נמאס לי להכנס לקשרים רציניים (יכולתי לסיים את המשפט הזה פה) בהם הגבר בטוח שהוא כבר מכיר אותי מכל כיוון. לפני שבכלל מגיעים לדייט הראשון אתה מזהיר אותה מראש שאתה לא בנוי לקשר רציני, שאתה טיפוס של בילויים וחופש ושחתונה זה בכלל לא בתמונה. לא משנה מה היא תצהיר על עצמה – אתה עדיין תחשוב שהיא מדברת שטויות ושהיא כמו כל אישה 'אחרת' ושכולן אותו הדבר. אז אתה יודע מה, הגיע הזמן שסוף סוף ננפץ כמה מהמיתוסים האלה על נשים ששפשוט אין לי כח יותר לשמוע אותם ולהלחם בהם:
ממהרות להתחתן
די כבר להניח שאם היא יוצאת איתך, היא בהכרח מחכה בכל רגע נתון שתוציא כבר טבעת כדי שהיא תוכל להגיד לך 'איי דו'. תבין שאנחנו לא רומנטיות כמו פעם ולא ממהרות להבטיח לך הבטחות שקשה לקיים. לשמחת כולנו גיל התמותה רק הולך ועולה, לכן יש לה את כל הזמן שבעולם לקבל החלטה גורלית שכזו (לשחלות שלה אולי קצת פחות, ועדיין). גם לה יש תכניות. היא רוצה ליהנות, לטייל, ללמוד בראש שקט והיא בטח לא רוצה שיהיה מובן מאליו שהיא מתכננת על שמלה לבנה מרשימה עם שלושה הריונות או יותר (אתה מבין בכלל מה זה אומר להכנס להיריון אחרי כל שיעורי ה'עיצוב וחיטוב' ו'אירובי למתקדמים' שהיא השקיעה בהם?).
אוהבות לרכל בטלפון
אתה מכיר את זה, אתה אוסף אותה מהבית ונוסע איתה חצי שעה לאיזה פאב ובכל הזמן הזה היא מתעלמת ממך וחופרת עם חברה בטלפון על משהו שלא אמור להיות אכפת ממנו לאף אחד. חברה שלך מגלגלת עיניים ומסמנת לך שהיא מצטערת אבל שזאת חברה שחופרת ואין מה לעשות, מה שאתה לא יודע זה שמהצד השני של הקו החברה שלה עושה בדיוק את אותו הדבר. כל אישה חושבת שהשנייה היא זאת שרוצה לדבר ולרכל על כל נושא קיים, אבל בתכל'ס מסתבר שהחלום הרטוב של שתיהן (ושלך) הוא להכנס לאיזור ללא קליטה.
עצבניות במחזור
אין לי מושג מאיפה המיתוס הזה צמח אבל כולי תקווה שהגבר שהצמיח אותו נפל למשכבו, ואם לא – אטפל אישית בעניין. שלא יהיה לך ספק גבר, אם היא מתעצבנת עליך זה פשוט בגלל שאתה מעצבן, אין לזה שום קשר למידת הספיגה של הטמפון שלה. ובכלל, לדעתי ביום שבו היא תלויה לחלוטין בכמויות האדוויל שיש לה בתיק, ביום שיש לה דליפה חמורה מאיזורים אינטימיים, שהיא חווה בו כיווצי שרירים חזקים בבטן ובגב ושהיא מתזמנת את הלו"ז ככה שהיא תצליח להגיע בזמן לשירותים לפני שידלוף, המעט שאתה יכול לעשות הוא להיות אקסטרה נחמד ולהעריך את ההתמודדות שלה. כי סך הכול, כולנו יודעים שאתה בחיים לא היית מתמודד עם טפטוף דם במשך ארבעה ימים רצופים.
אוהבות לבשל
באמת שרובנו לא אוהבות לבשל (או מסוגלות לכך) אבל גם אלה מאיתנו שכן – אין להן מספיק זמן לעשות את זה. ואם הבחורה המבשלת תחשוב טוב טוב עם עצמה למה היא עושה את זה ומקדישה לזה שעות, אז המסקנה היחידה (חוץ מקלישאות של סיפוק, רוגע ועוד חארטות) שהיא אמורה להגיע אליה היא שאתה מחמיא לאוכל שלה יותר מלכל דבר אחר שהיא עושה ותעשה אי פעם. אתה תדבר על היכולות הקולינריות שלה כאילו הן אלוהיות אבל בחיים לא תדבר ככה על המראה שלה, על ההצלחה שלה או על מידת ההשכלה שלה. האמת העצובה היא שהקוסקוס שלה מזכה אותה בהמון מלים חמות שלרוב אתה לא מצליח (או רוצה) לומר אותן סתם ככה והיא תעשה הרבה בשביל לשמוע אותן.
רוצות סקס פחות מגברים
יצא ככה שמבחינה חברתית נהוג לקבל את זה שהגבר חרמן ובעל צרכים אבל האישה, בעלת צרכים ככל שתהיה, עדיף לה שתשתוק ולא תדבר על זה. האמת היא שאתה כבר בטח קראת המון מאמרים ויודע שהגמירה הנשית הרבה יותר חזקה, טובה ומשחררת מאשר זו הגברית, ואם כך הדבר (וכך הדבר) אז אתה צריך לשאול את עצמך שאלה ממש פשוטה – למה שהיא תרצה מזה פחות?! אם היא אומרת לך שכואב לה הראש, אם היא מתחמקת מסקס, אם היא בכל יום נתון במחזור, אם היא משתדלת להירדם לפניך – רוב הסיכויים שאתה פשוט לא יודע לעשות את העבודה במיטה. אז אולי כדאי שתקרא את זה.
שונאות את אמא שלך
זה ממש לא נכון. טוב, בערך. זה לא שאנחנו שונאות אותה, אלא זה שאנחנו יודעות שיש סיכוי טוב שהיא שונאת אותנו קודם. אמא שלך תמיד בטוחה שהיא יודעת מה הכי טוב בשבילך ובמקרה – זאת לא החברה שלך. לרוב אמא שלך מקשה על האישה שלך ונוטה למרר את חייה ולתזכר אותה על כמה שהיא לא ראויה לך. בפועל המלחמה הזו כל כך מתישה ומיותרת עד שהאישה שלך היא זו שנכנעת. כמובן שזה המקום לתת דוגמה אישית ולציין שפעם היה לי בן זוג שההורים שלו לא סבלו אותי (בעצם היו לי כמה כאלה), האמא אמרה לו שאני ערמומית, עצמאית מדי ודעתנית (יאמר לזכותה שהיא צודקת) ושהוא חייב להגיד לי ביי. רצה הגורל (כלומר אני) ודווקא באותו יום שהיא סוף סוף החליטה לתת לי צ'אנס וקנתה לי מתנה חמודה, אני החלטתי שכבר סבלתי מספיק ונפרדתי מהבן שלה. וכן, אני שקלתי למשוך את זה עוד קצת רק כדי שהיא לא תזכה לומר לו "אני אמרתי לך!".
מתקשות להתגבר עליך
נכון, אחרי פרידה, ולא משנה מי יוזם אותה, אנחנו שבורות לחלוטין. לא רוצות לאכול (אלא אם כן מדובר במוצר שמכיל 80 אחוז שמנת מתוקה), לא רוצות לצאת מהבית ומפתחות קשר חם ויציב עם חבילת טישו. אבל אחרי שבוע, גג שבועיים, זה עובר לנו. אנחנו עוברות תהליך קצר של אבל וממשיכות הלאה בכל מחיר, עם לב שלם (ותוספת של 3 קילו). דווקא הגבר, שנראה מבסוט אחרי הפרידה, צריך המון זמן כדי לעכל אותה רגשית ולכן מרגיש רע יותר לגביה גם חצי שנה מאוחר יותר. במלים אחרות, אתה כנראה זה שיוצא כוסית בכיינית בחצאית שמתגעגע אליה בחשאי, בעוד שהיא נאבקת בכלל לזכור איך קוראים לך.
בוגדות פחות
אין פה שום דבר מחקרי, אבל לדעתי נשים בוגדות יותר. אם אתה חושב שאני טועה מספיק שתראה איך "50 גוונים של אפור" השפיע על נשים ברחבי העולם. וזה לא שמדובר בספר טוב, הוא אחד הגרועים שקראתי, אבל הוא מתאר את האישה כמו שהיא: מפנטזת, מחפשת ריגושים וחייבת לקבל את הגבר שיפיל אותה מהרגליים כל פעם מחדש. אז בעוד שאנחנו רוצות כל פעם אביר אחר (או לפחות מנכ"ל של חברת היי-טק בינלאומית) שיראה לנו עולם וירגש אותנו, אתה סתם רוצה גיוון חד פעמי. בוא נחשוב רגע על איזה צורך קל יותר לשלוט.
לא צופות בפורנו
לא ברור לי למה עדיין קיימת בעיה של נשים להודות שהן צופות בפורנו (אולי מאותה הסיבה שהן לא משוויצות בבגידות), אבל שלא יהיה לך ספק – היא צופה בפורנו ויש לה גם ערוצים ואתרים ספציפיים שהיא אוהבת. מבחינתה לא רק שזו חוויה נעימה, זו גם חוויה מלמדת. לקריאה נוספת בנושא החשוב הזה.
אני בטוחה שיש עוד המון דברים שאתה טועה לחשוב עלינו, אבל אני לא רוצה להכניס אותך לשוק גדול מדי. תעכל את מה שיש כאן ותבין – האישה שלך היא לאו דווקא כמו שאתה מדמיין אותה, לטוב ולרע.