דילמת ההשוואה הזאת דורסת לנו את התאים מאז שפלשנו לאמצע העשור השני ועד לדהירת השבזה לכיוון הארבעים – ולא נראה שמשהו צפוי לעצור את הסכיזופרניה. כל זכר בוגר שלא התאפסן על צ'יקה מספסלי התיכון, מגיע לרגע שבו הוא חייב למסמר עמדה ולבחור בין התפזרות הרווקות לבין הסגר הזוגיות, והפלונטר רק הולך ומסתבך.
הצצה לצדדים מגלה כי העיר נחלקת לשתיים – אלו שלקחו את מחלף הזוגיות ומשדרים סולידיות רומנטית ותעוקת משפחה בשופינג בשילב, ואלו שמנצנצים עדיין על הרווקות, מחפשים סיילים על קונדומים ומפרקים ריקנות בערבובי פיק אפ בלילות. למעשה מדובר בשתי קצוות של אותו המוג'ו, שבחרו בדרך שונה ועכשיו נותר לראות מי מבסוט יותר על החיים בנחירת הלילה: השבע שצולע זוגיות של שנים וסיפוק של משפחה? או הרעב שממשש אופציות ומגוון קרחנה, אבל יונק את באסת הבדד?
בכדי לספק ממצאים מקרוב לקחתי ברייק של ימי מחלה ונבעטתי לתחקיר עמוק על החיים של הגבר הישראלי הממוצע. במשך שבועות אנסתי אוזן לרווקים ונשואים, ציידים וניצודים, עליזים וחבולים והכול בכדי לספק עוד ממצאי פוליצר שיביאו זרקור לדילמה רבת השנים: מה עדיף להיות, רווק או נשוי?
מי נהנה יותר מסקס?
דלגו רגע מהבולשיט של אהבה, חברות והצ'ופר לסנג'ר מישהו אחר במקומך לקום למקרר. בואו נתמקד במשבצת הכי גורלית בהתחבטות, מה שגונח בחשכה ומשביח את התשוקה: למי יש חיי מין עשירים יותר? הוגי הדעות ישלפו שאין פה תחרות ומדובר בנוק אאוט לטובת הסינגלס, שזוכים לג'נגל בין סדין אחד לתנוחה שנייה בכל ערב – בניגוד לנשוי, שמחמם שאריות פעמיים בשבוע ומקבל את הזצים בהתנגבות הצפויה לפורנו. האומנם?
"עוד מיתוס מגוחך שרווקים מוכרים לעצמם כשהם מתגלגלים במיטה עם עצמם בלילה," נובח נעם, 31, כיום נשוי פלוס אחד ובעברו בליין מעורבב היטב. "כל אלו שבטוחים שחיי המין של הנשואים זה דבר נוראי ומשעמם שקורה פעם בשבועיים, לא יודעים על מה עם מדברים. להפך, ככל שעובר הזמן הפתיחות הולכת וגדלה ומוצאים דרכים לגוון ולהוסיף ולהגיע למחוזות שבתור רווק בעיצומו של סטוץ לעולם לא תוכל להגיע. נכון שבתור נשוי אתה צמוד לפרטנרית אחת בלבד, אבל זה גם מה שמאפשר לזוגות הנשואים להימנע מכל הקטע של הבושה, ולעשות את הדברים הכי פרועים ומגניבים שיש".
איזו גינה בדיוק אתה משקה עם החראטות האלו? רוב הגברים הנשואים מעבירים ויש על האישה פעם בשבוע במקרה הטוב וגם זה בחצי חשק.
"זו בדיוק הבעיה של רווקים סתומים כמוך, שבוחרים להאמין לסטיגמות מטופשות. ברור שישנה דעיכה מסוימת בתשוקה אבל זו דרך הטבע והחוכמה היא לדעת לחדש ולשמר על התשוקה. חוץ מזה, כמה רווקים אתה מכיר שבכל יום מזיינים מישהי אחרת? הרי זהו מיתוס שכמעט ולא קיים. לרוב הרווקים אין כוח לעבור את כל התהליך עד שיזכו להשכיב מישהי. אני הייתי רווק שנים וכל הבולשיט הזה שבכל בילוי בבר אתה יוצא עם זיון, הוא ברובו העיקרי מופרך ביותר".
בראסמי, יכול להיות שהכבול הטרי קיפץ פה על נקודה מהותית. אם נשליך הצידה רגע ציידי עלית, סלבס, כדורגלנים ומניאקים טחונים, נגלה שרוב הפנויים לא זוכים לסעודת בשר על בסיס שבועי. למעשה, יש מצב שפרנסת הפרילנסריות – בה אתה צריך להזיע אחרי כל ישבן – היא הרבה יותר מתישה מאלו שיש להם זמינות מוכרת מרחק ליטוף והשכבת הילד לישון.
"להיות תקוע עם אותה אישה? בחיים לא"
"אחי, לא קונה את זה. עזוב אותך, אין גבר נשוי אחד שאני מכיר שלא מקנא בי בטרוף והם גם אומרים לי את זה בכל פעם שאני פוגש אותם," אריאל, 33, סינגל עתיק שמדרבק בייבס בערימות, שולף כתב הגנה על מהות הביזנס. "כולם יודעים את זה אבל מפחדים להודות, המונוגמיה פשטה רגל מזמן וכל מי שנשוי עם אישה אחת עושה את זה בגלל לחצים של החברה, רצון להביא ילדים או פחד מבדידות. לא סתם כולם בוגדים היום. אני רוצה שתביא לי פה עשרה גברים נשואים שיסתכלו לי בעיניים ויגידו לי שהם לא מקנאים בחבר'ה רווקים שיכולים ללכת עם מי שהם רוצים מתי שהם רוצים, בזמן שהם תקועים עם אותה האישה".
רגע חביבי, קצת נסחפת פה. מה לגבי זה שגברים רווקים לא באמת שוכבים עם בחורות כל יום וזה שאין שום רגש והכול מלאכותי?
"לגבי הרגש אני מסכים לגמרי. סקס עם מישהי שאתה אוהב הוא עוצמתי יותר מכל דבר אחר שיש, אבל בינינו לכמה לגברים נשואים יש את הרגשה הזו? מעטים ביותר. וזה שרווקים לא שוכבים כל יום, טוב זה כבר תלוי בחרמנות וביכולות של הבן אדם וזה נורא סובייקטיבי. הנקודה היא אבל שאתה יכול, גם אם אתה עושה את זה או לא, תיאורטית אתה יכול ושאתה נשוי אז אפילו המחשבה שאולי תזכה להשכיב את הכוסית ההיא מהמשרד ממול לא קיימת, אתה מבין איזה דיכאון?"
"כשאתה רווק אתה דואג לעצמך – כשאתה נשוי אתה מזניח"
אותו רווק מתנשא שמיהר לחזל"ש את השיחה כי הוא חייב להתכונן לעוד לילה של שחיתות בגוסיפ, פיזר פה אייטם רועש שמעטים מקבורי הזוגיות מעיזים לגהק אותו: החזון והחופש המחשבתי לעשות מה בא עם כל מה שבא, מבלי לקבל ריקושטים מצפוניים. הקונספט הזה מפענח בחלקו למה ערימות של גברים סוחבים רווקות הרבה אחרי תחילת הקמטים והגרעה הצפויה.
"כשאתה רווק אז אתה תמיד בהיכון, וזה כשלעצמו שומר אותך גם מחוטב וגם נותן לך חשק לקום בבוקר," איתי, 32, גרוש טרי שחזר לערבב בפול דרייב פורס את מניפסט התקתוקים הפרטי שלו. "אני הייתי נשוי ארבע שנים ואין מה לעשות, בשלב מסוים כשהשגרה נוחתת כל מה שמעסיק אותך זה מציאות החיים הקשה. אתה יודע: משכנתה, להביא ילדים, להיפגש עם עוד זוגות או ללכת לתיאטרון, בקיצור דברים שמכריחים אותך להתבגר אפילו אם אתה לא מוכן לזה. אני הרגשתי כמו חצי מת, כאילו השיא מאחורי ועכשיו אני צריך לעמיד פנים ולשחק את המשחק של המבוגר וזה היה נורא ואיום ואגב, הרבה גברים נשואים מרגישים ככה".
נשמע כמו חרא של קטע, ועכשיו כשאתה שוב רווק אתה עף על החיים?
"מה זה עף, טס לשמים! פתאום אתה מרגיש חי שוב, שהכול עוד לפניך והכול יכול לקרות. אפילו אם זה סתם שטויות עצם העובדה שאתה נכנס לפיצוצייה ויש סיכוי שיקרה לך משהו עם הכוסית שבאה לקנות סיגריות, זה מה שמרגש. כשאתה נשוי אין לך את האופציה בכלל לחשוב או להעיז לעשות דבר כזה, אלא אם כן אתה בוגדן ואני נגד בגידות. פתאום בא לי לחזור להתאמן בחדר כושר, להשקיע בלבוש ובאיך שאני נראה; כשהייתי נשוי זה לא היה לי, הרגשתי כבוי. עכשיו אני מרגיש שחזרתי לחיות ובאתי רעב לכמה שיותר חוויות".
בתור אחד שהיה כלוא בצינוק הזוגיות כמה שנים טובות, אני יכול להעיד: הקדיחה של אותו איתי היא בגדר צפירה רועשת עבור כל נאיבי שעוד רגע מקשקש על הכתובה ומחנה את היצר בחניון אחד עד סוף ימיו. היכולת להתפזר חופשי על כל שאפה במרחק ענטוז ברוטשילד היא סיבה טובה לפמפם סטים במכון ולשמר פיגורה – בניגוד לנשוי, שקיפל את החיים ויכול להתחיל לעצב את הכרס ולשחזר פנטזיות מערבובים של ימיו כסינגל.
"תשמע, זה הדבר הכי מגוחך ששמעתי ואני מרחם על אנשים שחושבים ככה כי זה אומר שהם הולכים להזדקן לבד ולמצוא את עצמם רווקים פתטים בגילאי 40 פלוס, כמו הרבה נואשים בעיר הזאת," מפיל עלי דודי, 39, נשוי עתיק, בלוקים של זעם. "הרי ברור שבאיזשהו שלב כל הזיונים וכל הבולשיט הזה של שוב להכיר עוד בחורה מתחיל להיות משעמם וריקני לגמרי. אני מבטיח לך שחצי אם לא יותר מכל הבליינים שאתה רואה בפיק אפים, הולכים לישון וקמים עם תחושת ריקנות שאין דברים כאלו – ותאמין לי אני יודע כי יש לי חברים כאלו. בסופו של דבר הכול עניין של החלטה; אם אתה רוצה להתבגר ולהקים משפחה או להישאר רווק אינפנטיל שבגיל 40 ממשיך עם הפתטיות של לצוד בחורות כל הזמן. עזוב אותך, זה מעייף. ברגע שאתה מוצא את הפרטנרית הנכונה לחלוק איתה חיים זה הכי כיף שיש, ונכון שלגדל ילדים זה קשה אבל אין אושר גדול מזה – אפילו יותר מעוד סטוץ עם זורמת שהכרת בפייסבוק".
אז איפה כדאי לחתום?
בסופו של תחקיר הפלונטר עדיין בוהק ואין שום מסקנה גורפת. הסינגלס ימשיכו ללעוס את המנטרה של החופש המלא והיכולת להתערבב מתי שרוצים, בשילוב הפאנן של להירקב מוזנחים עד אמצע הלילה מול עוד משדר ספורט – ועוד מבלי שאף מבאסת תכריח אותך לסגור יום בסמול טוק במיטה לקראת חצות. הנשואים ישלפו כי צו החיים מחייב כל מוצצ'ו להתבגר בשלב מסוים ואין טריפ יותר יעיל מלחבק את הזוגית שאתה אוהב לפני הנאפי, להשריץ יורשים ולהחליף סלון פעם בשנה. מה עדיף? לצערי גם אחרי תחקור מקיף השאלה הזו נשארת פתוחה כמו זוג רגליים בחלונות האדומים והאמביוולנטיות בשיאה. חנוקי הזוגיות ימשיכו להשפריץ קינאה על כל רווק מתערבב ולדמיין איך זה להיות צייד חופשי בלי צו הסגרה, ואילו הרווקים ירססו מועקה על כל אובר דוז של בדידות וריקנות אחרי עוד בהייה של זוג מאוהב בפארק. כנראה שמה שנשאר זה רק לחתום עם הקבוצה שסגנון המשחק שלה הכי מתאים לכם.