יש עוד סיבות להתחיל לרכב: שבת בבוקר למשל, כשהאוויר והכביש מתחרים בניהם מי יותר נקי, ואפשר לסובב את הידית של הגז עד שהכול מסביב נהיה מטושטש, לתת לאגזוזים לפרק את השקט, להמציא שירים מטונפים על בחורות שאתה מכיר מהעבודה ולצרוח אותם לתוך הקסדה.
על הכביש, כמו בחלל, אף אחד לא שומע אותך. תשכח מהמשפחה, מהמצב בבנק, מאיך שגבר בגילך אמור להתנהג. זה רק אתה ועצמך. כמו לגמור, רק שזה יכול לקחת שעות, אתה לגמרי בשליטה וכשהכול ייגמר לא תצטרך להתחבק, לדבר על זה או לישון בתוך שלולית.
נתנגש בסיבוב
אתה עוצר בתחנת דלק לשתות קפה. משפחה בדרך לטיול של שבת יושבת בשולחן לידך. האימא מסתכלת עליך. זה לא היה קורה עם היית יורד מהמאזדה. היא מעבירה מבט על המעיל המשופשף שלך, כולה החלקת על כתם שמן בכניסה לחניון של העבודה, אבל הצלקת נראית כאילו הרווחת אותה במרוץ לא חוקי, כזה עם חביות בוערות ומזניקות בביקיני.
האבא עוקב אחרי המבט של אשתו. הוא קולט אותך ואתה לא יכול להחליט אם המבט שלו אומר קנאה במי שיצא לדרך בלי אף אחד על הראש - או בהלה, ממי שעלול לחטוף את הגברת ולהיעלם איתה אל האופק. תודה על ההצעה, אבל לא עם איך שהיא נראית, חבוב.
הילדים מתלחשים ביניהם ומסתכלים על האופנוע שעומד בחוץ. אתה מותח את הרגליים שהתכווצו קצת על הרגליות ולוקח עוד שלוק מהקפה. אין ספק, היום הזה מתחיל נפלא. עוד כמה שעות גם אתה תיכנס למשפחתית שרובצת לך בחנייה, ובדיוק כמו האבא שיושב מולך תוביל משפחה מיותרת לנסיעה מיותרת. בינתיים אתה לבד. ואתה אוהב את זה.
בדרך חזרה הצמיגים לוהטים וגם אתה קצת מתחמם. אתה נכנס לסיבובים קצת יותר מהר ואלים מיכולת הרכיבה האמיתית שלך. רגע של חוסר ריכוז, ותפגוש את מעקה הבטיחות במהירות שלא תשאיר למשפחה שלך הרבה מה לקבור. אתה יכול ממש להרגיש את הכאב, אבל זה עדיף על האפשרויות האחרות שהעולם מציע לבעלי משפחות כמוך בשבת בבוקר. כשאתה נכנס לעיר רועדות לך קצת הרגליים. הגזמת קצת ואתה יודע את זה. אתה אפילו כועס על עצמך בגלל שכמעט איבדת שליטה בסיבוב ההוא. היה שווה.
יש לי חברים שרכבו על טוסטוסים עוד בתיכון. חלק התרסקו וירדו לנצח מהאופנועים, חלק הפכו את הרכיבה למקצוע. אני תמיד הסתכלתי עליהם מהצד בקנאה ובבהלה, עד שהבנתי, קצת לפני גיל ארבעים, שכדי להיות חופשי באמת, אפילו לכמה דקות ביום ושעתיים בסוף השבוע, אני צריך למצוא סיבה פרקטית - כמו פקקים או חנייה – כדי לשבור תוכנית חיסכון, לשים אופנוע בגראז' וקסדה על הראש וזין על כל אלה שאומרים שזה מסוכן. לא בגלל שזה לא מסוכן, אלא בגלל שכשאני לבד על האופנוע, אני לגמרי לבד. בלי אף אחד שיבקש כמה שקלים, או שאקפיץ אותו לחבר, או בפעם האלף, תאסוף כבר את הגרביים מהשטיח.
גם אחרי ההתרסקויות והפנצ'רים והאופנועים הדפוקים והברכיים המצולקות, אני לא מוכן לוותר - על הקנאה של הנהגים, ועל הבחורות, שלמרות שאין קלישאה גדולה יותר מגבר עם קסדה ומעיל עור, זה כנראה עושה להן את זה. לא חשוב הגיל. כל חובש קסדה יכול לספר לך שעות על הפתרון לבעיות חנייה - אבל אם נשבר לך מהכול, חשוב שתדע שבגיל ארבעים פלוס, אופנוע רותח בין הרגליים יספק לך יותר התרגשות מכל מה שהיה לך שם עד היום. אה, וסע בזהירות.
מדד הזקפה: 9
אם כבר התחלת: רק אופנוע. קטנועים, ולא משנה כמה כוח יש להם, לא יעשו את זה. לא לבחורות ולא לך.
תדע שהלכת רחוק מדי: כשהמכונאי שלך יידע שהגעת לפי הרעש, אבל הילד שלך יגיד לך: "אבא, לא זיהיתי אותך בלי גבס".
