אם יש משהו אחד משותף שמצאתי בכל הקשרים הכושלים שלי, זה שרמת השיתוף בהן הייתה גדולה מדי. כן, סבבה, צריך להיות גלויים, צריך לומר אמת, צריך להיות ישר. ואם נשים את כל החדי קרן הורודים האלה בצד, יש דברים שאתה פשוט לא צריך לדבר עליהם. מדובר במידע הרגיש הזה שאתה אמור לשמור לעצמך ולא לתת לו אף פעם לברוח החוצה. כל מעידה קטנה של המידע הזה גוררת ריב עצום. ואם אתה לא יודע על מה אני מדברת, הנה כמה מאותם סודות שאנחנו פשוט לא רוצות שתספר לנו:
החולשות שלך
לכל אחד יש עקב אכילס (במקרה החמור שלי, עקב האכילס מגיע עד הירך). ברור שאתה לא חסין לכל דבר ושיש לך את הבעיות שלך, את הרגישיות שלך ואת החולשות שלך. אבל לעזאזל, אל תספר לי מה הן, או לפחות לא את הכול בבת אחת. אני לא רוצה לדעת על הדייט הראשון את כל הדפקות שלך. ואם אתה צריך דוגמה לדייט כזה, כמובן שיש לי: חצי שעה לתוך הקפה שלנו ולמדתי על בחור איקס שהוא מכור למתוקים ולכן בבתי קפה הוא אוכל את כל שקיות הסוכר שעל השולחן (לבן, חום וסוכרזית, ללא יוצא מן הכלל), לא מסוגל להסתפר כי הוא מחובר רגשית לשיער (ציטוט שלו: "לכל שיער הגוף!"), במינוס של 15,000 בגלל שהוא מכור לקניות באי ביי ולא עומד בפני נשים ג'ינג'יות, שזה היה נחמד לדעת כי זה הסביר את מבטי הערגה על המלצרית המנומשת שלנו. כמובן שהחולשות שלו הסתדרו עם החולשה שלי – לגברים שכאלה.
עוד בערוץ הגברים:
המשכורת שלך
יש סיבה לבך שהקיבוצים נכחדים מהעולם. מישהו (קיבוצניק כמובן) כבר מזמן הבין שזה לא כיף שכולם יודעים בדיוק כמה כסף יש לך ומה אתה עושה איתו. לא משנה כמה אתה מרוויח, מיליונים או שקלים בודדים, שמור את המידע הזה לעצמך. ולא בגלל שזה משפיע עלינו באיזשהי צורה, אלא בגלל שזה משפיע עליך. אם אתה מרוויח הרבה והיא יודעת כמה, אתה אוכל סרטים על זה שהיא איתך בגלל הנוחיות. ואם אתה מרוויח קצת והיא יודעת כמה, אתה עלול להלחץ מזה שאתה לא מרשים מספיק. בעצם המקרה היחיד שבו כדאי לספר לה מה קורה שם בבנק, כדי למנוע הוצאות מיותרות ולחצים, זה אם אתה מובטל.
קשרי עבר
אין צורך לפרט על כל קשר שהיה לך ועל כל אקסית שאתה נזכר בה. כולנו עשינו שטויות וטעויות ויותר מדי דברים שהשתיקה יפה להם (או שזאת רק אני?) וכולנו צברנו סיפורים וחוויות מקשרים קודמים. אין בעיה עם זה שיש לך עבר מסוים, אבל אין צורך לדוש בו. סיפרת לה במשך שעות על אקסיות או על דברים שקרו לך איתן או על בגידות ורגשות עמוקים שהיו לך אליהן? באותה מידה יכולת לקחת סכין, לתקוע לה אותו עמוק בלב, לשים אותו על מחבת, לתת טיגון עמוק, להגיש לה אותו בארוחת ערב ולהגיד לה "ועכשיו לחלק האומנותי – ליהיא גרינר". זה לא שזה לא בסדר לספר ולשתף, אבל אתה חייב להבין שזה לא תמיד נעים וכמו כל דבר בחיים זה חייב להיות מאוזן ובמידה (במידה אפס, למקרה שתהית).
שיחות עם חברים
דבר עם האחים/ הגברים/ הדוכסים/ המלכים/ כל-שם-אצולה-אחר-לחברים שלך על מה שאתה רוצה ושיהיה לך בכיף, אבל אל תחזור הביתה ותגיש לאישה שלך משוב על כל השיחות האלה. בין אם דיברתם על חשפניות, על זה שהגיע הזמן להיפרד מחברה שלך, על המשחק של אתמול או על אריסטו ותבנית הטרגדיה – שמור את זה לעצמך. אתה לא אמור לחזור הביתה, לשמור על סודיות ולשחק אותה סוכן מוסד, אבל אתה גם לא אמור להתנהג כמו אחרון פליטי הראיליטי, ששופך את כל שעל ליבו מול המצלמה ברגע שהמראיין שואל אותו מה השעה.
מקלחות ושירותים
לא ברור למה יש גברים שאחרי ביקור בשירותים או במקלחת מרגישים בצורך להתפאר לידנו בהישגים כמו "שברתי עכשיו שיא של קריאת עיתונים" או "הצלחתי להוריד הכל לאסלה בלי שישפריצו עלי מים בחזרה!" או "קניתי את השמפו הזה לפני שלוש שנים והוא עדיין לא נגמר". לפעמים אלה גם סתם שיתופים מיותרים כמו "לא ראיתי אותך שבוע אז המקלחות שלי היו ארוכות". לא שיש בעיה אמיתית עם שיתופים על מה עשית בחדרים האינטימיים האלה (חוץ מהעובדה שזה דוחה כמובן), אבל אם כבר אתה מנסה להפציץ בהישגים אז נעדיף לשמוע אותך אומר "הצלחתי להשתמש במנקה אסלות", "ניקיתי את התלתלים מהרצפה" או "קלעתי ישר לחור (ונשים בצד את העניין שאסלה זה חור אחד גדול ומראש לא ברור איך יוצא לך לפספס אותו).
אוכל
הנה דוגמה מצוינת לסודות שאתה אפילו לא שם לב שהם סודות ולכן אין לך מושג שעדיף לא לספר אותם. בכל הקשור לעולם הקולינריה עדיף לשמור על מעטה חשאיות. הסיבה לכך היא פשוטה: כל דבר קטן עלול להגעיל את הבן אדם שהכנת או קנית לו אוכל. אל תספר בכמה שמן השתמשת, באיזה סיר הרתחת, מאיזה מקום שורץ ג'וקים הזמנת ואיך ניקית את הבשר. אני למדתי לא לשאול שאלות בדרך הקשה: כשאח שלי הכין פעם בצק לעוגה שאלתי אותו אם הוא שטף ידיים לפני, הוא אמר לי "ברור ששטפתי, הרי הרגע עשיתי קקי".
טיולים
אם יש דברים שאתה לא אמור לספר לה עליהם באופן ישיר ושוטף זה על שטויות שאתה עושה בטיולים. וזה לא שאתה לא אמור לספר לה בכלל, אלא כמו שבחור אמר לי היום, "אני מעדיף לספר חוויות מחו"ל מול האישה, כי בטלפון אי אפשר לעשות בקרת נזקים". אז אפשר לספר, אבל עדיף פשוט להשהות את הרגע ולשפוך הכול כשחוזרים הביתה. גם אם אין מה לדאוג ולא עשית משהו דבילי מדי, עדיין אין טעם לספר לה ממרחק של יבשת וחצי שעישנת משהו לא חוקי ולא מזוהה, שהמשכת לעשן אותו עוד ארבעה ימים ברצף, שהכרת קבוצה של רקדניות ברזילאיות, שאף פעם לא היה לך כיף כמו עכשיו ושאומרים שהחומר הזה שעישנת גורם למיניות מוגברת.
סקר mako גברים: מה אתם עושים?
שלא תחשוב לרגע שהטור של היום מעודד אותך לשקרים, לחצאי אמיתות או לתירוצים כושלים לאישה שלך. המטרה היא רק לגרום לך לסנן את מה שלא רלוונטי, דוחה או חסר טאקט (להלן: 99% ממה שיוצא לך מהפה). אם בכל זאת יש לך דברים שאתה רוצה לדבר עליהם הטוקבקים כאן לשירותך, או שפשוט תענה על הסקר שלנו כדי שכולנו נהיה חכמים יותר: