את הטלפון הראשון מ-ש' קיבלתי חודש לפני שהיא נכנסה למשרד – חודש שלם בו היא היתה צריכה לאזור אומץ כדי לעשות את הצעד שעלול להביא לסוף מערכת היחסים שלה עם בעלה. אבל בסוף היא באה, ומיד כשהיא נכנסה מצאתי את עצמי תוהה למה, לעזאזל, שמישהו יבגוד בה. הבחורה נראית כמו מתוך מגזין, עיניים ירוקות, שיער ארוך, מקורזל. פצצת מין, חד וחלק. ובכל זאת, היא כאן, במשרד חקירות. החודש שעבר כנראה חישל אותה, כיוון שהיא לא הזילה אפילו דמעה אחת בזמן שהיא סיפרה על החשדות שלה נגד בעלה.
"זה הריח של הבגדים שלו כשהוא חוזר", היא אמרה לי. "יש להם ריח של מרכך כביסה שאין לנו בבית". סמוך על אישה שתכיר את הכביסה שלה. הבעל עשה טעות – הוא כנראה נתן למאהבת שלו לכבס לו את הבגדים – והטעות הזאת הולכת לעלות לו ביוקר. ש' המשיכה וסיפרה שבעלה עובד כטכנאי, מה שנותן לו, כביכול, את הפריבילגיה לצאת ולעבוד בשעות מוזרות, ולפעמים הוא חוזר הביתה באמצע הלילה. כשהיא חקרה אותו על זה הוא הגיב בכעס, מה שהוליד תקופה של ריבים ושתיקות ממושכות.
"ואז הוא קיבל את האס-אמ-אס הזה", היא אמרה בשקט, והראתה לי פתק עליו היו כתובות כמה מילים ברוסית, הודעה שהיא העתיקה מהנייד שלו. אני מבין קצת רוסית, אז קראתי בקול רם: "יפיוף שלי, התגעגעתי אליך, אוהבת אותך מאוד". ולצד ההודעה היה מספר טלפון. הסתכלתי על ש' – היא עוד לא הראתה סימני שבירה, אישה חזקה – והודעתי לה שאפשר להתחיל בחקירה. כל מה שהייתי צריך ממנה זה את שם הבעל, תמונה, רכב וכתובת, ומשם כבר המשכתי לבד: ביצעתי חקירה בכיסוי על מספר הטלפון ממנו נשלח האס-אמ-אס ("שלום, מדברים מחברת הביטוח...") ותוך כדי שיחה עם הבחורה הצלחתי להוציא ממנה כתובת. מודיעין. היא אפילו סיפקה לי שם של רחוב.
תעלומת הפילגש המכוערת
עוד באותו ערב הנבדק הודיע ל-ש' שהוא יוצא מהבית והוא כנראה יחזור מאוחר. הפעם היתה לנו כבר את הכתובת, אז במקום לעקוב אחריו נסעתי למודיעין וחיכיתי לו שם. בטוח יותר, מתוחכם יותר. ואכן, כעבור כמה שעות הוא הופיע ויצא מהרכב יחד עם אשה צעירה ממוצא מזרח אירופאי. תגידו שלום לפילגש. עכשיו תהרגו אותי, אבל אני לא מצליח להבין למה הבעל בוגד באישה כמו ש' עם אישה שנראית הרבה פחות טוב ממנה. לא מכוערת, אבל באמת שאין מקום להשוואה. והקטע הוא שהוא לא היחיד – בוגדים רבים בוחרים כלא חוקית שלהם נשים מכוערות בהרבה מהנשים שלהם. אני עובד במקצוע הזה כבר הרבה שנים, וזו עדיין תעלומה לא פתורה מבחינתי.
חזרה לקייס. יצאתי מהרכב כדי ללוות את השניים תוך כדי שאלה תמימה ("איפה גר אברם"), כדי שאוכל לראות בוודאות לאן הם הולכים וכדי לגרום להם להביט אליי ולא בטעות אל השותף שלי, שחיכה ברכב כדי לצלם אותם. הנבדק הסתכל עליי בחשד, לא נתן לאישה שלצידו לדבר, ומיהר להתקדם הלאה – עקבתי אחריהם במבט וראיתי בדיוק לאיזה בניין וגם לאיזה דירה הם נכנסים. בשלב הזה מיהרתי לחזור לרכב וביצענו סקירה מהירה כדי לחפש זוויות צילום. מצאנו חלון בחזית, שמשקיף באופן נוח ביותר למסדרון שבין הסלון וחדר השינה, וגם קצת לתוך חדר השינה עצמו.
חלון ללא וילונות או תריסים, חלומו הרטוב של כל חוקר פרטי.
זום אין, זום אאוט
האם מותר לצלם דרך חלון? החוק אומר שמותר, אם עין בלתי מזוינת יכולה לראות מה מתרחש בפנים ואם לא משתמשים בציוד אופטי מיוחד. מכיוון שלא חדרתי דרך תריסים וצילמתי ממצלמה רגילה הצילומים דרך החלון ההוא היו במסגרת החוק, ואפילו עשיתי זום אין וזום אאוט כדי שלא יהיו ספקות איך ומאיפה אני מצלם.
הנבדק והלא חוקית שלו כמעט ולא חיכו לפני שניגשו לביזנס. המצלמה שלי קלטה אותם נכנסים לחדר השינה ומתפשטים, מרימים כוסות יין, מדברים קצת, ומיד אחרי זה מתחילים להתנשק ולהתעסק. הכול כשהאור בחדר דולק, והכול מצולם ומתועד. תוך כדי צילום התקשרתי ל-ש' ודיווחתי לה שהכול נכון, שזה קורה ממש עכשיו. היא שתקה, לא הגיבה. יכולתי לתאר לעצמי מה עובר עליה. קבעתי איתה למחר, וכשהאור בחדר השינה של המאהבת כבה, קיפלנו את הציוד והלכנו משם.
סוף דבר
ש' נכנסה למשרד עם עיניים אדומות, ראו שעבר עליה לילה של בכי בלי שינה. היא חצי התיישבה חצי התרסקה על הכיסא כדי לראות את הסרט, צפתה בשתיקה, וראיתי איך השפתיים שלה רועדות מזעם. איך שהסרט נגמר הכול התפרץ, יצא החוצה בבום. היא השתנקה, לא יכלה לדבר, בכתה בהיסטריה ולא נרגעה עד שלא הושבתי אותה ונתתי לה כוס מים קרים. כבר ראיתי לאן זה הולך אז ייעצתי לה לשמור את מה שגילינו בסוד כדי שייתן לה יתרון במשפט. "כן כן כן", היא נפנפה אותי וטסה הביתה.
מאוחר יותר למדתי שבהזדמנות הראשונה שהיא יכלה היא נפלה על בעלה עם שאלות ורצתה הסברים, מה זאת הכתובת הזאת במודיעין. הוא מצדו הגיב בשלווה, אמר לה שמדובר בידידה בלבד, ואפילו הוסיף ואמר שאיך זה יכול להיות שהוא בוגד בה, וכבר לא עומד לו כמה שבועות? ממש ככה. "הנה, לא עומד", הראה לה. ש', המומה מההסבר ההזוי, לא אמרה מילה והראתה לו את הסרט, כדי להוכיח לו שלא רק שעומד לו, הוא גם מתפקד יופי. היום, ניחשתם נכון, הם הולכים למשפט.
מושיק עובד במשרד "אלמוג חקירות".
