת מדברים על זה, לא מה שהם עשו הבוקר, שזה להגיד, אוקי, בסדר, דודי מליץ זכה. מה יש בכדורגל?
מה הסוד? הסוד היה לתת למנחם בן לזכות.
קודם כל, צריך לשבח את טעמו הטוב של הציבור. הנשים, הנשיים, המשעממים נופו מהר מאוד (יחד עם עדי נוימן, למרבה הצער) ובשלישיית הגמר נשארו רק הגברים-גברים של הבית. שימי תבורי הוא גבר שבגברים. אולד סקול. גם דודי מליץ, למרות שעשו אותו מפלסטיק, התגלה כאחלה בחור, שעמד יפה בלחצים של הבית, לא התרגש מזה שהפילו אותו על האקסית המתוקשרת שלו, בסך הכל עשה עבודה יפה. אבל אז הציבור הוכיח שאין לו שום חוש לדרמה, והדיח את האיש שהכי היה צריך לקחת.
תחשוב על הכיף שיכל להיות היום. חצי מאוכלוסיית ההומואים, לסביות וטרנס, התקשורתיים מאוד, היו מקימים צעקה ציבורית מעוצבת לעילא על איך מדינה בוחרת בהומופוב כזה; וחצי מאוכלוסיית ישראל, שהיא הומופובית, הייתה מוצאת לה קול חדש בדמות מבקר הספרות והמשורר הזה. רק בשביל זה היה שווה לתת לאיש הזה לזכות: כדי לראות הומופובים מריעים למשורר.
אבל זה לא היה נגמר פה: הרדיו והטלוויזיה היו מלאים בדיונים עצבניים של שדולות נשים, גברים רגישים, גברים לא רגישים, מדענים, רופאים, על איך זה שאיש חשוך כזה, שלא מאמין באבולוציה ומכריז בקולו הסמכותי והמעצבן שאין דבר כזה איידס. כמות העצבים, המכות, השעשוע התקשורתי. זה היה פנומנלי. במקום זה מה קיבלנו? אה, מליץ זכה.
זה לא רק הרצון המאוד לגיטימי שלי לראות קצת דם ומכות שגורם לי להגיד שעשינו טעות. אבל זה לא טיעון רע. כן, מנחם בן הוא גם גבר במובן היותר עמוק ומעניין של המילה: הוא איש תרבות. הוא לא יפה, מעוצב, שרירי, גברי. הסמכות שלו מגיעה מחיים של הישגים ספרותיים ותרבותיים מרשימים, ממוח שיש להתחשב בו. הוא לא נחמד – ולא מנסה להתנחמד. הוא לא מנסה להיות חבר של אף אחד. הוא יכול לשבת בצד. בתחפושת של אסלה. ועדיין להראות די גברי.
אבל תעזבו את כל זה. אנחנו בטלוויזיה עכשיו. איזה מכות היו יכולות להיות עכשיו. איזה כיף.