הליגות הטובות באירופה סגרו את השלטר, ליגת האלופות הכתירה מלכה חדשה ואפילו הקרבות האלימים של ליגת לוזון יצאו לפגרת קיץ. אבל כל זה לא אומר שבקיץ הקרוב לא יהיה לך מה לראות בטלוויזיה. ב-8 ביוני תישמע בפולין ואוקראינה שריקת הפתיחה לאליפות הכדורגל החשובה ביבשת: יורו 2012. לרגע האירוע החלטנו לערוך לך היכרות עם המשתתפות, לספר על הסיבות שבגללן הן עשויות לסיים כאלופות החדשות של היבשת, ולהעניק סיבות טובות להתעניין למתלבטים. הפיצוחים מוכנים? יוצאים לדרך.
אנגליה: לוזרים לא מתים, הם רק מתחלפים
אם שמעון פרס היה קבוצת כדורגל, ברור לכולנו באיזו נבחרת מדובר. כמו פרס גם האנגלים מגיעים כמעט לכל תחרות על תואר כפייבוריטים, נהנים מהבטחות פרשנים ותחזיות אופטימיות שמנבאות את בואו של הגביע המיוחל, ואז בדיוק כמוהו – מתרסקים ברגע הקובע. בפעם האחרונה שהם ביקרו בשלבים המכריעים של טורניר גדול חשבון נטסקייפ נחשב לדפדפן מוביל. בדרך ליורו של השנה נדמה היה שהפעם הדברים באמת ייראו אחרת. המאמן האיטלקי הקשוח, פאביו קאפלו, הוליך את האנגלים לקמפיין מוקדמות נטול הפסדים ולכרטיס לאליפות מהמקום הראשון בבית.
אבל אז, כמה שבועות לפני המסע לפולניה, הצליחה ההתאחדות האנגלית להביא לאיטלקי את הקריזה בשל וויכוח על זהות הקפטן, והביאה להתפטרותו. עכשיו הם תקועים עם רוי הדג'סון האפור על הקווים, מתמודדים בבית קשה עם צרפת והמארחת, אוקראינה, וייאלצו להסתדר בלי הכוכב הגדול, ווין רוני, שירצה עונש הרחקה בשני המשחקים הראשונים. אם תשאלו את האנגלים הם שוב הולכים הפעם עד הסוף. אם תשאלו אותנו, זה שוב ייגמר בנאום הלוזר.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי עם מספיק התמדה גם המפסידנים הגדולים ביותר זוכים בסוף בתהילה. תשאלו את שמעון
למה הם לא יזכו: כי בלי רוני, החלוצים האנגלים מבקיעים אחת לארבעה משחקים בממוצע. לפי החישוב הזה הפעם הבאה שהם יפגשו את הרשת תהיה מול מולדובה במוקדמות מונדיאל 2014.
דנמרק: העיקר ההשתתפות
לפני שמונה שנים הפכה דנמרק להוכחה האולטימטיבית שמדינה עם אוכלוסייה קטנה מישראל, יכולה להגיע לתוצאות אם השקעה נכונה בספורט. רבע הגמר ביורו 2004 וההעפלה לשמינית הגמר במונדיאל 2002 אותתו לעולם שהדנים כאן כדי להישאר. אלא שדווקא אז החליטו הדנים להראות הזדהות עם ההיסטוריה המפוארת של הכדורגל כחול-לבן. בשניים משלושת הטורנירים הגדולים הבאים הם נאלצו לצפות מהספה בסלון, ואת השלישי סיימו כל כך מהר עד שלא היה ברור אם היו שם או לא.
בקמפיין המוקדמות הוגרלה דנמרק לבית שכלל את פורטוגל האימתנית ואת נורבגיה החזקה. ההימורים האופטימיים העניקו לדנים סיכוי להגיע לפלייאוף, לחטוף גם שם בראש וללכת הביתה כדי להתחשבן עם "המלעיזים הרשעים" מהתקשורת. אבל אחרי שמונה משחקים הצליחו הדנים להראות לרונאלדו מאיפה משתין הפיורד, ועלו ליורו מהמקום הראשון עם שישה ניצחונות והגנת ברזל, שספגה רק שישה שערים בקמפיין כולו. הצ'ופר? מפגש נוסף עם פורטוגל ביורו ועוד שניים עם הולנד וגרמניה בבית המוות. מה שמוכיח שלפעמים לראות בטלוויזיה זה לא כזה רעיון רע.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי אם הם עוברים את הבית הזה, השמיים הם הגבול
למה הם לא יזכו: כי היה לנו יותר סיכוי לזכות באירוויזיון
צ'כיה: בונים על הסטטיסטיקה
אם לוקחים בחשבון את המסורת של צ'כיה בארבע הופעותיה עד כה ביורו, מומלץ לציבור המנחשים לקחת אותה ברצינות. בפעם הראשונה שהופיעו בטורניר ב-1996 זה נעצר רק בשער זהב אכזרי מול גרמניה. הקמפיין הבא הסתיים בשלב הבתים, אבל ב-2004 שוב טיפסה צ'כיה עד חצי הגמר וסיימה במקום השלישי. ב-2008 נשמרה תופעת ה"יום כן, יום לא" והצ'כים נופפו לשלום כבר לאחר שלושה משחקים. לפי החישוב הזה 2012 שוב עומדת להיות שנת הכבשה כהת העור.
ליורו הקרוב מביאה צ'כיה נבחרת אפורה למדי. כזו שהפסידה בקמפיין המוקדמות לליטא, התגברה בקושי רב על סקוטלנד בבית והגיעה למעמד הנכבד הזה רק בזכות הגרלה שהציבה מולה את מונטנגרו בפלייאוף. כשהכוכבים הגדולים נמצאים בחלק היורד של הקריירה והכוכב הגדול הוא בכלל השוער, זה בדרך כלל סימן לפרידה מוקדמת. מצד שני, רק לפני כמה ימים הם ניצחו אותנו במשחק ידידות, מה שהופך אותם לסוג של אלופי העולם.
למה הם יזכו: כי לא מתווכחים עם סטטיסטיקה. זה תמיד נגמר במועד ב'
למה הם לא יזכו: כי כל סטטיסטיקה נשברת בסוף
קרואטיה: האוייבים החדשים של ארדואן
אחרי שטאטאו מהדרך את הנבחרת של פרננדז עם 3-1 באצטדיון רמת גן בשלב המוקדם, נראה היה שהקרואטים נמצאים בדרך הבטוחה ליורו שלישי ברציפות. אלא שאז הגיע הפסד מפתיע ביוון ששלח את הקרואטים למפגש פלייאוף רותח עם טורקיה. 42 אלף מטורפים באצטדיון טלקום באיסטנבול היו מוכנים לעשות רוחת לוקום מהחניכים של סלבאן ביליץ', אבל ספרו שלושה כדורים ברשת עד הדקה ה-50. תיקו 0-0 בגומלין שלח את ארדואן לדרוש פיצויים מאופ"א והעניק לקרואטים את הכרטיס שנגזל מהם באתונה.
על פניו, למרות הניצחון הגדול בגיהינום הטורקי, קרואטיה מגיעה ליורו הזה במצב לא אידיאלי. לפני חודשיים פגשה למשחק ידידות את שבדיה בזאגרב וזכתה לראות איך זה מרגיש לחטוף שלושה שערים בבית. גם בגזרת הכוכבים העסק לא נראה מי יודע מה: איביצה אוליץ' מעבר לשיא, אדוארדו מגיעה חוזר מפציעה ארוכה ובעמדת הבלם עשוי להופיע מי שאחראי לכמה מהחורים הגדולים במסננת של מכבי חיפה העונה, ואמור לעצור את ההתקפה של ספרד. אפשר לישון בשקט.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי אחרי הניצחון בטורקיה, כל העם בישראל מאוחד בעידודם
למה הם לא יזכו: כי לא מספיק לקבל את ספרד ואיטליה באותו בית, עכשיו צריך גם את הנאחס הזה על הראש?
איטליה: משוגעים אבל אופטימיים
אחרי הכישלון המביך במונדיאל 2010, אותו סיימה איטליה רביעית בבית שכלל את ניו זילנד, פרגוואי וסלובקיה, החליטו בארץ המגף על ניקוי אורוות. צ'זארה פראנדלי קיבל את המפתחות למזראטי והחליט להוציא לגמלאות כמה מהכוכבים הגדולים. בתחילה עורר הצעד הזה לא מעט ביקורת מצד עיתוני הספורט במדינה, אבל אחרי שאיטליה סיימה את הקמפיין ללא הפסד ועם שני שערי חובה בלבד, נאלצו כולם להסכים שמדובר בשינוי מבורך.
אחרי לא מעט שנים של כוכבים גדולים ואכזבות גדולות לא פחות, נראה שהאיטלקים חוזרים למודל הקבוצתי. חבורה לוחמת עם הגנת ברזל, שתנסה לייאש את חלוצי היריבה, המאמנים והצופים בבית בדרך אל ה 1-0 המיוחל. בחלק שאחראי על השער הקטן-גדול הזה נמצאים שני פסיכופתים עם תעודות: אנטוניו קסאנו ומאריו באלוטלי. בערב נתון יכולים שניהם לסיים משחק בדקה ה-20 אחרי נגיחה בשופט. מנגד, ביום שבו הג'וק בראש מסתדר, כדאי לשוער שממול להצטייד במחשבון.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי קבוצות מגובשות עם משמעת טקטית תמיד מתקדמות בטורנירים כאלה
למה הם לא יזכו: כי הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפי 32 שנים, באליפות שבה שיחקו ארבע קבוצות (שאחת מהן היא אנגליה)
יוון: מחלקת הגריאטריה זה כאן
לא פשוט להיות היום תושב יוון: הכלכלה קורסת, אין מקומות עבודה וכל המלונות מלאים בישראלים עם דיל הכל כלול. וכשהכל בקנטים, גם הספורט כנראה מיישר קו. הנבחרת היוונית מגיעה ליורו מבוגרת וחסרת ברק יותר מאי פעם (ולא שאי פעם היה יותר מדי מזה), נישאת בעיקר על בית מוקדם נוח וזיכרונות נעימים מארץ הקודש. בין הישגיה האחרונים אפשר לציין תבוסה 3-1 לרומניה ותיקו 1-1 עם בלגיה.
הגיל הממוצע של סגל השחקנים שזימן המאמן, פרננדו סנטוס, עומד בכבוד מול לא מעט בתי אבות באתונה. רובם המכריע של השחקנים מגיעים מאולימפיאקוס (שהצליחה להפסיד למכבי ת"א במוקדמות גביע אופ"א!) ופנאתינאייקוס שסיימה שמונה נקודות מתחתיה בטבלה. עיקר תשומת הלב מופנית לסוטריס ניניס הצעיר (22), שזכה כבר לכינוי "מסי היווני". אבל עם כל הכבוד לכינוי המחייב הזה, לא בטוח שהיוונים רוצים לקבל את מסי בגרסת המדים הלאומיים. תשאלו את אוהדי ארגנטינה.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי מישהו למעלה ממש שונא אותנו
למה הם לא יזכו: כי אנחנו עדין מנסים להתאושש מהפעם הקודמת ב-2004
גרמניה: ברית המהגרים הצעירים
שנים סיפרו לנו את זה, אבל עכשיו זה כבר ברור: יש גרמניה אחרת. אחרי שנים ארוכות שבהם צפייה במשחק של גרמניה נחשבה לעינוי לגיטימי בכלא גוואנטנמו, הגיע הדור החדש של זהובי השיער והופך לאט לחביב הקהל. 10 ניצחונות מ-10 משחקים היו לגרמנים במוקדמות היורו, בהם כבשו 34 שערים. כל זאת אחרי המונדיאל ב-2010 בו הפכו ללהיט עם רביעיות מול אנגליה וארגנטינה, וסיימו אותו עם שברון לב עם הפסד 1-0 קטן לספרד בחצי הגמר. מי אמר שלגורל אין חוש הומור?
הדור החדש של הגרמנים שונה לא רק באופי המשחק האטרקטיבי, אלא גם בזהות השחקנים. כמו צרפת של סוף שנות ה-90, גם בגרמניה גדל דור של מהגרים מוכשרים, שהפכו אט-אט לכוכבים הגדולים של הנבחרת. סמי ח'דירה, מסוט או'זיל, ומאריו גומז – כולם צאצאים להורים לא גרמנים, הם השחקנים שאמורים להוביל את החבורה הצעירה של יואכים לאב לגביע. ואם זה יקרה, לראשונה זה עשרות שנים, עשויים לא רק הקנצלרית ואזרחיה להריע להם.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי מדובר באחת הנבחרות המוכשרות ביותר בעולם
למה הם לא יזכו: כי מי שחוטפת חמישייה משוויץ במשחק הכנה, תתקשה מאד לעבור בית מוקדם עם פורטוגל והולנד
צרפת: מרוב כישרון נותר כישלון
לורן בלאן, כוכב העבר ומי שידוע יותר מכל כמי שקיים יחסים מוזרים למדי עם הקרחת של פביאן בארטז, קיבל על עצמו את המשימה לשקם את נבחרת צרפת שהתפרקה לחלוטין במונדיאל האחרון. על אף שזכתה לבית מוקדמות כמעט חלומי לנבחרת גדולה, נאלצה החבורה של בלאן לחרוק שיניים כדי להשיג את הכרטיס הנחשף לטורניר. בין שאר הדברים שהחבר'ה מארץ הבגט ירצו לשכוח (אבל לא אם זה תלוי בנו) אפשר לציין תיקו והפסד לבלארוס וניצחונות דחוקים על אלבניה.
לכאורה קצת תמוה למה הצרפתים מתקשים כל כך עם סגל שכולל נציגים בכירים מהקבוצות הטובות ביבשת. אבל מבט מעמיק יותר מבהיר שיכולת הכיבוש (תכונה שצרפתים באשר הם אמורים להיות מומחים בה) היא הבעיה המרכזית. במוקדמות הצליחה צרפת להבקיע 15 שערים בלבד, פחות מבוסניה שסיימה שנייה ורק אחד יותר מיוון. הוסיפו לכל זה את ההחלטה של בלאן שלא לקחת ליורו את יוהן גורקוף, שהבקיע שלושה שערים בשלושת הופעותיו במוקדמות, ותקבלו את הסיבה שבגללה צרפת עלולה להיפרד מעוד טורניר גדול כבר בשל הראשון.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי בסוף כל הכישרון הזה צריך להתחבר מתישהו
למה הם לא יזכו: כי אם היה לנו שקל על כל פעם שאמרו את המשפט על זה, היינו יושבים עכשיו מיכאלקה, הברמנית הפולנית, לשיחת נפש במקום לכתוב את מגילת העצמאות הזאת.
אירלנד: את הפעם הראשונה אף פעם לא שוכחים
גם אם האירים הקשוחים לא יודו בכך לעולם, עצם ההגעה למעמד 16 הגדולות של היבשת מהווה את ההישג הגדול באמת. לראשונה מזה 24 שנים ובפעם השנייה בסך הכל, חוזרת אירלנד ליורו, הרבה בזכות המשמעת הטקטית והאגרסיביות שהקנה לה השועל האיטלקי הוותיק, ג'ובאני טרפטוני. אירלנד היא הנבחרת היחידה ביורו שבה כל שחקני הסגל, ללא יוצא מן הכלל, משחקים מחוץ למדינה. רובם המכריע בליגות השונות באנגליה.
כמו יוון, גם אירלנד מביאה לטורניר נבחרת של ווטרנים עטורי צלקות מלחמה. השחקן הצעיר בנבחרת הוא דארן גיבסון בן ה-24, שסיים זה עתה את העונה השמינית שלו כמקצוען. בסגל של האירים מופיעים שני שחקנים מעל 116 הופעות בינלאומיות. בבית שכולל את קרואטיה, ספרד ואיטליה, אירלנד מקווה בעיקר להוציא את המיץ ולסיים בכבוד. ככה זה כשהכוכב הגדול שלך (רובי קין) נמצא כבר בשלב שבו נוסעים לארצות הברית כדי לעשות כסף בשביל היום שאחרי הפרישה.
למה הם יזכו: אפילו הם לא יכולים לתת לכם סיבה
למה הם לא יזכו: מאותה סיבה שישראל לא תגיע אף פעם ליורו. כישרון או משהו כזה.
פורטוגל: אם ירצה הרונאלדו
על אף שמדובר באחת הנבחרות המוכשרות ביותר, על הנייר, באליפות הזו, הצליחו הפורטוגלים לבעוט בדלי יותר מאשר בכדור. בית מוקדם קליל עד פיהוק שכלל את דנמרק, נורבגיה, איסלנד וקפריסין, הסתבך עם הפסדים לנורבגיה ודנמרק ותיקו 4-4 בבית מול קפריסין. אל היורו הגיעו ליורו רק אחרי ניצחון על בוסניה בפלייאוף. כל זאת עם נציגים בכירים של ריאל מדריד, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד בהרכב הפותח.
באופן טבעי יופנו העיניים בפורטוגל אל כריסטיאנו רונאלדו, בתקווה שיוכיח למה הוא ראוי לתואר השחקן הטוב בעולם. האיש עם תספורת המוהוק מגיע אחרי עונה חלומית בספרד, במהלכה כבש לבדו יותר מאשר לא מעט קבוצות כדורגל ברחבי היבשת. מצד שני בנבחרת הוא עדיין לא הצליח לספק קמפיין מוצלח בטורניר גדול. שזה קצת מצחיק כי זה בדיוק מה שאומרים על הבחור השני שמתחרה איתו על תואר השחקן הטוב בעולם.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי עם רונאלדו בכושר שיא, פורטוגל יכולה לנצח כל נבחרת
למה הם לא יזכו: כי עם הכושר שהפגין עד כה, היא עלולה לסיים את בית המוות במקום האחרון
פולין: יש הנחות למארחים?
48 שנים, זה פרק הזמן שנדרש לפולנים כדי להעפיל לראשונה למפעל החשוב ביבשת לפני ארבע שנים. אחרי שהביקור ההיסטורי הזה הסתיים עם נקודה אחת משלושה משחקים, הבינו החבר'ה שלא ממש משתלם להשקיע את כל המאמץ הזה בשביל תמורה שכזאת, והחליטו פשוט לארח אותו. בזמן שבשאר אירופה הזיעו, ירדו לגליצ'ים וחרקו שיניים בדרך אל היורו, הפולנים ישנו צהריים, יצאו לעוד משחק ידידות לא מחייב, והתלוננו שהגובה של גבעולי הדשא לא קצוץ בצורה סימטרית.
כמו שקורה בדרך כלל באופן מסתורי למארחים, גם הפולנים זכו להגרלה נוחה למדי בשלב הראשון. בית מוקדם הכולל את יוון, צ'כיה ורוסיה, נראה כמו משימה אפשרית בהחלט לנבחרת המקומית. מי שעומדים לעבוד קשה במיוחד בטורניר הזה עם השדרים שיאלצו לשבור שיניים עם סיטואציות כמו: "בלאז'סז'יקובסקי מוסר למיירזסז'בסקי, שמגביה למרכז, מי מגיע לנגוח? זה לאונדובסקי שמוריד בראש למאטוסשסזיק...אבל הוא מחמיץ!".
למה הם יזכו: כי אם לא הם יאכלו לנו את הראש על זה עד הטורניר הבא
למה הם לא יזכו: כי אם יצטרכו לסבול את זה עד הגמר, מאיר איינשטיין ורמי וייץ יפתחו בשביתת רעב
הולנד: אולי הפעם יישבר הנאחס
חביבת הקהל הנצחית מגיעה לעוד טורניר גדול עם יומרות להניף סוף סוף את הגביע. בדרך אל היורו ניצחו ההולנדים 9 מתוך 10 משחקי המוקדמות, כשהם מבקעים לא פחות מ-37 שערים, הכי הרבה מבין משתתפות הטורניר. ואז הגיע הגורל שרודף את הכתומים לאורך כל ההיסטוריה, והעניק להם במתנה כרטיס לבית הקשה ביותר מבין הארבעה. במקרים אחרים היינו מדברים על ביש מזל חד פעמי, אבל אצל ההולנדים הסיפור הזה כבר מתחיל להיות כמעט מסורתי.
כמו תמיד אצל ההולנדים, גם הפעם מכיל הסגל כמה מהכלים ההתקפיים הקטלניים ביבשת מהונטלאר ועד סניידר. אלא שהבעיה נמצאת דווקא בחלקים האחוריים יותר, אלו שאפשרו לבולגריה לכבוש פעמיים ולנצח במהלך משחק ידידות באמסטרדם, וחטפו שלישייה מגרמניה לפני מספר חודשים. אותה גרמניה שתחכה להם בעוד שבועיים למפגש שעשוי להכריע את זהות העולה לרבע הגמר. ואם בוחנים את ההיסטוריה של המפגשים האלה, איך נאמר את זה בעדינות? לא בטוח שכדאי להולנדים לפרוק מזוודות.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי מתישהו, איכשהו, מישהו צריך לעשות צדק
למה הם לא יזכו: כי זה מה שקורה למי שמאמין שיש צדק בכדורגל
אוקראינה: עזבו אתכם כדורגל, תראו איזה אצטדיון יפה
תמיד ידענו שהאוקראינים לא מתים עלינו. קורה. אבל עד שבנינו כאן אצטדיון שלא נראה כמו מחראת סוסים, הם היו חייבים להגיע ולתת לנו בראש במשחק החניכה שלו. אבל מספיק להתבכיין, זה הרי לא הוביל אותנו לאף מקום. אוקראינה, לעומת זאת, מתמרקת בימים אלה לקראת ההופעה הראשונה שלה אי פעם בטורניר. אז נכון, במקום לנצח נבחרות אחרות בדרך, הם השקיעו את השנים האחרונות בבניית אצטדיונים חדישים, מלונות ודרכי גישה. אבל הם ישחקו מול אנגליה וצרפת בקיץ, בזמן שאנחנו נחגוג עם העונה החדשה של ליגת כדורגל החופים.
על הפרויקט ההיסטורי של אוקראינה מפקח מהקווים אולג בלוחין, אחד מגדולי החלוצים שגדלו במזרח אירופה מאז ומעולם. אם תשבו איתו באחד על אחד כשאף אחד לא שומע, הוא יספר לכם שעם סגל שכולל שחקנים שמשחקים בליגה המקומית בלבד והיעדר כוכב אמיתי, הסיכויים לעבור את צרפת ואנגליה בבית המוקדם קלושים למדי. מצד שני, אם הם הצליחו לשכנע מישהו לתת להם לארח אליפות, מה זה 1-0 קטן משער עצמי של ג'ון טרי?
למה הם יזכו: כי בכל ההיסטוריה של היורו רק פעם אחת לא הצליחה מארחת הטורניר להעפיל מהשלב המוקדם. ומשם, הכל אפשרי.
למה הם לא יזכו: כי עד היורו הקודם עמדה הסטטיסטיקה הזאת על 0 מקרים. ואז הגיעו שוויץ ואוסטריה.
שבדיה
כמו לא מעט נבחרות קטנות אחרות, גם לשבדיה נדרשו לא פחות מ-32 שנים להגיע לראשונה ליורו, אבל מאז הם העפילו ל-4 מתוך 5 הטורנירים הבאים, והפכו לחלק קבוע מנבחרות העילית של היבשת. את השלב המוקדם הם סיימו אמנם מתחת להולנד האימתנית, אבל כבשו מעל 30 שערים בקמפיין מוקדמות מוצלח במיוחד, שהעניק להם את הכרטיס האוטומטי מהמקום השני ואת שמחתן של מיטב הבלונדיניות ביציע.
ההגרלה אמנם לא האירה פנים לשבדים שזכו לבית מוקדם עם אנגליה, צרפת והמארחת, אוקראינה, אבל אם יש נבחרת שמסוגלת להפתיע ולהעפיל מבית כזה, הימור עליה עשוי להתברר כמוצלח במיוחד. עיקר הציפיות יתרכזו בכוכבים הגדולים: זלאטן איברהימוביץ' וקים קלסטרום, אבל גם כאן צריך לשים הכל בפרופורציות. "גם אם נשחק שלושה משחקים טובים, יכול להיות שלא נעלה", טוען המאמן, אריק המרן, "אבל אם נעפיל, לא נסתפק ברבע הגמר". נחמדה האופטימיות השבדית הזאת, ניתן להם לחיות איתה עוד קצת לפני ששתנפץ.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי מישהו באופ"א יחליט להעניק לשבדיות פרס על מפעל חיים
למה הם לא יזכו: כי גם אם הם ישחקו שלושה משחקים טובים, הם לא יצליחו לעבור את השלב המוקדם.
ספרד: קללת הפייבוריטים
בלא מעט מהדורות חדשות של מילונים פופולאריים החליטו לאחרונה לערוך שינויים קלים ולהציב את תמונותיהם של קסיאס, צ'אבי, אינייסטה וחבריהם כדוגמא למושג "פייבוריט". אלופת אירופה והעולם המכהנת, מגיעה לטורניר הזה במטרה להשיג את מה שאף אחת מהזוכות הקודמות לא הצליחה בעבר: זכייה נוספת. עם סגל שכולל את חבורת השחקנים המוכשרת ביותר בעולם כיום, נראה שהפעם הם יכולים להצטייד בפטיש גדול ולשבור אחת ולתמיד את המנחוס הזה.
את הדרך ליורו עשתה ספרד בדילוג קליל עם שמונה ניצחונות משמונה משחקים בשלב המוקדם, שלא אמור להסתיים גם בבית שכולל את איטליה וקרואטיה. כשיצטרך לחשוב על ההרכב ייאלץ ויסנטה דל בוסקה לבחור בין טורס ופדרו, סילבה ופברגאס פיקה וארבלואה, התלבטויות שעבורן היו מוכנים לא מעט מאמנים בעולם למכור כליה. וכשבשער ימשיך לעמוד השוער הטוב בעולם, קסיאס, נראה שהקלישאה הכי גדולה בכדורגל תעמוד גם הפעם למבחן: היריבה הכי גדולה של ספרד היא ספרד עצמה. ואף אחד הרי לא רוצה לספר שהפסיד לעצמו, נכון?
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי עם נבחרת חלומות עמוסת ניסיון כזאת, אי אפשר לפספס
למה הם לא יזכו: כי הכוכבים מותשים, המוטיבציה כבר לא מה שהייתה וקרלוס פויול נשאר בבית.
רוסיה: בואו אם אתם גברים
שני עשורים חלפו מאז החליפה נבחרת רוסיה את ברית המועצות בטורנירים הגדולים, ואם תשאלו את הרוסים הם מתגעגעים לעידן טרום גורבצ'וב. הנבחרת שהכילה בעבר את מיטב כוכבי אוקראינה, בלרוס וגאורגיה, הפכה אפורה למדי מאז פירוקה של המעצמה. בטורניר הקודם אמנם הפתיעו הרוסים ביכולת שהביאה אותם עד למקום השלישי, אבל מאז הספיקו להיכשל בהעפלה למונדיאל, וחזרו להרכיב נבחרת מז'לובים קשוחים תוצרת אמא רוסיה.
החלק הבולט ביותר במשחק הרוסי הוא נחישות חסרת פשרות, ברוח המאמן ההולנדי, דיק אדבוקאט. ההפסד האחרון של רוסיה נרשם בפברואר של השנה שעברה במשחק ידידות מול אירן (כן, זאת לא טעות), 17 משחקים חלפו מאז אותו היום והרוסים עדיין בלתי מנוצחים. אם גרמניה של הדור החדש היא ההולנד של פעם, רוסיה החדשה היא הגרמניה הישנה. קשיחות הגנתית, ניצחונות של 1-0 וסגנון משחק שעשוי לייאש גם האוהדים המסורים מכולם. לא אוהבים? בעיה שלכם, זה מה שיש לרוסים לתת ועם זה הם יצאים לקרב.
סיבה טובה לאהוד:
למה הם יזכו: כי נראה אתכם הולכים אחד על אחד עם בלם של קבוצה בשם אנדז'י מחצ'קאלה
למה הם לא יזכו: כי אחרי המשחק שלהם מול יוון, יחליטו להדיח את שניהם בטענה של עוגמת נפש עולמית.