מומו שואל: אשתי בהיריון ראשון וכבר חצי שנה שאנחנו בקושי שוכבים בגלל זה. כל פעם יש לה תירוץ אחר: פעם נתפס לה, פעם כואב לה הגב יותר מדי, פעם בחילה, פעם מרגישה שכבד לה מדי בבטן, פעם יש לה טחורים, פעם צרבת... היא בחודש שמיני עוד מעט, אבל אני מתחיל לאבד את הסבלנות. אנחנו רבים בגלל זה כל הזמן ואני יודע שגם אחרי הלידה תהיה תקופה שלא יהיה סקס. מה עושים כדי להצית אצלה את החרמנות מחדש? החרמנות הורגת אותי, הורגתתתת!! קשה להיות חרמן 24/7.
אחחח מומו... אם חרמנות באמת הייתה הורגת גברים מדי פעם, העולם היה מקום הרבה יותר נחמד לחיות בו.
בוא נתחיל מזה שאם כבר - בכל הנוגע לשיחות על "למה לא סקס", אף פעם לא מדובר בתירוצים אלא בסיבות. למה? כי "תירוץ" היא מלה שנועדה לתאר סיטואציה בה מישהו מנסה להצדיק מעשה או חוסר מעשה שיש בו פגם. זה מתאים בשימוש כמו "לא שטפתי כלים כי לא ידעתי איפה הסקוטץ'", או "לא הגשתי בזמן את העבודה בלימודים כי כאב לי הראש אתמול". זה מתאר מצב של חוסר אחריות. ובסקס לא צריך את זה - אם אחד מהצדדים לא רוצה, אז הוא לא רוצה. אין פגם בזה.
הלאה - אתה יודע מה יותר קשה מלהיות חרמן 24/7? להיות בהיריון 24/7.
היריון הוא תהליך ארוך מאוד ולא פשוט בכלל. כל חודש מביא איתו הרבה שינויים פיזיים - שלא לדבר על הנפשיים - ואפשר להבין בקלות למה טחורים, כאבים, שינויים הורמונליים, צרבות ובחילות יורידו את החשק המיני. אתה חושב שאתה זה שמאבד את הסבלנות? היא זו שסוחבת ומתמודדת עם כל הסבל הזה, וכאילו שזה לא מספיק - הפרטנר שאמור להקל עליה עסוק רק במחיר הממש ממש זניח שהוא משלם במסע המשותף הזה.
לא לקיים יחסי מין תקופות ארוכות זה מבאס, אני מבינה. אבל כשנכנסים לזוגיות לטווח ארוך מאוד אמורים לדעת שסביר שגם זה עלול לקרות. יש כל מיני סיבות להפחתה בסקס לתקופות של שבועות או חודשים - עומס קיצוני בעבודה, מצב נפשי, סטטוס משפחתי, משבר אישי וכן, גם היריון. אין מה להיכנס לפאניקה מזה או לכעוס או לנסות לעשות בכוח. אבל לא פנית אלי בשביל לדעת מה לא לעשות אלא מה כן, אז הנה:
חכה. זה הכל. לפי מה שאתה מתאר, היא לא מסרבת לסקס בגלל בעיה זוגית ביניכם שצריך לפתור, אלא פשוט כי המצב הפיזי בהיריון מפחית את החשק המיני שלה. זו סיטואציה זמנית וככזו צריך פשוט לחכות שהיא תעבור. בטח לא לעשות כלום בכוח, לא לתת לה את ההרגשה שהיא לא מספקת אותך ולא להתייחס לחוסר במין כשורש כל הבעיות שיש ביניכם, כי זה לא.
עכשיו, אם בכל זאת מעניין אותך לא רק הגמירה שלך אלא גם באמת העונג של זוגתך, אתה תמיד יכול להציע פינוקים קטנים רומנטיים ואינטימיים שכוללים מגע נעים ויש בהם פוטנציאל לעוד. כמו עיסוי גוף עדין שלה, הכנת אמבטיה זוגית מפנקת או הצעה למין אוראלי עבורה מבלי לצפות ליחסי מין מלאים. גם אם האקטים האלה לא יסתיימו בגמירה משותפת, הם ישמרו על הצורך האנושי במגע, קרבה ומתח מיני, וכל עוד עושים את זה במטרה כנה לעשות נעים למישהו שאכפת לך ממנו, זה יכול רק להרגיע ולקרב. והיי, אם זה גם יחרמן אותה על הדרך והיא תחשוק ביותר - מה טוב.
ותודה על קופוני ההנחה היפים שצירפת לי באימייל לשימוש בגט טקסי, וולט, iherb ו-asos, , אבל א'- לא צריך לשחד אותי בשביל שאני אענה למיילים. ב'- אני אוהבת עגילים.
נעמי30 שואלת: בזוגיות ארוכה, נשואה 4 שנים ומאוד אוהבים. הבעיה - בזמן האחרון בסקס שמתי לב שהתחלתי לפנטז על נשים תוך כדי. אני מדמיינת למשל שיש עוד מישהי איתנו במיטה או שבזמן שאני למעלה מעליו יש מישהי שמלקקת לי את התחת. הפנטזיות האלה רק הולכות וגוברות. אפילו כשהתלבטתי אם לפנות אלייך פינטזתי שאת נותנת לנו עצות מין ומשתתפת איתנו ביישום שלהן..... אני גומרת בשנייה כשאני חושבת על נשים וממש חזק, אבל לא באמת הייתי רוצה להתנסות עם אישה או להכניס מישהי למיטה שלנו. אני מניחה שאני תוהה איתך בקול אם יכול להיות שלמרות שאני מכירה את עצמי כסטרייטית לגמרי, אולי אני לא? לא מסתדר לי שזה כל כך מחרמן אותי במיטה איתו, אבל כשאני שואלת את עצמי אם באמת בא לי לנסות משהו עם אישה, אז חד משמעית לא. וגם, מה זה אומר בכלל לגבינו, אני ובעלי? אני צריכה לומר לו את זה?
בדרך כלל כשאנשים מפנטזים עלי, זה יותר לכיוון "ממה ומתי כבר היא תמות", אז מוזר מצדך ככל שיהיה - מדובר בשינוי מרענן.
תראי נעמי30, את יכולה לתהות איתי בקול עד מחר, אבל אני לא אקבע לך מה את רוצה ולא רוצה במיטה ומה הנטיות המיניות שלך. רק את יודעת לומר את זה על עצמך. מה שאני כן יכולה לומר, זה שמיניות היא דבר מאוד נזיל, דינמי ומורכב ויהיה מיושן מצדנו לנסות להכניס דבר כזה לתוך מסגרת אחת מוגדרת ומקובעת. הרי מה שמעורר אותך מינית עכשיו לא בהכרח יעורר אותך מינית בעוד שנתיים (תציצי פה למטה בתמונה של מי ששיחק את טרזן ב"הג'ונגל מת מצחוק" ותביני). נסי לחשוב על עצמך בגיל ההתבגרות - בטוח הרגשת אז עוררות מינית מוגברת מאקטים מיניים שהיום דווקא מרגשים אותך הרבה פחות כי כבר חווית אותם כל כך הרבה פעמים. אז כמו שהחשקים המיניים האלה משתנים, גם הפנטזיות שלנו.
כבר אמרתי פה בעבר שפנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מה שבא לנו לדמיין ולהתענג עליו בראש זה לא בהכרח משהו שבא לנו לבצע במציאות או שיהיה לנו כיף ונעים לחוות. לצורך העניין ובדוגמה קיצונית יותר, יש נשים שאוהבות לדמיין לעצמן או לשחק עם בן הזוג בצורה מאוד מבוקרת פנטזיה של תקיפה מינית, אבל אין שום ספק שזו לא סיטואציה שהן היו רוצות שיכפו עליהן במציאות. הכיף והעונג נשאר במחוזות הפנטזיה. במקרה שלך, יכול להיות שנעים לך לדמיין אישה נוגעת בך ומענגת אותך, אבל במקביל זה גם לא באמת משהו שבא לך לתת לו ביטוי בחיים האמיתיים.
לגבי בעלך - לא, את לא חייבת לשתף כל מחשבה או פנטזיה שעוברת לך בראש. אני חושבת שזה מאוד תלוי בסוג הפתיחות שיש ביניכם ואם השיתוף יכול להעצים את חיי המין או לא. אין שום דבר רע בלשמור את הסוד הזה לעצמך, אולי זה אפילו חלק ששומר על איכות הפנטזיה עבורך. וזה גם לא בהכרח מעיד משהו על הקשר המיני ביניכם. כמו הרבה קשרים ארוכי טווח שבהם נמצאים עם אותו פרטנר, יש לפעמים צורך לפנטז תוך כדי הסקס כי זו דרך בטוחה להנות מ"חידוש" מלהיב מבלי לפגוע בשותף או לשבור יחסי אמון.
בכלל, במקום להיבהל ולפחד מפנטזיות מיניות, תאמצי אותן ותתני לעצמך להתפרע עם הדימיון ולגמור מהן הכי חזק שאפשר. ותעשי את זה כמה שיותר כי יום יבוא והפנטזיה היחידה שלך תהיה לאכול 3 סופגניות של רולדין מבלי להצטרך כדור נגד צרבת. תאמיני לי.
אם גם לכם יש שאלות על זוגיות, מין, יחסים ואהבה, אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו בפייסבוק או במייל