"עברו שלושה ימים מאז שניר אישר לי חברות והוא עדיין לא כתב לי כלום. זהו, הוא לא רוצה אותי", צעקה לי אתמול דקלה, תוך כדי משחק המטקות שלנו בים. "אולי הוא עדיין לא ראה שאישרת לו חברות", צעקתי בחזרה. לא באמת התכוונתי למה שאמרתי. פשוט לא רציתי שאת משחק המטקות השבועי שלי עם דקלה יהרוס בחור שלא כתב לה בפייסבוק. למרות שדקלה היא השחקנית מספר אחת בחוף הדתיות בתל אביב, למרות שהיא פצצה בת 25 שמתמחה בפרקליטות, למרות שיש לה ביטחון עצמי שמאפשר לה ללבוש בגדי ים שמגלים טפח וטפחיים, ולמרות שהיא לא מביישת באנחותיה את שרפובה – פחדתי שהמסקנה שניר לא מעוניין תהרוס לה את מצב הרוח, ולי את המשחק.
"עזוב, אתה לא מכיר את חוקי הפייסבוק", היא צעקה והפציצה מכה. "איזה חוקים?" צעקתי במגננה מהפגז שלה, "אולי הוא פשוט לא נכנס לפייסבוק מאז שהוא אישר אותך?", החזרתי כדור חזק. "עברו שלושה ימים, ובהם הוא עדכן פעמיים את הסטטוס שלו, סער", היא החזירה ברוגז. "אולי את צריכה לשלוח לו הודעה ששלחת לו חברות ואת מחכה לאישור?" יריתי את הכדור האחרון במחסנית הניסיונות שלי להציל את המשחק. "עזוב, אתה לא מבין כלום, אין לי כוח אליכם כבר".
היא עצרה את המשחק והתקרבה אליי עם המטקה ביד. "אם בחורה מציעה לגבר חברות והוא לא מאשר – הוא לא מעוניין, נקודה. גם אם הוא מאשר, אבל לא כותב לה במשך שלושה ימים – הוא לא מעוניין, נקודה. אם היא מתעקשת וכותבת לו עוד פעם, והוא עונה משהו כמו תודה/בבקשה/סליחה עם נקודה בסוף – הוא לא מעוניין, נקודה. ואתם כל כך מתוסבכים, שגם אם אתם עושים סמיילי או כל פרצופון מטופש אחר בסוף, זה אולי רמז לרצון כלשהו, אבל רק אולי. עכשיו אתה מבין?", היא סיימה בצעקה שהרסה כל סיכוי שהמשחק הזה ימשיך באנרגיות חיוביות.
"הוא הולך היום למסיבה בגלינה, אולי נקפוץ גם אנחנו?", היא שאלה אחרי שעה. "איך את יודעת שהוא הולך לשם, אם לא דיברת איתו?", עניתי בסקרנות מפוחדת. "הוא עשה אטנדינג למסיבה הזו בפייסבוק".
אטנדינג? ממתי נכנסו מילים טכניות כאלה לז'רגון הרומנטי שלנו? מתי הוחלפה המילה הישנה עם הרגש, בשפה טכנולוגית וקרה כמו אטנדינג, סטטוס וקומנט? קיבינימט עם הפייסבולשיט הזה.
שלב הכרחי לפני כל דייט: לראות תמונה שלה עם בגד ים בפייסבוק
אני מכיר את היתרונות של פייסבוק; הוא הופך את כולנו להרבה יותר זמינים. כל מי שראית ברחוב, בים, במסיבה, בלימודים או בתאילנד, גם אם לרגע חטוף, עומד שם למכירה, נגיש על המדף. פעם ראית מישהי מהממת וידעת שאם אתה לא מתחיל איתה עכשיו, יש סיכוי שלא תראה אותה לעולם. היום, כל מה שאתה צריך זה לחפש אותה בפייסבוק.
אבל עם כל היעילות המשופרת במציאות בחורות, החיסרון בפייסבוק עדיין מאפיל על כל יתרון: הוא הרס לנו את הספונטניות. גברים הפסיקו להתחיל עם בחורות בחוץ. הם חוסכים לעצמם את המבוכה שבלגשת ואת החשש מדחייה, ומעדיפים לעשות את זה בבית מאחורי המקלדת. הם גם מעדיפים לא להמר על התאורה המתעתעת של הבר השכונתי אלא לבדוק את התמונות בפייס – ואם אין לה שם תמונה עם בגד ים, זה מדליק אצלם נורת אזהרה.
יש עוד אי אילו יתרונות לפייסבוק (קידום העסק שלך בתור התחלה), אבל בסופו של דבר מדובר באתר ערמומי ומשוכלל ביותר, שהפך ללהיט היסטרי בקרב פנויים פנויות ומשמש בעיקר להיכרויות. גם אתם רואים את החברים שלכם, בעיקר הרווקים והרווקות, מחוברים רוב שעות היום ובעיקר בשעות הקטנות של הלילה? מה אתם חושבים שהם עושים שם מול המסך כל כך הרבה שעות בדיוק? מחפשים הזדמנויות עסקיות? הרוב המכריע משוטט בעולם הווירטואלי הזה ומחפש זוגיות. ואת הגאונות של פייסבוק – הוא הוציא מהארון את ענף ההיכרויות באינטרנט. כל מי שפעם הרגיש מובך להוציא מהפה שלו את המילים "ג'יי דייט", מנופף היום בגאווה במונח החדש "רשת חברתית", וחושף לא רק את מצבו האישי, אלא את כל חייו, חבריו, תמונותיו, הגיגיו וכמעט כל דבר שתרצו לדעת עליו.
ממתי התחלנו להתרגש מזר פרחים וירטואלי?
די, הגזמנו. הפייסבוק השתלט לנו על החיים. הפלירטוט הפך ל-poke. ידידה שלי סיפרה לי בהתלהבות השבוע שהיא קיבלה ממישהו זר פרחים ושוקולד וירטואלי. אנשים מטפחים חווה וירטואלית במקום לטייל בפארק, בחורות מבלות יותר זמן בכרטיסים של האקסיות של חבר שלהן מאשר בכרטיס שלו – ונעלבות כשהוא מוסיף חברה חדשה, והחלום הכי רטוב של כל בחורה הפך להיות פתיחת אלבום תמונות שכותרתו "החתונה שלנו", והעלאת תמונת פרופיל שלה בשמלת כלה.
תקראו לי זקן, ואני יודע שלרבים זה בטח נשמע כמו היסטוריה רחוקה, אבל אני מתגעגע לתקופה שהכל היה אמיתי. כשהיה מבט ראשון מרגש בעיניים, שובל של ריח שבחורה משאירה אחריה, מסתוריות, השתוקקות וציפייה; כשהיה צריך להפעיל את הדמיון, כשלפרחים היה ריח ולשוקולד היה טעם. כשהיינו מדברים במילים, פנים מול פנים, ולא מתכתבים באותיות ופרצופים; כשהייתה משמעות לחיוך האותנטי ולא לתמונה המעובדת, כשהייתה מבוכה במפגש הראשון ודפיקות לב כשהתקרבת למישהי שרצית להתחיל איתה; כשיכולת להיות פתטי ולעשות את עצמך באמצע אימון בדיוק כשהשכנה המקסימה מטיילת עם הכלב שלה בגינה, כשקיבלת ממנה חיוך ספונטני כשהתלהבת מהכלב, ושאלת אותה אם אפשר לפגוש אותו שוב.