כבר הרבה זמן שאני חיה בכיף כרווקה ממורמרת – אהההה הוללת! האוטוקורקט הזה – ולצערי, ייתכן שזה עומד להגמר. כל מי שקרא את הטור הקודם (ומי שלא קרא, כדאי לו. בעיקר כי זה יגרום לו להבין שהחיים שלו הרבה יותר טובים משלי) כבר שמע על פנדה, בחור הסילבסטר שלי, שאגב מאז הטור האחרון כבר הספיק לתקן את הדלת, להכניס אוכל נורמלי למקרר ולפצות אותי על הדייט ההוא. אז אחרי עוד כמה דייטים איתו, חוויות משותפות ושיחות רציניות, הגיע הזמן להחליט – להיפרד לשלום מהסטטוס או מפנדה.
אצלי תמיד יש שיטה קבועה שעוזרת לי להחליט אם לחתוך את הקשר או להישאר בו (ועדיין לחתוך אותו, רק חצי שנה מאוחר יותר) וככה היא עובדת: פשוט מחכים לריב הראשון הבלתי נמנע. כי היכולת שלך להתמודד עם ריבים אומרת הרבה על איך הקשר הזה עומד להראות. מדובר במבחן זוגיות חשוב והיות שאני ופנדה נקלענו לריב מעצבן בימים אלה ממש, הנה כמה טיפים ממקור ראשון שיעזרו לך לצאת מריבים בשלום, כי הסבל שלי הוא הרווח שלך:
אל תחמיר
עשית טעות? אמרת משהו דבילי? פגעת בה? אוקיי, קורה. עכשיו הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא לא להחמיר את המצב. ואיך מחמירים את המצב, אתה שואל? ככה: צועקים עליה, מאשימים אותה, מתעקשים להיות צודקים או, כמו שפנדה עשה לי בזמן שדברתי והסברתי לו במה הוא טעה, נרדמים. כן, בחיי. עם נחירות והכול. פנדה הזה... לו יש משאלת מוות ולי יש רצון טוב להגשים אותה.
דבר איתה פנים מול פנים
בתור בחורה שמדברת לעולם בעיקר דרך המקלדת, הודעות זה אמצעי התקשורת האהוב עלי. אבל כשרבים, אין דבר יותר גרוע מלתקשר רק בעזרת הודעות. הטון לא עובר, הכנות לא נשמעת והסמיילים רק מוסיפים תאטרליות מיותרת למצב הדרמטי ממילא הזה. אני ופנדה עשינו את הטעות הזאת של לריב דרך הודעות (סליחה, קודם כל פנדה התחיל מהטעות של לריב באופן כללי) ושום דבר טוב לא יצא מזה. מצד שני, כשאנחנו מנהלים שיחות חשובות פנים מול פנים, זה הולך ככה שאני מדברת ופנדה סתם בוהה לי במחשוף. שזה כבר ריב אחר לגמרי שיש לנו עם גברים.
תתנצל
יש הרבה דברים מחרמנים בעולם הזה (ותודה על קיומם של קוביות בבטן, בוקסרים צמודים ומארק וולברג אחד שידגמן את שני אלה), אבל באמת שאין יותר מחרמן מגבר שמשכיב אותי על המיטה, מתקרב אלי לאט ולוחש לי בחושניות לתוך האוזן "את צודקת". אז גם אם אתה לא מסכים איתה, נסה לשים את עצמך בנעליים שלה ולהתנצל על החלקים שבהם יצאת לא בסדר. אנחנו צריכות לדעת שאתה מסוגל להבין שקיימת האופציה, המאוד שכיחה, שיצאת אדיוט. והכי חשוב זה להתנצל כמה שיותר מהר מבלי להשחיל לתוך ההתנצלות את המלה "אבל". כמו שפנדה אמר לי: "אני מתנצל, אבל אני גם חושב שאת מגזימה". דרך אגב ובלי שום קשר לזה, יש רוצחים שכירים בקהל?
תנסה לעקוב ולהבין
ברור שהגזמתי בתגובה שלי. כשמנסים להסביר לבחור עם פרצוף מבולבל (בעצם מדובר בפרצוף הרגיל שיש לכל גבר כשהוא נמצא עם האישה) במשך שעה וחצי את המובן מאליו, אי אפשר להתפלא שנקודת השבירה שלנו נראית כמו צונאמי. בעקרון גברים אוהבים להתנהג כאילו שאין להם מושג מה קרה עכשיו ואיך לעזאזל הם הגיעו למצב הזה. רוב הסיכויים שגם אתה כזה. את העצבים שלה אתה תאשים על התחזית האסטרולוגית, על הזמן ההוא בחודש, על הלחץ בעבודה, על הורמונים ועל אלוהים, שיצר את הנשים דרמטיות מדי (אני דווקא חושבת שלשים על עצמי מסיכה של הפסיכופת מ"המסור" ולאיים עליך שתאבד אשך זה דווקא בטוב טעם, אבל מילא). מאה פעמים ניסיתי להסביר לפנדה מה לא בסדר ו-99 פעמים הוא ענה לי (בפעם המאה הוא נרדם) – "לא הבנתי". אם אתה לא מבין מה הבעיה, אתה הבעיה.
תן ספייס
כשריב רק הופך ליותר ויותר גרוע, עדיף לעצור, לתפוס מרחק, להרגע קצת לבד ורק אז לנסות שוב לפתור את זה. לי ולפנדה לקח יומיים שלמים לפתור את הבעיה שלנו (שהוא יצר! רק מזכירה), במהלכם ביקשתי ספייס, קיבלתי אותו וחשבתי קצת עם עצמי (על כמה שהוא דביל, אבל גם זה עבר בסוף). הרצון הזה לפתור הכל מהר, לטאטא בעיות מתחת לשטיח ולהמשיך כאילו כלום לא קרה רק מזיק בעתיד הרחוק. אז לא את כל הריבים צריך לפתור תוך חמש דקות. למרות שכאמור, הם היו נפתרים אפילו בפחות מחמש דקות אם היית מצליח להבין אותנו.
תשבור את הקרח
הדרך הכי טובה לצאת מריב היא לשבור את הקרח ולצחוק על משהו נייטרלי. ולמה אני מדגישה שזה צריך להיות נייטרלי? כי אם תצחק ספציפית עליה, אתה שוב רק תחמיר הכול. וכן, ברור שיש לי דוגמה. פנדה כתב לי בהודעה "מה קרה? קפץ לך הפיוז וזהו, אי אפשר לדבר?". ובגלל שזה קרה בשיא הסערה שהיה בשבוע שעבר, אני הבנתי את זה בצורה הכי מילולית שיש – חשבתי שהוא לא הצליח לקבל ממני את ההודעה האחרונה ועניתי לו שלא קפץ אצלי החשמל והאינטרנט בסדר. יצאתי טיפשה (ממש), פנדה צחק עליי (יותר מדי) והריב שלנו התארך (בהרבה). זה אולי נשמע שלב קל, אבל לפעמים "לשבור את הקרח" זאת הצלחה ששמורה רק לדיסני.
תפצה
אז רבת, צעקת, התנצלת, הרגעת וסוף סוף נגמר הריב. רק שלא באמת. כדי לצאת לגמרי מהתחושה הרעה, אנחנו צריכות להרגיש שמתחילים מחדש באווירה אחרת רגועה יותר. והדרך הכי טובה לעשות את זה, במיוחד אם היית האשם העיקרי בריב, היא לקבל ממך פיצוי. קח את כל הכוונות הטובות שיש בך ותשקיע אותן בארוחה רומנטית (לא פירה אינסטנט), יום של כיף מחוץ לבית (לא הטיול הלילי עם בוקי נאה) או, פיצוי שאהוב על כולם, במייק אפ סקס (איתה! למקרה שכל דבר צריך להסביר).
תיצמד לכל אלה ומבטיחה לך שהריב יעבור וישכח במהירות. עד שריב אחר יתעורר ואז כמובן שנזכיר לך את הריב הקודם, כי הכל מתויק ומסודר אצלנו בראש. ה-כ-ל. ומה החלטתי לגבי פנדה? נחכה לשלב הפיצוי שלו. אם זה לא יעבור בשלום, אני בטוחה שצוות הספארי ברמת גן ישמח לקבל לשורותיו חבר חדש.