יוסי בניון, איל ברקוביץ', חיים רביבו ואלי אוחנה הם דוגמאות נהדרות לגאוני כדורגל מלאי כריזמה בתוך ומחוץ למגרש שסחפו אחריהם דור שלם של חובבי ספורט הרבה מעבר למעגל האוהדים הקבוע. עם חלקם זכיתי לשחק במדי נבחרת ישראל ואי אפשר היה להתבלבל: הם היו כוכבים שזהרו לא פחות גם מחוץ למגרש.
הם לא עשו חשבון לאף אחד אם הם הרגישו שהם צודקים, ירו לכל הכיוונים במגרש וכאמור גם מחוצה לו, כל אחד בדרכו שלו וכך כל אוהד כדורגל התחבר לדמות שהוא הכי הזדהה איתה. כל אמירה או עימות שלהם וכל פרובוקציה הפכו לסיפור תקשורתי לא פחות מאשר הבישולים או השערים המופלאים שנתנו במהלך הקריירה הארוכה שלהם, ובתחילת שנות ה-20 לחייהם כבר הפכו לאייקונים עם קריירות מפוארות מעבר לים.
דווקא בגלל זה הסיפור של הרוקסטאר האחרון בכדורגל הישראלי, כן, גם אחרי המשחק וההפסד הצפוי אמש לדנמרק בו הוא לא הופיע, הוא כל כך שונה; ערן זהבי היה עד גיל 22 שחקן שולי בהפועל תל אביב. הוא שיחק בליגה השנייה בישראל, ורק בגיל 24 הפך לשחקן ידוע שהביא תארים לאדומים וזרח לצד כוכבים גדולים ממנו. הרפתקה לא מוצלחת בליגה האיטלקית הביאה אותו חזרה לישראל כדי למנף את עצמו מחדש, ולא היה אחד במדינת ישראל ששיער שבגיל 26 (גיל מאוד מאוחר לכדורגלן) זהבי יהפוך מקשר טוב לחלוץ הכי גדול בדורו.
איש לא האמין שדווקא הוא יהפוך לסמל החדש של היריבה הכי שנואה של הפועל ויישבור את כל שיאי הכיבושים וההישגים הישראלים דווקא במכבי תל אביב. אף אחד לא העלה על דעתו שזהבי יהפוך משחקן נבחרת בינוני לסקורר שקורע רשתות מול כל נבחרת אירופאית ויקרא תיגר על מלכות השערים בכל הזמנים בכדורגל הישראלי. וכך, משחקן שמרוויח מאות אלפי דולרים בשנה, הוא הפך בהמשך למולטי מיליונר דרך הליגה הסינית העשירה שגם בה קרע רשתות בזמן שפה בישראל ספרו לו בעיקר כמה כסף נכנס לו לחשבון בכל שער שהבקיע - והיו הרבה כאלה.
אני זוכר שלפני חמש שנים תיארתי אותו ככריסטיאנו רונאלדו הישראלי (וייסלח לי רונאלדו על ההשוואה) מה שגרם ללא מעט אנשים לגחך ולהרים גבה. היום הם כבר לא מגחכים. נכון, יש פער עצום בכישרון ביניהם, אבל השניים מחזיקים באותם ערכים ודרישות מעצמם שמניעות אותם להגיע לקצה. מדובר באותו מוסר עבודה מטורף של אימונים סיזיפיים שמגיעים גם יום אחרי שהבקיעו שלושער. כל אחד מהם דורש מעצמו כל יום יותר מאתמול והפך עם השנים לפריק של שיפור עצמי. שניהם, גם זהבי וגם כריסטיאנו, מסתכלים על כל ביקורת מבחוץ כדלק לשיפור ומנצלים אותה כדי להוכיח לכולם שהם טועים.
וכך, ממש כמו מספר 7 המקורי (רונאלדו, כן?), אנשי מכבי תל אביב זיהו את הפוטנציאל והדרייב של זהבי והוא היה הכדורגלן הישראלי ראשון שזכה למותג של ממש -EZ7. המותג הזה אגב נבנה על העובדה שבזמן אמת, כשהשעון מתקתק, המשחק נמצא רגע לפני סיום ורוב השחקנים לחוצים - דווקא ערן זהבי היה לוקח עליו את האחריות ומבקיע שערי נצחון שהביאו הישגים אדירים למכבי תל אביב. במקביל, הוא כבר זכה לספר מרתק בשם "ווינר" שנכתב עליו בעודו משחק. סופרסטאר, כבר אמרנו?
אפרופו ההשוואה לכריסטיאנו, מתברר שגם ערן זהבי לא יכול להיות קונצנזוס והוא מייצר השתאות ואנטגוניזם במקביל. הוא יתלונן עם תנועות ידיים לחברים שלו במגרש ויאבד כדורים, אבל אז יבקיע צמד שערים לחיבורים וישתיק את כולם; הוא ידבר על אחדות בנבחרת, ואז שהקהל יקניט אותו הוא יזרוק את סרט הקפטן בהפגנתיות ויכריז שלא נעלה למונדיאל גם עוד 50 שנה; הוא יספוג ביקורות ואז כקפטן הנבחרת ידבר על עצמו ויגיד שכל העכברים יוצאים מהחורים כדי לבקר אותו אחרי שהתחנפו אליו במשך שנים; הוא יבקיע גול בדרבי וירוץ לקהל האדום (שעבורו שיחק במשך שנים), יתריס וידליק, ויעשה להם את תנועת האקדח (פיו פיו) שכה מזוהה איתו; הוא יסתבך עם המשטרה ויובל באזיקים לניידת בגלל צרות עין של שכנים אבל ידאג לצלם הכל ויגיד כל מה שיש לו על כולם.
ערן זהבי יודע שהוא מושך אש. הוא יודע שהוא לא האחד שכולם אוהבים אלא האחד שכולם יחשבו שאם יהיו לצדו אז יוכלו לנצח. האמת? הוא גם לא מעוניין להיות האיש שכולם יאהבו אם זה יבוא על חשבון להסתיר את מה שהוא חושב באמת. זה תמיד Take it or leave it במקרה שלו, וגם העונה הזו כבר הפכה לסיפור זהבי קלאסי.
הוא חתם בקבוצת הפאר הולנדית פסוו איינדהובן כשחקן רכש יקר, התקבל בקרירות ובביקורות לא מפרגנות, התחיל את העונה רע אחרי שחלה בקורונה ונפצע - אבל רגע לפני שהכריזו עליו כפלופ העונה הוא כבש ארבע שערים נגד אייאקס והתחיל להפציץ ולהבקיע ללא הכרה. כרגע אגב, הפרשנים ההולנדים נאלצים להחמיא לו, והנה הוא מגיע השבוע שוב להוביל את נבחרת ישראל בטורניר מוקדמות מונדיאל 2022.
הזכרנו קודם את ברקוביץ' ובניון, ואחת הטענות של הקהל הישראלי הייתה שלמרות גדולתם הם לא הצליחו לסחוף את הנבחרת לאף טורניר גדול. הרי החלום של רבבות ישראלים הוא לטוס לראות את הנבחרת שלהם פעם אחת במונדיאל ולהוציא את מיטב כספם על משהו "משלנו" במקום על ברצלונה, ריאל מדריד, ליברפול, או יונייטד במגרשים חסרי זהות אמיתית.
אז האם דווקא זהבי יעשה את זה במשחקים שעוד נותרו? קחו הימור לא פרוע: זה לא יקרה, בטח אחרי תצוגת הנפל אתמול. אנחנו לא מספיק טובים, אבל זה לא יוריד ממנו את הציפיות להבקיע, לרגש ולהיות מעל כולם. זה לא ימנע ממנו להמשיך לכבוש ולייצר כותרות מסביב לשעון ולמגרש באותה מידה לפחות. לצערי הוא כנראה הרוקסטאר האחרון של הכדורגל הישראלי - וכל מה שנותר לנו הוא לקוות שיגיע עוד אחד כמו זהבי במהרה.