סוף השבוע האחרון, לפחות עד הידיעה על כך שנדבק בקורונה, היה כולו בסימן פסטיבל ערן זהבי. החלוץ הישראלי שכיכב במשחק הנבחרת במסגרת ליגת האומות עם שלושער, עשה שוב את מה שהוא עושה הכי טוב – השתיק את המבקרים. לפני הכל, נאחל לו כמובן החלמה מהירה מהווירוס המאוס ונקווה לראות אותו חוזר במהרה להבריק על הדשא ההולנדי.
ועכשיו לענייננו: אותו שלושער היה האות לכל מעריציו של הכוכב, שנאלצו לבלוע את הרוק מול ההייטרים אחרי הפנדל המכריע שהחטיא מול סקוטלנד במסגרת גמר פלייאוף העלייה ליורו 2020 - לצאת בחגיגות: "המנהיג של הנבחרת", "השחקן הישראלי הגדול ביותר אי פעם" ו"כריסטיאנו רונאלדו הישראלי" היו רק חלק מהסופרלטיבים שקיבל זהבי - כולם כמובן מוגזמים לחלוטין ורחוקים שנות אור מהמציאות.
עם כל הכבוד לשלושער בגביע הטוטו של נבחרות אירופה, שהיה מרשים מאוד, ערן זהבי, על כל 24 הגולים שלו במדים הלאומיים - עדיין לא הוביל את הנבחרת לכלום ושום דבר. יותר מזה, במשחק הכי חשוב של הנבחרת ב-20 השנים האחרונות במסגרת הפלייאוף מול סקוטלנד - זהבי לא רק נעלם לחלוטין על המגרש אלא גם החטיא פנדל גורלי שהוביל להדחתה של הנבחרת.
שלא תטעו, אי אפשר להתווכח עם העובדה שזהבי שחקן ענק, בוודאות הישראלי הגדול בדורו, אבל אני לא יכול להישאר אדיש להשוואות המגוחכות ליוסי בניון, אייל ברקוביץ' או חיים רביבו. גם אם נעזוב לרגע בצד את העובדה שהשלושה עשו קריירה יפה ברמות הגבוהות באירופה, דבר שלמי ששכח, זהבי נכשל בו לפני שחזר לישראל ועבר לכסף הגדול של סין - גם התרומה שלהם לנבחרת הייתה לא פחות גדולה.
שלושת השחקנים שציינתי כיכבו בנבחרת והיו קרובים לעלות אותה לטורניר גדול בזמנים בהם על מקום ביורו היו מתחרות 16 נבחרות ולא 24 כמו החל משנת 2016. לא פחות חשוב מכך, בזמנם, הנבחרת הייתה נבחרת ולא פולחן אישיות של איש אחד. למרות שברקו, רביבו ובניון היו כוכבים ענקיים דאז - הם ידעו להפוך את השחקנים מסביבם לטובים יותר.
אצל זהבי המקרה שונה: מדובר בכוכב שנכון להיום גדול מהנבחרת עצמה. לא מעט משחקני הנבחרת מספקים את הסחורה בקבוצות שלהם (דאבור, וייסמן או אבו פני) אבל כשהם מגיעים לנבחרת – הם הופכים לניצבים בהצגה של ערן זהבי ולא ממש באים לידי ביטוי.
ובכן, כאן בדיוק נמצאת הבעיה הגדולה של זהבי. כדורגלן ענק? אין ספק. ווינר? אפשר לומר. אבל מנהיג? רחוק מכך, ולא משנה עד כמה הנאום שלו בחדר ההלבשה היה קלישאתי וצולם יפה כדי לנסות ולחזק את הנרטיב הדמיוני הזה. ולא, אני לא אומר שזהבי לא מנהיג רק בגלל שהוא זרק את סרט הקפטן כשדברים לא הלכו בדרך שלו - אלא כי הוא פשוט לא מתפקד ככזה בנבחרת, שדרך אגב, צריכה מנהיג ובדחיפות.
הרבה מכנים את זהבי "כריסטיאנו רונאלדו הישראלי", אבל ההשוואה רחוקה מהמציאות, ולא רק בגלל הבדל הרמות התהומי בין השניים. בניגוד לזהבי, רונאלדו כן הופך את חבריו לטובים יותר, למרות שהוא יודע שהוא שחקן גדול מהם בכמה רמות - וכשאלה לא הופיעו, הוא ידע לקחת את המושכות לידיים ולהכריע משחק לבד, לא רק במשחקי ידידות או בעוד משחק בשלבי הבתים של מוקדמות היורו והמונדיאל, אלא גם במאני טיים כמו במשחק נגד שבדיה במסגרת בפלייאוף מוקדמות המונדיאל.
אז כן, זהבי הוא באמת חלוץ אדיר וכוכב בסדר גודל שלא ראינו בישראל שנים ואולי אי פעם - אבל הוא לא השחקן הכי גדול שהיה כאן ובטח לא מנהיג, אבל בסופו של דבר, לטובת הנבחרת, אני מאחל לכולנו שזהבי יעשה את מה שהוא עושה הכי טוב – ישתיק אותי ואת כל שאר המבקרים ויוביל את הנבחרת סוף סוף לטורניר גדול. אז, אני מבטיח, לאכול את הכובע ולכתוב על זה בצורה משכנעת לא פחות. החלמה מהירה!