לילה אחד כשהייתי בת 20 (אם מישהו שואל, אני עדיין), הגעתי למשמרת שלי בבר והצטרף אלי מלצר חדש. ברגע שהחלפנו מבט ראשון היה ברור שמשהו עומד לקרות בינינו. חמש שעות של מתח אדיר מיני מאוחר יותר, הוא עשה משהו מצונזר והזמין אותי לדייט. עניתי 'כן' לג'נטלמן עוד לפני שהוא סיים את המשפט, זה קצת קשור למשיכה העצומה שהייתה לי אליו והרבה לעובדה שאני בחורה מעצבנת שקוטעת משפטים של אחרים. בכל אופן, קבענו. ועשיתי את זה למרות שבאותו בוקר ממש, לפני שפגשתי את המלצר ההוא, אמרתי "אני אוהבת אותך" בפעם הראשונה לחבר שלי בזמנו, שאיתו יצאתי כמה חודשים.
כן, לצערי הרב אני שייכת למועדון הבוגדים-בוגדות, ויש מצב שלא רק בגלל המקרה ההוא. לא משהו להתגאות בו, אבל משהו לכתוב עליו. בשבועות האחרונים, מאז שעלה לאוויר המדור החדש והמדהים-אובייקטיבית הזה, אני מקבלת הרבה שאלות מגולשים פגועים שדורשים להבין בדיוק את אותו הדבר: למה האישה שלהם בגדה בהם ואיך זה שכולם בטוחים שגברים הם אלה שבוגדים יותר? אז במקום לענות לכם אחד אחד, החלטתי לכתוב לכולכם יחד, כי מי יכול לתת מענה טוב יותר לשאלות האלה מאחת שיודעת? (פסיכולוג מוסמך, יועץ זוגיות, ילד בן 3).
מתי בגידה נחשבת בגידה?
בגידה היא פחות או יותר הסיכון הרגשי הכי גדול שמישהו לוקח כשהוא נכנס לזוגיות (אלא אם כן זה איתי, אני סיכון אחד גדול). זה לא רק בגלל שאין לך שליטה על הצד השני, אלא בגלל שאין אפשרות להגדיר באופן חד משמעי מהי בגידה. הרבה זוגות מתייחסים לזה באופן שונה לגמרי, ובקטע די מטומטם אנחנו לרוב לא מתאמים ציפיות לגבי זה. וצריך, כי תגידו אתם - פלירטוט זה בגידה? וקשר רגשי אינטימי שפיתחתם עם מישהי בעבודה? ומה לגבי אקסית מיתולוגית ששולחת לכם הודעות, אבל שלא סיפרתם עליה לחברה?
אתם לגמרי צודקים בחוסר הצדק שנעשה לגברים כשאומרים עליהם בהכללה גסה שהם בוגדים יותר. אבל זה גם קצת באשמתכם. קודם כל בגלל המובן מאליו - אתם בוגדים, שנית בגלל שאתם לא מגדירים כמו נשים מה זאת בגידה ואם המושג הזה נזיל וגמיש יותר מבחינתכם מאשר בעיני הפרטנרית - אז היא תחשיב אקטים שלכם כבגידה, למרות שאם היא הייתה עושה את אותו האקט לכם - אתם לא.
שלישית, וזה אולי הכי חשוב, אתם משוויצים בהיותכם בוגדים. אתם אוהבים לדבר על הכיבושים, להאדיר את המספרים ולהגזים בתיאורים, בעוד שנשים, כך נדמה לי לפחות, פשוט דיסקרטיות יותר לגבי הבגידות שלהן (נשים שהן לא אני, אובייסלי). זה אומר שאם אתם אשמים במשהו, זה לא שאתם בוגדים יותר - אלא שאתם טיפשים יותר.
עכשיו, בואו נפרק רגע את העניין הזה של בגידה: הרבה מחקרים וסקרים מראים שנשים בדרך כלל בוגדות מסיבות רגשיות, כמו חוסר תשומת לב מבן הזוג, חוסר סיפוק מהקשר, תחושה שהן לא נאהבות יותר ועוד שלל התבכיינויות. גברים, לעומת זאת, מציינים שהם בוגדים בעיקר בגלל סיבות פיזיות, שבתכל'ס זו בעצם סיבה אחת - חרמנות. אז אנחנו נכנעות ללב ואתם נכנעים לבולבול. ולמרות שנדמה שכן - זה לא באמת עונה על השאלה המקורית שלכם, נכון?
אז למה נשים בוגדות?
לומר שזאת סיבה רגשית או פיזית, זה לא באמת הסבר, בטח לא אחד שמספק מישהו שכואב על הפרת אמון. הרי אי אפשר באמת לנתק את הדחף הפיזי מהרגשי, כי מי הנכה אישיותית שמצליח להפריד ביניהם בקו כל כך ברור? אז תשכחו מכל התשובות שקיבלתם עד עכשיו, כי יש לי אחת לתת לכם והיא הרבה יותר קצרה, מדויקת ואם יורשה לי לומר - ויורשה לי, כי מי יעצור אותי פה? - גם הרבה יותר נכונה: נשים בוגדות בדיוק מאותה סיבה שגברים בוגדים - בגלל שהן אנוכיות.
כל מי שבוגד עושה את זה מתוך אגואיזם, מתוך מחשבה על עצמו ועל הסיפוק המידי שלו, ולא אכפת לו מאיך שזה ישפיע על הצד השני. אני בגדתי בגלל שהגרסה הצעירה והמטומטמת שלי חשבה שהדבר היחיד החשוב בעולם הזה הוא אני וההנאה שלי. הייתי חסרת ניסיון, רציתי את הריגושים ולא הייתי מספיק מפותחת בשביל להבין כמה שזה לא מובן מאליו שבן אדם נותן בי את מלוא האמון שלו בצורה עיוורת ולהעריך את זה.
אני מבינה את הצורך הזה להבין למה לעזאזל עשו לכם את זה. אבל התשובה האמתית היא ששום תשובה לא תרצה אתכם. כי לומר שזה בגלל ריקנות, משיכה, הגשמת פנטזיות, קשר צולע, נפילה חד פעמית, לחץ, דיכאון, אלכוהול, התאהבות, טיפשות, נקמה, ילדותיות או כל דבר אחר - זה לא סיבה, זה תירוץ.
בטוח שיש חשיבות גדולה יותר למניע הבגידה בקשרים שבהם אתם אחראים גם לדברים גדולים יותר מרק שניכם, כמו ילדים, ואין ספק שסוג המניע הוא מה שיכול לגרום לכם לחשוב אם יש לכם סיבה להישאר בקשר ולעבוד עליו, או להיפרד לשלום. אבל מהניסיון שלי, בזוגיות שיש בה רק שניים, לא באמת משנה לאדם נבגד אם המניע היה פיזי או רגשי, מה שמשנה הוא שהאדם שסמכת עליו נכנע למניע והרגיש שאתה שווה את המחיר.
סורי לומר, אבל לפעמים shit happens ואם הוא קורה לכם, זה לא אומר שכל הנשים בוגדות ולא שוות את האמון שלכם, בדיוק כמו שזה לא אומר שכל הגברים הם כאלה. זה גם לא מעיד שום דבר עליכם, על הזוגיות שלכם או על הבחירות שלכם, זה מעיד משהו רק על מי שעשה את האקט. זה לא נעים, זה לא כיף ואין לזה הסבר מספק - והדבר היחיד שאתם יכולים לעשות, אם זה קרה לכם, הוא לאהוב את עצמכם באותה אנוכיות כדי לקבל עכשיו את ההחלטה הכי טובה עבורכם. כאילו, חוץ מלקרוא את הטור הזה.
אגב, אני כמובן מתחרטת על הצער שגרמתי ועל העובדה שאכזבתי את עצמי ואת הערכים שהיום אני מאמינה בהם, ברור ברור. אבל בינינו - טוב שניצלתי את ההזדמנויות לריגושים שעוד היו לי, כי נראה לי שדי בטוח לומר שמעט מאוד גברים פה בקהל היו לוקחים אותי עכשיו בלי לחשוב פעמיים, אה?
>>> גם לכם יש שאלות על יחסים, נשים ומה שביניהם? אתם מוזמנים לקחת את הסיכון ולפנות לנאוה מרקו במייל או בפייסבוק. זה לא באמת משנה באיזו מהדרכים תפנו כי כמו שאתם רואים, היא עושה חצי עבודה ועונה ל-20 איש בפעם אחת.