איש נורמלי שואל: חברה שלי מגיעה מבית של מיליונרים בהגזמה. בגיל 18 אבא שלה קנה לה רכב יוקרה, ושנה אחר כך הוא נתן לה מפתחות לבית משלה - זה כמה מליאנית היא. אני מכיר אותה מהתיכון, אבל התחלנו לצאת רק עכשיו (אנחנו בני 23) אז לא באמת ידעתי כמה היא עשירה.
הבעיה היא שהפער הזה מקשה עלי כלכלית. היא רגילה להוציא מלא כסף בלי לחשוב. בא לה לאכול המבורגר אז היא מזמינה בנפרד המבורגר שהיא אוהבת ממקום אחד וצ'יפס שהיא אוהבת ממקום אחר! בא לה לשתות אלכוהול אז היא מזמינה קוקטיילים ממסעדות. אני הרבה יותר חסכן ומודע להוצאות שלי וזה מתסכל אותה מאוד. אנחנו ביחד רק חודש, אז היא אומרת שאם בא לה להזמין אוכל והיא משלמת מהכסף שלה אז אני יכול לאכול ולהנות איתה או ללכת הביתה, אבל אסור לי לעשות פרצופים או לומר לה שזה מוגזם. אבל זה מוגזם ואני לא יכול להסכים לבזבזנות שלה. איך אפשר לגשר על הפער הזה? אולי בכלל אי אפשר כי שנינו מעולמות שונים מדי?
איזה כיף זה לדעת - בתקופה קשה זו של אבטלה - כמה היא מליאנית כשאת הייעוץ הזוגי אתם מקבלים ממני בחינם. תענוג.
לפני הכל - הנה הכלל שלי במערכות יחסים: כל פער ניתן לגישור, אבל רק אם שני הצדדים מעוניינים לגשר עליו. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאתה רוצה, אחרת לא היית מטריח את עצמך לכתוב לי - אז זה כבר עונה על אחת השאלות שלך. ואחרי שביססנו את זה, בוא נדבר ביזנס (ובביזנס נהוג לשלם, רק אומרת).
חברה שלך צודקת - מותר לה לעשות בכסף שלה כרצונה - לבזבז אותו, לתרום אותו, להצית אותו או לשלם לי, מה שבא לה (מקבלת גם בביט ופייבוקס). האם זה בריא, נכון וכדאי? אלה כמובן שאלות אחרות שבהחלט ראוי לשאול, אבל לא בטוח שמי שצריך לשאול אותן בקול הוא האיש שרק עכשיו היא לומדת להכיר.
אתם רק חודש בזוגיות, יש שליחי וולט שבניתי איתם מערכת יחסים מחייבת יותר מזו. זה ממש לא מספיק זמן בשביל לחשוב שזה לגיטימי להיכנס לזוגתך לכיס, וכל עוד היא לא מצפה ממך שאתה תעלה את עצמך לרמת החיים שלה ותשלם בהתאם אליה - אז אין לך באמת על מה להתלונן.
זה לא שאני לא מבינה את השוק שלך מההתנהלות הכלכלית הבזבזנית הזאת, כי אכן נשמע שהיא חיה בלה-לה-לנד קסום ומנותק משלה, אבל שנינו יודעים שיש שני צדדים למטבע (למליאנים שבינינו: מטבע הוא גוש מתכת שלא רלוונטי לכם כי הוא מיוצר רק עד סכום של עשרה שקלים. חחחח כן, הזיה).
הפער הזה ביניכם לא נוצר רק בגלל העובדה שיש לה יותר כסף, אלא מתוך זה שנתת לכסף להוות מכשול, ואני בטוחה שכמו שזה מוזר ומכביד עליך, זה בטח גם מעצבן ומעיק עליה לדעת שאתה כל הזמן שופט אותה ומתנשא מעליה בגלל נתון יבש לגביה שהיא לא יכולה או רוצה או צריכה לשנות - בטח אם אתה לא נפגע מזה. תחשוב כמה מעצבן זה להיות בתחילתה של זוגיות עם מישהו שבטוח שההתנהלות שלו נכונה ובריאה יותר. אתה אפילו הרחקת עד כדי כך שתכנה את עצמך "איש נורמלי" - ומיד אחרי כתבת את מה שאתה חושב שלא נורמלי בה; "אני איש נורמלי - חברה שלי מליאנית".
תקשיב, אני מודה שאני לגמרי איתך בראש הכלכלי, ואם זו הייתה היא שפונה אלי - הייתי אומרת לה מה דעתי על זה. אבל אתה זה שפנה אלי - ולכן אני יכולה להציע לך רק מה לשנות או לשפר בעצמך כדי להתמודד טוב יותר עם הסיטואציה. מוכן לשמוע? יופי, הנה זה בא: אל תעשה כלום. זאת אומרת, היא לא דורשת ממך כלום, לא מצפה ממך לכלום ולא רוצה ממך כלום. אתה לא יכול ולא צריך לשנות בה כלום כרגע, אבל אם זה ממש מציק לך וגורם לחוסר נוחות ביניכם, שתף אותה בזה בטון לא שיפוטי ככל הניתן ותאמר שאתה צריך שהיא תבין שאתה לא רגיל לזה ולכן קצת מתקשה לקבל ולהתרגל. אתה יכול לומר שמרגיש לך שהכסף הוא נושא מרכזי כי הזמן שאתם מבלים ביחד הוא מלא בהוצאות, ובאותה נשימה אל תצביע רק על בעיה אלא תיתן פתרון - אלטרנטיבה אחרת לדייט שהוא בסטייל שלך. תציע ארוחת ערב שאתה מכין ולא מזמין, סרט שזמין לכם לצפייה בבית וקוקטייל פשוט שאתה יכול להרכיב לה לבד. ככה גם היא תלמד להכיר את עולמך ומה שנוח וכיף לך וגם תייצרו זמן איכות אינטימי ומקרב.
עכשיו בוא ניתן לאנשים אחרים עם צרות אמיתיות את הבמה - בכל זאת, "אוי לא, חברה שלי מליאנית" - זה לא העול הכי כבד ששמעתי בתקופה עולמית קשה זו.
חסיד שואל: כמו שהשם שלי מסגיר - אני מגיע מבית חסידי. חזרתי בתשובה לפני שנתיים ומיד לאחר מכן הכרתי את מי שהיא זוגתי עכשיו. אנחנו בקשר מצוין ואני אוהב אותה מאוד, אבל בגלל הרקע שלי, אני פחות "מבין" בסקס ממנה ולא מנוסה. היא הראשונה שלי. אני ביישן בנושא הזה ואני חושב שאני לא מספק אותה כמו שהיא הייתה רוצה. אני לא יודע אפילו איך לדבר על זה איתה. אני מכיר את הטור שלך דווקא ממנה, אנחנו מעריצים רציניים ומתים על הטורים שלך, אז חשבתי שאולי את תוכלי לעזור לי?
שאני לא אעזור למעריצים? עד שיש לי כאלה.
בחרתי לענות על הפנייה הזו כי אני (סאקרית של מחמאות) מקבלת אותה מהמון גברים על בסיס שבועי כמעט. זה אומר שיש אחוז גדול של אנשים שלא חשופים למקור טוב ואיכותי לחינוך מיני בגיל ההתבגרות, וזה משהו שבאופן אישי נראה לי חשוב ללמד לא פחות מ-3 יחידות תנ"ך.
חינוך מיני הוא לא רק איך עושים את האקט עצמו ואיזה תנוחות יש, אלא איך להתייחס לפרטנר, איך להרגיש בנוח במיטה, איזה אמצעי מניעה עומדים לרשותכם, מה עושים בשלל סיטואציות ומעל הכל - איך לתקשר מין. אחת הבעיות המרכזיות לדעתי היא (מחיר סופגניות של רולדין, כאילו שאין מיליון מובטלים. אבל זה לא קשור, אז גם) שאנשים לא מתחברים למיניות שלהם בצורה בריאה ולכן גם לא יודעים לתקשר אותה עם אחרים. המון נושאים עדיין נחשבים לטאבו וככה במקום לייצר שיח בריא, אנחנו מעודדים השתקה והסתרה וגורמים - למתבגרים בעיקר - לפנות למקורות לא בריאים בשביל לקבל את הידע המיני הזה.
לפני הכל - תזכור שכולם מתחילים ממקום שבו הם לא מנוסים ולא מבינים. יותר מזה - אתה יכול להיות הכי מנוסה בעולם, אבל כל פרטנרית (או פרטנר) אוהבת משהו אחר ומרגישה עוררות מינית מאקטים שונים, ולכן התקשורת המינית בכל קשר חדש מתחילה מאפס. ככה שתמיד יש איפה להתפתח במין ומיניות ויש המון עולמות להתנסות ולחוות אם רק מעוניינים בכך.
שנית - שמתי לב שכתבת שאתה חושב שאתה לא מספק אותה - אתה לא באמת יודע אם זה נכון. זה בדיוק המשפט שמצביע על הבעיה העיקרית פה - אתה "לא יודע איך לדבר על זה". זו הרי הבעיה העיקרית של רוב הגברים שפונים אלי בנושאי מין, אין להם מושג איך לפתוח את הנושא שהם רוצים. והתשובה שלי תמיד מורכבת מאותם כללים: כשמדברים על משהו שרוצים לשנות/לשפר/לנסות במין, צריך לפתוח את הנושא לא בזמן סקס, לדבר בסובלנות ונעימות ולא ללחוץ על כלום. מין צריך להיות כיף ונעים ומרגיע, מפיג מתחים - ולא מוסיף אליהם.
אז איך עושים את זה נכון? תמצא זמן שאתם סתם ככה ביחד במיטה, ספר לה על זה שהרקע שלך גורם לך להיות בשלב הזה עדיין קצת ביישן וסגור יותר ממנה. תשאל אותה אם יש משהו שהיית יכול לעשות כדי להפוך את המין ביניכם לטוב ומספק יותר. אם זה יביך אותה מעט, תתחיל מהבסיס - "את מעדיפה שאני למעלה או את?", למשל. תתעניין בפנטזיות שלה ותנסה לשתף גם בשלך כדי לתת לה להרגיש בנוח חזרה. אלה לא חייבות להיות פנטזיות גדולות ומיניות מדי, מספיק לשתף בתור התחלה במקום שעוד לא יצא לכם לעשות בו את זה ושהיית רוצה, או בצעצוע מין שתמיד סיקרן אותך.
אל תנסה להיות מיד משהו שאתה לא. להיות מיני בצורה שכיפית לך ולהתחבר למיניות שלך בצורה שבריאה לך, זה תהליך. אתה עדיין לא מכיר את עצמך מספיק טוב ולכן צריך ללמוד על ההעדפות שלך לא פחות משאתה צריך ללמוד על שלה. אבל זה מעולה, כי היופי הוא שכשיש פרטנר טוב למסע הזה, מובטח לך שהדרך תהיה מהנה ומספקת.
