ההתייחסות אל שוביניזם כדבר רע היא מקור כל חוסר ההבנה בין גברים ונשים בעולם. אם יש ביטוי או מושג שזקוק בצורה נואשת למשרד יחסי ציבור – חוץ מ"מריחואנה" – זו המילה "שוביניסט".
שוביניסט זה לא משהו רע. זאת מילה שנועדה להגיד "הי, יש דברים שאנחנו עושים יותר טוב מכן". וזה בסדר גמור – כי יש דברים שאתן עושות יותר טוב מאתנו. ככה זה עובד, אחרת לא היינו שני מינים ששונים זה מזו באופן מופלא כל-כך, אלא משהו מונוטוני שאפשר להבין מיהו רק לפי הציצים. להגיד על בחורות שהן אינן יודעות לנהוג זה דבר רע? לומר על גברים שיכולות ההקשבה שלהם מוגבלות זו קללה או העלבה? גבירותיי היקרות, מדובר בעובדות בשטח.
ההתייחסות אל שוביניזם כמשהו נגוע שגויה ומעורערת: שוביניסט הוא בסך הכל אחד שמאמין בהבדל בין המינים. מי שלא מאמינה שיש כזה הבדל, שתמשיך לקנות בטריות באריזות ג'מבו. לא מסתמן פיתרון אחר למרמור שלה, אבל שלא תפיל את זה עלינו. אנחנו אשמים שהיא מקבלת מחזור? הדרישה שלכן שנכיר בכן כמי שיודעות לנהוג טוב בדיוק כמו גברים, היא מגוחכת בדיוק כמו הרעיון שאנחנו נצפה שאתן תתקנו את החור בקיר.
שיהיה ברור, השוביניסט שאני מדבר עליו הוא מהסוג המתון – לא שוביניסט שחושב שגברים צריכים להרוויח יותר מנשים או שנשים צריכות לעמוד במטבח כל היום, אלא שוביניסט שעושה במופגן את מה שגברים עושים טוב, ומצד שני אין לו סבלנות לנשים שחושבות שהן יכולות לעשות בדיוק את מה שהוא יכול. סגרנו את הפינה הזאת? הלאה.
שוביניזם הוא הבסיס של כל מערכת יחסים מוצלחת
כדי להבין למה הדברים האמורים לעיל חייבים להיות נכונים, הבה נבחן סיטואציה פשוטה כמו שיחת טלפון בינך לבין החברה שלך מזה שנתיים. על פניו, מקרה קליל וברור. בפועל – באר אינסופית של סכסוכים ומריבות. וכל זה למה? כי נשים פשוט לא מסוגלות לעשות דברים באופן מתומצת. הן פשוט אוהבות לדבר, וזה בכלל לא משנה על מה. הן יכולות לשאול שלוש פעמים ברציפות "אז מה קורה", ו"מה אתה עושה", בלי שום תכלית נראית לעין. הן רגילות לשיחות שלמות שנמשכות שעות בהן לא מתקדמים לשום מקום, וכשהן מנסות את זה על הגבר שלהן זה נראה להן מאוד טריוויאלי.
אני מבין שהן לא מכירות דרכים אחרות, אבל מישהו חייב להבין גם אותנו: אנחנו פשוט לא בנויים לזה. אין צורך לעשות מכל משימה פרויקט, ובטח שלא להפוך כל פריים לסרט. אי אפשר לצפות שגבר, תומך ומבין ככל שיהיה, ישמור על רמת עניין ומעורבות בשיחת סרק שנמשכת יותר מדקה או שתיים. למה לא להיות יותר עניינית? למה כל שיחת טלפון חייבת להיגמר רק אחרי שדשנו, מיצינו, לעסנו ובלענו כל נושא אפשרי?
במפגשים פנים מול פנים זה לא קורה. גבר מסוגל לשבת עם בחירת לבו במשך שעות מול הטלוויזיה, לדבר ולהימרח על כל נושא שבעולם. זה חלק מהזמן איכות, וזה מקובל ולגיטימי. לעומת זאת, בטלפון זה כבר סיפור שונה לגמרי: כולה התקשרתי לשאול מתי את מסיימת לעבוד. האפשרויות לתשובה נעות בין כן ולא. התשובה אותה אני מקבל, עם זאת, כל כך מקיפה ומנומקת עד שהיא מוציאה ממני כל חשק לשמוע. לתמיד. כל דבר.
רוצה שנפסיק להיות שוביניסטים? אין בעיה; את מוזמנת לתקן את הסתימה בכיור
אני יכול להבין את זה שהשיחות שלכן עם חברות מתנהלות בצורה כזו. בכיף, באמת. אבל אם אני סובל מזה, וחברה שלך נהנית, זאת אומרת שיש הבדל בין גברים לנשים. אם יש הבדל בין גברים לנשים, זאת אומרת שגברים אוהבים, מכירים ועדיפים במשהו אחד לעומת נשים שאוהבות, מכירות ועדיפות במשהו אחר. שוביניזם? בולשיטיזם. אם נפסיק להיות "שוביניסטים" ונתאמץ לחיות באופן שווה בכל דבר שאנחנו עושים בחיים, כל העניין שאתן מוצאות בנו ייעלם עם הזמן.
אז נסו פעם אחת להיות מהפכניות: תענו – וזהו. אם יש שאלת המשך כלשהי, תפאדל. אבל אין צורך ביותר: זה פשוט יגרום לנו להישמע עסוקים ממה שאנחנו באמת, או, שלא נדע, לרצות לסנן אתכן. חוץ מזה, אם תרגיזו אותנו לא נתקן את הארון השבור ובטח שלא נפתח את הסתימה בכיור. אולי החברות הפמיניסטיות שלכן יעשו את זה.
>> אתן עדיין פה? מעולה. כנסו, ננפץ לכן עוד כמה מיתוסים על גברים