בימים אלה הארץ רועשת וגועשת. ממחאת הדלק, דרך מחאת מחירי הדירות ועד למחאת הקוטג' שתוקפת אותנו בשבועות האחרונים. יש אינפלציה במחאות, וטוב שכך – אבל עם כל הכבוד לנושאים עליהם הציבור זועם ישנן עדיין סוגיות שנסתרות מעיניו ודורשות התערבות דחופה. אפילו מיידית. גברים, אם לא נדאג לעצמנו – אף אחד לא ידאג לנו. הנה כמה תנועות מחאה שבאמת יכולות לעורר שינוי משמעותי בחיינו.
תנועת "כיסא לכל גבר בחנות בגדים"
מי מאיתנו לא מכיר את חווית הבילוי בקניון. אתה נגרר מאחורי האישה בחוסר רצון. והיא, פתאום היא פורחת. נמרצת, משוטטת לה בחיפוש אחר הבגד המדהים הבא. אתה לא יודע איך להתמודד עם המצב. עיניך מסתכלות לצדדים. ימינה, שמאלה. מחפשות פיתרון. לפעמים אתה גם נתקל בעוד זוג עיניים, של גבר נוסף שהלך לו לאיבוד בקניון. חסרי אונים, עיניכם מוצאות רק כיסא אחד שעליו אפשר לשבת. למה יש כל כך מעט כיסאות בחנויות בגדים? גם הרשתות ירוויחו מכך, יהיה להן יותר זמן שבמסגרתו האישה תשוטט ותבחן בגדים, וגם הדמות המלווה בקנייה (כלומר אנחנו) תסבול פחות. איזה רשת תרים את הכפפה?
תנועת "פמיניסטית? שלמי בדייט"
אנו עוברים מהפכה פמיניסטית בשנים האחרונות. למען האמת, היא התחילה כבר לפני משהו כמו מאתיים שנה – כאשר כיום כבר יש טענות חזקות לשוויון. אין עם זה כל בעיה, כמובן, ובכל זאת תוכלו למצוא נשים רבות שטוענות לשוויון מלא, שיתרעמו על הערות שוביניסטיות ובכל זאת יופתעו אם יידרשו להשתתף בדייט ראשון בהוצאות. שותפתי לדירה שיתפה אותי לאחרונה במשחק שהיא וחברותיה נוהגות לשחק כבדיחה: כמה הוציאו עלי בשבוע האחרון. מדובר בסיפור אמיתי, שלא הומצא רק לצרכי הטור. היא והחברות מודדות כמה גברים הוציאו עליהן בדייטים מדי שבוע או חודש. לעומת זאת, כשאני אומר לה שהיא צריכה לנקות את הבית בתור אישה – סביר שאחטוף צעקות.
אם ככה אתן משחקות, סבבה: מעכשיו, הדייט עלייך.
תנועת "נשים לנתיב הימני בלבד"
עובדה אמיתית נוספת: נשים נוהגות פחות טוב. אז נכון שהיו מחקרים שמראים שגברים בעצם עושים יותר תאונות מנשים, אבל עובדה ידועה היא שבעצם הסיבה לכך היא העצבים שנשים גורמות לנו בכביש. אין נשים שנוהגות בצד שמאל משמע פחות צורך לבצע עקיפות או להתעצבן על מהירות נסיעה נמוכה. פחות עצבים בכביש משמע פחות תאונות. ומזה כולנו נרוויח.
תנועת "מחירים שווים לנשים ולגברים במוסך"
בסעיף הקודם סיכמנו בינינו לבין עצמנו שנשים נוהגות פחות טוב. הבעיה היא שזה לא גורם רק לתאונות, אלא גם לנזק כספי עבורנו. כאן מדובר כבר גם במאבק שבו ניאבק נגד בשר מבשרנו, המוסכניקים. האחרונים, למרות שייכותם למין הגברי, לא סובלים מאחוות יתר. כאשר הם מזהים טרף קל, כזה שאפשר להוציא ממנו מזומנים בגלל חוסר הבנתו בכל נושא מכונאות הרכב, הם לא מהססים. לכן הגיע הזמן לדרוש: מחירים שווים לנשים וגברים במוסך. כי אם האישה דפקה את האוטו – אין סיבה שנשלם על זה הרבה יותר אם היא גם הלכה לתקן אותו לאחר מכן. הערה: סעיף זה תקף גם לגבי אשכנזים.
תנועת "חורף לחוד, שערות לחוד"
ישנה סברה ששערות יש להוריד רק בקיץ, כשהולכים לים או כשמסתובבים בביגוד קצר. אז גם אם אתה אוהב את האישה שלך כמו שהיא, ובקשרים שמחים יש לקוות שזה מה שקורה, אסור להשלים עם ההזנחה הפושעת. זה שחורף עכשיו – לא אומר שצריך להתפשר על אסתטיות. החיסרון של המחאה הזאת הוא שהאישה עשויה לבקש בחזרה דברים שיש מצב שאין לך כוח לעשות בעצמך במשך כל השנה. כושר, למשל.
תנועת "מאמי אנו צריכים לדבר – אחרי המשחק"
מכירים את הנטייה הנשית להתחיל לדבר בזמן שידור של משחק כדורגל? מילא אם היה מדובר על נושאי יום יום שלא דורשים מחשבה או ריכוז. אבל לא, לא זה המצב. צריך לדבר על ההורים שלה, או על בעיות מורכבות אחרות שברור שלא יגיעו לידי פיתרון במהלך השיחה הזאת. אז למה להתחיל בה דווקא בדרבי? הערת ביניים: נכון שבנושאי רגש אנו לפעמים קצת מתקשים, גם הרגישים מבינינו, אבל יש זמן לכל דבר. והזמן הזה הוא לא משחק עונה. מחאה ראויה לשמה.