אתמול מצאתי את עצמי, בהוראת העורך, שוכבת במיטה ומבקשת סליחה מכולם. מכולם הכוונה מכל הגברים באשר הם, הכוונה, או לפחות מכל מי שמגיע לו סליחה. ומסתבר שמגיע לכם. אז בשמי ובשם נשים רבות אחרות שלא טורחות לבקש את זה מכם, הנה הדברים עליהם מגיעה לכם התנצלות מעומק ליבנו הנשי, הרך והלא מאוד תמים.
לבן זוג
אנחנו חופרות כשלא מתאים לך, מעבירות ביקורת על החברים שלך, מחפשות מידע על האקסית שלך, מעירות לך על הצורה שאתה אוכל (אגב לא ביקשנו שתקלע סל מחצי מגרש, רק שתכוון את הפסטה לפה), מרכלות עליך עם אמא שלך, מפעילות עליך מניפולציות רגשיות כדי להשיג מה שאנחנו רוצות, מספרות לחברה טובה על הביצועים שלך בכל תחום ומשוות איכויות. אבל הכי נורא אלה הרגעים שאנחנו מתפרצות עליך בלי סיבה ואתה ישר מאשים את המחזור שלנו, אנחנו נותנות לך להרגיש רע בנוגע לזה, אומרות שאנחנו בכלל לא במחזור, מרצות בפניך על כמה שזה לא בסדר וישר אחר כך הולכות להחליף טמפון.
לאקס
סליחה אם לא נפרדנו ממך כמו שצריך, אם לא הגבנו טוב לפרידה שבאה ממך, אם לא הערכנו אותך מספיק לפני הפרידה, אם הצקנו לך, אם התעלמנו ממך, אם נתנו לך להרגיש אחרי הפרידה לא חשוב, לא משמעותי או נשכח. סליחה אם יצאנו עם חבר ממש טוב שלך, אם נפגעת מאיתנו, אם בגדנו בך ואם אמרנו לך דברים נוראיים אחרי הפרידה. בעיקר סליחה שאני אומרת לפני כל התנצלות "אם" כשלרוב כנראה אני אמורה להגיד "וגם". בכל מקרה, גם אם ממש הייתי רוצה, אין לי מספיק מקום בדף כדי להתחיל לפרט דברים שאני צריכה להתנצל עליהם אישית בפני אקסים שלי אבל בגדול, בוא נגיד שאם יש גן עדן – צלמו תמונות ותעלו לפייסבוק, שאדע מה פספסתי.
לגבר שנפנפנו
מותר לנו להגיד לא, הבעיה היא שאנחנו לא תמיד (אם בכלל) שמות לב איך אנחנו אומרות את זה. לרוב זה בגלגול עיניים, בשקר "אני תפוסה" או בהתעלמות מוחלטת ממך. אנחנו מרשות לעצמנו להתנהג ככה למרות שאנחנו בעצם רק מחכות לרגע שמישהו ישים לב אלינו ויעריך את מה שהוא רואה.
לגבר המנוצל
אנחנו מנצלות את הנתונים הטבעיים שלנו לטובתינו בידיעה שיש הרבה שיעשו כמעט הכל בשביל "הסיכוי הקלוש ש". המונים נכנסים לקטגוריה הזו וביניהם: מוכרים בשוק שמביאים בחינם, עוברי אורח שעוזרים להחליף גלגל (ועל הדרך מנקים קצת את האוטו ומתקנים מה שאפשר), מרצים שנותנים ציון גבוה יותר ממה שמגיע לנו, מורי נהיגה שנותנים עוד חצי שעה נסיעה על חשבונם, הבחור בתחנת דלק שאנחנו מפלרטטות איתו בשביל עיתון חינם, הברמן שמחלק לנו צ'ייסרים, הנציג של הוט שמוסיף ערוצים, האקס שנגיד לו כמה מלים טובות כדי שיעזור לנו במשהו אחרון (אה, הנה עוד משהו להתנצלות הקודמת) ונהגי המוניות שתמיד נשלם להם 15 שקלים פחות ממה שהם ביקשו. סליחה שניצלנו. ובעיקר – סליחה שנמשיך עם זה.
לגבר שמעניין אותנו
נכון, היום כשכולנו מאחורי מסך ולא פנים מול פנים קל לנו יותר להגיד מה אנחנו באמת רוצים ומרגישים, ועדיין בנות אוהבות שהגברים הם אלה שנלחמים ועושים את הצעדים הראשונים, ואנחנו לא יודעות (או רוצות) להקל עליכם בכל מה שקשור לזה ועל כך אני מתנצלת מעומקי ליבי (אני רק צריכה לזכור איפה האיבר הזה ממוקם). אנחנו לרוב משחקות אותה קשות להשגה גם אם אנחנו הכי רוצות שאתה תיקח מאיתנו מספר טלפון, פייסבוק, תתחבר לוואטס אפ, תיכנס לגוגל פלוס, תיתן לנו לעקוב אחריך בטוויטר ותיקח גם את הכתובת מייל – ליתר ביטחון. במקום לחסוך לך את המאמצים ופשוט להגיד לך "מחר ב-9", אנחנו נעביר אותך מסלול מכשולים (שלא תעבור), שאלון פסיכומטרי (שלא תעבור) ודף אישיות (שתעבור, אלא אם ישבת בכלא, וגם זה לא מפריע לכולן. ראה למשל לריסה טרימבובלר).
לגבר שאנחנו מתחמנות
יש נשים (הרבה מהן) שחייבות להתנצל על השקרים שהן אומרות לגברים רק כדי שימצאו חן בעיניו. כל אמצעי מקדש את המטרה ולכן בדייטים הראשונים אנחנו נוטות להציג את עצמנו בצורה שאין לה ממש קשר למציאות. אם אתה שוביניסט היא תגיד שהיא אוהבת גבר פרימטיבי, אם אתה פמינסט היא תגיד לך שהיא תאסוף אותך מחר וגם תשלם על הארוחה, אם אתה פעיל איכות הסביבה היא תגיד לך שבזמנה הפנוי היא אוהבת לרקוד, לשמוע מוזיקה ולחבק עצים, אם אתה היפסטר היא תזמין אותך למרתון סרטי פרלוב בקולנוע לב, אם אתה חופר היא תגיד לך שהיא רוצה לשמוע עוד, אם אתה מתנדב במד"א היא תגיד לך "אני לא הבן אדם הכי תורם שקיים, אני פעילה רק באקו"ם, עלם, אנוש, אל"י, ער"ן, אחריי!, אלו"ט, פתחון לב, יד שרה ובאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים". או בקיצור – הסיפוק הבאמת גדול שלה מגיע מלתת. זאת אומרת, מארגון לתת, היא שכחה לציין גם אותו.
לבעל הסמכות
אנחנו יודעות שיש נושאים 'נשיים' שאתה לא רוצה לשמוע עליהם ולכן כמו כל אישה טובה – אנחנו דווקא נשמיע אותם בפניך. למה? כדי שתרד לנו מהגב. אם אתה המ"כ שרודה בנו בצבא אנחנו נגיד לך שאנחנו במחזור ונפרט לך את מצב הזרימה (ובאופן מוזר נגיד לך את זה יותר מפעם בחודש), אם אתה הבוס שמאיץ בנו אנחנו נספר לך שעוברת עלינו תקופה קשה עם הבן זוג ונחפור לך על כל פרט ביחסים, אם אתה הספר הראשי במספרה מפורסמת שמעיר על השיער היבש והפגום ודוחף לנו טיפולים במאות שקלים אנחנו נגיד לך שמזל שאתה רואה רק את השיער שעל הראש. אנחנו נגיד המון דברים שאתה לא רוצה לדעת עליהם ונשתמש בזה כדי להתחמק מכל דבר שלא בא לנו לעשות. אז סליחה שסיפרנו בכח דברים שלא רצית לדעת. ושפירטנו. ושהראינו תמונות. ווידאו.
לך, הגבר הישראלי באשר הוא
סליחה כללית על כך שאנחנו תמיד משוות אותך לגברים בחו"ל אבל כועסות עליך ברגע שאתה עושה את זה גם, סליחה שאנחנו תמיד מעירות לך על השטחיות שלך אבל מדרגות אותך לפי מספר הקוביות בבטן, על שאנחנו נוטות להתייאש ממך מהר אבל כועסות כשאין לך סבלנות אלינו, מעירות לך על כל דבר אפשרי (אני יודעת על מה אני מדברת, קיבלתי מדור שלם במיוחד בשביל זה) אבל עוזבות אותך ברגע שאתה מנסה לשנות אותנו, מתחננות שתפגין רגשות אבל נרתעות ממך אם אתה באמת עושה את זה וסליחה שאנחנו לא תמיד יודעות איך, מתי ועל מה להתנצל.
אבל אל תעופו על עצמכם יותר מדי, גם לכם יש על מה להתנצל בפני הנשים הישראליות. כל שבוע מחדש אני גם אומרת לכם על מה, שלא תגידו שלא ידעתם.