כמו אבא כמו בן

אשדודי שואל: אני בן 20, עם נכות מולדת. לרוב אני בכסא גלגלים (לפעמים לא צריך) וזה מעולם לא הטריד אותי עד ש... התאהבתי במישהי שאני עובד איתה וצעירה ממני בשנה. אנחנו אותו בן אדם בהרבה דברים ואנחנו כל הזמן צוחקים ביחד וכיף ממש. אבל כשהבהרתי לה שאני רוצה מעבר בקשר הזה, היא אמרה בישירות שהיא לא בעניין כי "כבד לה" שאני בכסא גלגלים והיא צעירה מדי בשביל להרגיש שהיא צריכה לטפל בבן הזוג שלה ולדאוג למישהו עם צרכים שהיא לא מכירה. בגדול היא אמרה שהיא לא רוצה לשקר לי ופשוט מוזר לה מדי לצאת עם מישהו נכה. זאת הייתה שיחה מביכה מאוד לשנינו ומבאס שמישהי שאני רוצה פוסלת אותי על כסא גלגלים. אני יודע שזה ישמע לך רע כי היא יצאה שטחית ואת בטח חושבת שאני "עיוור מאהבה", אבל היא באמת חמודה ויש לנו הרבה במשותף, אז אני רוצה להוכיח לה שהנכות שלי לא באמת מונעת ממני משהו או עושה אותי מוגבל ואני בטח לא "אפול עליה" או אצטרך אותה. אני עצמאי לחלוטין ואני יודע שאם היא תבין את זה אז זה ילחיץ אותה פחות. איך אני יכול "לכבוש את לבה"?

כפרעליך, אם יש לך נכות כלשהי זה השימוש שלך במרכאות.

אני עומדת להפתיע אותך: אני בכלל לא חושבת שהיא יצאה שטחית. זאת אומרת - כן, אולי, אבל אני סבבה עם זה לגמרי. אתה באמת חושב שבעולמם של אלו שלא מתניידים בכסא גלגלים, לא פוסלים אנשים על דברים שטחיים? ברור שזה מבאס לשמוע שמישהי שאתה מעוניין בה לא יכולה לראות מעבר לכלי הזה, אבל תאמין לי שרק במקרה היא פוסלת אותך על "כסא גלגלים", באותה מידה זה היה יכול להיות על גובה, פזילה, גמגום, שיניים בולטות או תלתלים. יודע מה, פעם מישהו אמר לי - ככה סתם על דעת עצמו ובלי קשר לכלום - שהוא בחיים לא היה יכול להיות עם מישהי כמוני, שיש לה נמשים על הפרצוף והידיים, כי זה נראה לו כמו מחלה וזה דוחה. בקיצור, פגשתי בחיי המון גברים עם שתי רגליים מתפקדות שהם בוודאות יותר נכים ממך.

במובן מסוים, אני דווקא מעריכה את הכנות שלה. במקום להמציא לך תירוצים עלובים, היא אמרה לך את האמת - גם אם עבורך אין שום משמעות לעובדה שאתה בכסא גלגלים, אותה זה מלחיץ וזה מרגיש לה גדול עליה. ובמקום להשלות אותך או להטעות אותך, היא אומרת לך שתכלס זה מה שמפריע לה. ועכשיו השאלה שלי היא למה שתשים את עצמך בכלל מקום שבו אתה צריך להוכיח שהנכות שלך היא לא אישיו? למה מה קרה שאתה זה שצריך להוכיח שאתה ראוי לה?

איך שאני רואה את זה, היא עשתה לך טובה. היא סיננה את עצמה מרשימת הנשים שמתאימות לך, כי מלכתחילה למה לך לצאת עם מישהי שמרגישה שהנכות שלך תהיה עול למערכת היחסים? עם כל הכבוד לזה שכיף לכם ביחד ואתה מאוהב - מערכות יחסים בריאות נבנות על הרבה יותר מזה. כאילו סליחה, אבל גם למה אתה צריך להוכיח שאתה לא "תיפול עליה" ושלא תצטרך אותה? הרי כל הרעיון בזוגיות הוא שיש לך שותף לדרך, מישהו שאתה תומך בו ויכול להיתמך בו. זה לא חד צדדי העניין הזה.

אני לא חושבת שאתה, כמו שאמרת, עיוור מאהבה (אתה ממש אוהב מוגבלויות אה?), אתה פשוט צעיר בן 20 שלא יצא לו לפגוש מנעד רחב מספיק של נשים כדי לדעת שאין שום צורך להכריח מערכות יחסים. אני גם מבינה את הרצון להראות לעולם - ובמיוחד למי שמפקפק בזה - שאין שום קשר בין היותך בכסא גלגלים לאיכויות שלך כבן זוג או בכלל כגבר מתפקד בעולם הזה. אבל לא חלה עליך חובת הוכחה. אם מישהי רוצה לפסול אותך על משהו שאתה לא יכול או לא צריך או לא רוצה לשנות בעצמך, שיהיה לה לבריאות ותמשיך הלאה.

אתה עוד תפגוש מספיק נשים שגלגלים לא ירתיעו אותן. במיוחד תל אביביות. אתה יודע כמה נשים תל אביביות יעריכו מישהו עם חנייה כמו שלך? רק אומרת.

לורה שואלת: אני מוכנה להתערב שיש לי את הסיפור הכי מטורף ששמעת! תקשיבי לי טוב: לפני 6 שנים הלכתי למסיבה עם חברות, התחיל איתי שם מישהו די מבוגר, ואני לא מתביישת לומר שהייתי אז עדיין בצבא, צעירה וחרמנית והיו לי כמה סטוצים וזו פשוט הייתה תקופה של כיף. זרמתי עם הגבר הזה והיה לילה וואו. עשינו את זה ברכב שלי, צחקנו קצת, עישנו, נסענו אליו ושכבנו שוב. היה מדהים, באמת וואו. הוא רצה שנהיה בקשר אבל אני ידעתי שמבחינתי זה פאן וזהו. עכשיו בואי נריץ קדימה: חברים של חברים החליטו לשדך ביני לבין בחור שחשבו שאנחנו ממש מתאימים. יצאנו שלושה חודשים הכל הולך מעולה. הוא באמת גבר שאני רוצה איתו מערכת יחסים רצינית.

עכשיו אני לא אפרט איך גיליתי למקרה שתפרסמי את זה... אבל הבעיה היא שגיליתי שהאיש ששכבתי איתו לפני 6 שנים זה אבא שלו. אבא שלו לא זיהה אותי (השתניתי המון) אבל אני יודעת בוודאות שזה הוא (שוב, לא רוצה לפרט). אני ממש נהנית עם החבר שלי ואני לא רוצה שזה יגמר, אבל אין לי ספק שהוא ירצה להיפרד אם אני אומר לו מה קרה. האמת שגם כשראיתי את האבא נזכרתי בזיונים האלה ואני מודה שזה חרמן אותי כי אני זוכרת שהיה מדהים ואז גם אני חשבתי שאולי כל הדבר הזה מוגזם ועדיף להיפרד. זה מעצבן כי סוף סוף אני עם גבר שבא לי להיות איתו לטווח הארוך. וגם אם אבא שלו לא זוכר אותי בכלל, אולי אני פשוט צריכה לשתוק וזהו.

בטח, אחרי המגילה הארוכה שכתבת לי את תוהה אם את צריכה לשתוק וזהו.

תשמעי לורה, אני לא מבינה איך ייתכן שיש אנשים עם כל כך הרבה דרמה טורקית כמו שלך בחיים, ומנגד יש אנשים, כמוני, שהדבר הכי מעניין שקורה להם זה הצלחה בניחושים של "הזמר במסכה". 

ובתכל'ס, לא באמת שאלת אותי שאלה ספציפית, אבל אני מניחה שההתלבטות הגדולה שלך היא אם לספר או לא לבן זוגך. והתשובה היא - תלוי.

אני מאלה שלא חושבים שכל אמת צריכה להיאמר רק כי היא אמת. אז באופן אישי, אם הייתי במקומך, הסיטואציה היחידה שבה לא הייתי מספרת את זה, היא אם את מחליטה בעצמך שהסיפור הזה, כמו שאמרת, יותר מדי בשבילך ואת רוצה לחתוך את מערכת היחסים. אם תחליטי שאת לא רוצה להיות איתו, אז אין טעם סתם להציף אותו במידע שבוודאות לא יועיל לו בכלל. אבל אם את כן רוצה להיות איתו, אז נחשי מה את צריכה לעשות?

ברור לך הרי שאת לא באמת יכולה להמשיך להיות בזוגיות הזו מבלי לחשוף את המידע הזה בפני בן זוגך. זה פשוט גדול מדי ומוזר מדי בשביל להשאיר את זה בסוד. אני לא אשקר לך - אני לא אופטימית לגבי הסיכוי שהוא יצליח להתמודד טוב עם העובדה שזוגתו גם שכבה בעבר עם אבא שלו, אבל לכי תדעי. התגובה שלו יכולה להשתנות בהתאם לסוג מערכת היחסים שיש ביניהם, גודל הדרמות שהוא חווה בחייו ואפילו התפיסה שלו לגבי סקס (משהו שהוא תמיד אינטימי או משהו שהוא לרוב פאן חסר משמעות, למשל). 

אני מודה שבמקומך אני מראש הייתי מוותרת על מערכת היחסים הזו פשוט כי עבורי זה יותר מדי מורכבות להתעסק בה. אפילו בהנחה שכל הצדדים היו יודעים והיו בסדר עם זה, עדיין - אי אפשר יהיה לשכוח שקיימת יחסי מין עם שני קרובי משפחה. רבאק, את בעצמך אומרת שאת עדיין חווה עוררות מינית רק מלראות את האבא ולהיזכר במה שהיה ביניכם. אגב, אני מניחה פשוט שמדובר באבא גרוש, כי אם הוא עדיין נשוי לאמא של בן זוגך, זה באמת יותר מדי. בא לי שנ"צ רק מלחשוב על כל הדרמה, אז לחוות אותה במציאות? לא תודה.

בואי נסכם: אם את נשארת איתו, את צריכה לספר לו. אם לא, מיותר. ואני מצפה שתחזרי אלי ותגידי לי מה החלטת ומה קרה כי את כרגע הסדרה הכי טובה שאני צופה בה. 

אם גם לכם יש שאלות על זוגיות, מין, יחסים ואהבה, אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו בפייסבוק או במייל

• זוגיות
• יחסים