הם היו ילדי הכאפות של שנות ה-80 וכולם אהבו לצחוק עליהם, אבל עם השנים החנונים הפכו לגברים הכי מבוקשים בסביבה - הם עושים יותר כסף מכולנו ויוצאים עם הבחורות הכי שוות. איך זה קרה? איליה ברבנר עם מבט מפוכח על דרכו של החנון לאורך ההיסטוריה
היה חלק משמעותי במהפכה. ביל גייטס | צילום:
Ron Wurzer, GettyImages IL
המהפך החברתי של העשורים האחרונים לא פסח גם על קהילת החנונים. בדומה לקבוצות מיעוטים נוספות שפרצו מהשוליים אל המיינסטרים, הפכו גם החנונים ממשקפופרים עם חולצה משובצת ומחסור בחיים חברתיים למשקפופרים עם חולצה משובצת וכוסית על הזרוע. אבל בניגוד לקהילות שזוכות ליחסי ציבור מאסיביים, הגיקים תמיד עברו מתחת לרדאר ומעולם לא זכו להכרה על הדרך הלא פשוטה שעברו. כדי לתקן עוול היסטורי, החלטנו לציין עבורכם כמה רגעים מכוננים בדרכו של החנון.
אייטיז וניינטיז: החנונים הם ילדי כאפות שחיים בשוליים
אם נשלוף את המיקרוסקופ שמונח לכל חנון שמכבד את עצמו במגירה, ונסתכל עמוק אל תוך הזיכרון הקולקטיבי שלנו, מיד יעלו שגרירי החנונים של הניינטיז - החל מסקריץ' המעצבן מ"הצלצול הגואל" ועד סטיב ארקל מ"אריזה משפחתית" - שניהם דמויות חביבות לעיתים, אבל אטרקטיביים וסקסיים בערך כמו שולחן משרדי ולא כמו מישהו שאפשר באמת להזדהות איתו. אם נלך עוד קצת אחורה, אל שנות השמונים, סביר להניח שנפגוש שם את פישנזון מ"אלכס חולה אהבה", נעיף לו כאפה ונמשיך האלה.
אם אתם מחפשים את הסיבה לאותן כאפות שלא הססנו לחלק, היא כנראה נעוצה, כמו כל דבר אחר, בנפשו של האדם ובתסמינים פרודייניים שונים - שהרי האנשים שמהם אנו מפחדים ובהם אנו מקנאים הופכים למטרות קלות לקלס ושנאה.
זריחתו של בייל גייטס: האיבה לחנונים מתעצמת
בשנים שבהן החנונים הטלוויזיונים שלנו נעו על הציר שבין טרחנים שמלשינים למורה, לילדים עם שלייקס שאוספים חרקים מתים, נכנס לתודעתינו ביל גייטס, האדם העשיר בעולם שעשה את הונו מתוכנה שיודעת בעיקר לשלוח לנו הודעות שגיאה. איך יכולנו שלא לשנוא אותו ואת בני עמו חובשי המשקפיים?
לא ברור אם הטלוויזיה היא שהשפיעה על המציאות או המציאות על הטלוויזיה, אך באותן שנים גם להיות חנון בעולם האמיתי לא היה קל. הם היו אאוטקאסטים בכיתה, מנודים בבית הספר, מתחבאים בספרייה ומשחקים 'מבוכים ודרקונים' עם החבר היחיד שלהם או עם חבורת חנונים מנודים בדיוק כמוהם.
השינוי מתחיל: המצאת האינטרנט
במקום להיכנע לתכתיבי המציאות ולשנות את עצמם, בחרו החנונים לשנות את העולם, והמציאו את ההמצאה שעתידה לשנות לכולנו את החיים: האינטרנט.
לא עוד ניכור חברתי בקרב רפי שכל שכמותינו, אם כי עולם מלא חברים וירטואליים מאוסטרליה ושלל רחב של פורומים בנושאים מרתקים כמו תכנות, מסע בין כוכבים וטיסנאות. עם הטמעתם של המחשבים והרשת בחיינו החלו החנונים סוף סוף לעשות כסף מעודפי האינטליגנציה שלהם, ואנחנו הכרנו בעובדה שכל אחד חייב לעצמו לפחות חבר חנון אחד שיסדר לו את המחשב בעיתות מצוקה.
לא ילד כאפות, אבל הכי חנון של גאדג'טים וסטאר וורז
הכוסיות מתעניינות: היי, חנון זו דווקא מציאה לא רעה
ואז הגיעו הנשים, כי כששנות התיכון חלפו עברו להן מזמן, והכדורסלן החתיך מהכיתה עדיין ממלצר בדרך לתואר ראשון, החנון שהן לא ראו ממטר כבר נמצא בדרך למליון הראשון והמניות שלו מרקיעות שחקים.
אבל זה לא רק הכסף. יותר ויותר נשים מחליטות שהן מעדיפות את הגברים שלהם לבנבנים, אינטיליגנטים וביישנים, ויש להן גם נימוקים לא רעים. מלבד המרשרשים שהוא עושה בהייטק, יש לחנון הממוצע לא מעט יתרונות על גברים רגילים; הוא לרוב חכם יותר ואיש שיחה מעניין יותר מהבבון ששורק לנשים ברחוב, והסיכוי שהוא יבגוד, או יהפוך לאלכוהוליסט מרוט עד גיל 40, נמצא בעקומה הפוכה לזו של בליין תל אביבי עם מנוי בחדר כושר ורזומה תלת ספרתי של נשים. כך שיותר ויותר נשים קמות ולא מתביישות להכריז, "כן, אני אוהבת חנונים".
סטיב ג'ובס. חנון, אבל ממש ממש לפניך
המהפך מושלם: החנונים כובשים את המסך
ושוב החיים והטלוויזיה מתערבבים להם יחדיו, והחנונים כובשים את התפקידים הראשיים עם גיק שיק מעודכן בסדרות כמו "גלי", "צא'ק" ו"השמינייה" ופתאום זה קצת מגניב להיות חנון.
נראה שהחנונים משתלטים על העולם, כך שאין ממש פלא שסטיב ג'ובס הפך לדמות מוערצת בעולם הטכנולוגיה, ארז טל מנחה את תוכנית הטלוויזיה המצליחה בישראל, וודי אלן תפס במהלך השנים נשים שוות וצעירות, ואפילו יוני בלוך נחשב לסמל מין.
הקטרזיס בסיפורו של החנון הושלם. מילד כאפות עם פיצה ביד ועל הפנים הפך החנון למליונר כשהוא מגרד את ה-30 ולדייט החם בעיר. מעניין מה תהיה האבולוציה הבאה שלו.
