*הטור נכתב בהומור ויש להתייחס לכך בהתאם
1. גברים לא מביעים רגשות
איזה שטויות. אנחנו לא מביעים רגשות? גברים ישראלים בוגרי מלחמות, מוכי זיעה ומכורי סביח, לא מביעים? מה, לא פרצנו בבכי שהקוף של מרקו מת, אה? מה, לא התרגשנו מהקעקוע הקינקי של ח״כ תמר זנדברג? לא מביעים רגשות? הנה, רק היום אני וחבריי בכינו. ביחד. מחובקים. עירומים. מה שגברים מסוגלים לעשות בגלל ערן זהבי ושער בדקה ה-96.
2. גברים נוהגים טוב יותר מנשים
אה, טוב... אה, אולי זה ספציפית נכון. כלומר.. אולי יש מצב שיכולות הנהיגה של גברים עולות על של בנות המין היפה והנוטה לדפוק טמבונים. יחד עם זאת, מילים אלו נכתבות על ידי נהג שעושה בממוצע טוטאלוס אחת לשנה, שעד היום לא הצליח לקלוט איך מחנים לצד שמאל וכשהיה בזוגיות רק האישה לקחה את הנסיעות מחוץ לעיר. כן, ע״פ מקורות אקדמיים, מספיק נהג גבר אחד כדי לנפץ מיתוס שלם. סורי חבר׳ה.
3. גברים בזוגיות לא עושים פורנו
יש לי חבר נשוי. שפשפן כרוני. הגעתי למסקנה שהוא לא מדגם מייצג, כי באמת מדובר באיש חולה אז החלטתי לחקור עוד גברים זוגיים שמדי פעם זורקים לאוויר משפט כמו ״מה אני צריך פורנו, יש לי חברה״, שזה כמו להגיד ״מה אני צריך כסף, יש לי עבודה״. בערך. בקיצור, המסקנה היא כזאת: כולם שפשפנים. ידידה, בת זוג, ארוסה, כלה, גרושה, לא משנה באיזה מערכת זוגית אתה, אתה נשאר נאמן פורנו.
4. בתל אביב כל הזמן עסוקים בסקס
חברים, לצערי או למזלי, אני גר פה. ממש במרכז העיר. תראו בית בתמ״א 38 וכמה פועלים צועקים אחד לשני ״חמיד, תעביר את הדלי מלט!״, שם ממש אני חי. ואני לא יודע אם זה קשור למיקום או לחברים או למקומות שלפעמים אני מבקר בהם, אבל דבר אחד בטוח – לגברים אין פה יותר סקס. בעצם אולי קצת יותר. לפחות מחבר׳ה בערד. אבל לא כמו שנהוג לחשוב. אמנם ההיצע גבוה אבל בסופו של יום לא אתפלא אם רווקי תל אביב מובילים את טבלת השפשופים הישראלית.
5. המריח הוא המסריח
נכון, זה סעיף של ילד בן שש, אבל מצטער אני הולך עם האמת האומנותית שלי ואני אומר לכם כאן, קבל עם ועדה שהמריח הוא לא בהכרח המסריח. כן, מה שאתם שומעים. לי קורה הרבה פעמים שאני זה שמריח ראשון ואני חף מפשע, נקי מהפלצה, מפולט מכל ריח רע. בום, נופף מיתוס.
6. מותר לבגוד בחו״ל
ובכן, לא. זה אסור בתכלית האיסור. ההסכם הזוגי של ״מה שקורה בחו״ל, נשאר שם״, כבר איננו תקף בעידן בו כל נגיעה לא מכוונת בחשפנית במסיבת רווקים באמסטרדם מתועדת ועלולה להישלח היישר לארץ הקודש והקנאה. ואף על פי כך, יש אסכולה שאומרת שכל עוד מדובר בנגיעות קלות בלבד ולא ברומן עם איזו שוויצרית, סטוץ עם גרמניה או מערכת יחסים עם אשקלונית שעושה עגלות ברומניה, תנו בראש.
7. מילואים תמיד בא בזמן לא טוב
המיתוס הוא ששירות המילואים תמיד בא בזמן מקולקל, בדיוק כאשר העסק בסכנה, האישה בהריון והילדים בדכאון. ובדיוק בגלל זה, מילואים זו מה שיפתור אותך מהמציאות וייתן לך שקט של כמה ימים. אז בפעם הבאה שאתם שומעים מישהו מתלונן על צו מילואים שחיכה לו אתמול בתיבת הדואר, תדעו שאין מישהו מבסוט ממנו.
8. כל הגברים הם חארות
מחקרים מראים שבממוצע כל שעתיים עולה סטטוס של בחורה ממורמרת ששואלת ״למה כל הגברים הם חארות??״. ובכן, זה לא נכון. לפחות לא כולם. זה נכון שיש הרבה חארות, אבל בוא לא נכליל, בסדר?. הנה, תראי את יאנוש קורצ׳אק, היה חרא? לא נראה לי. צחי נוי, אין מצב. לירן חולצה אפורה, בחיים לא. אורן חזן, אוקיי, יש על מה לדבר.
9. גברים אוהבים גיר ידני
תכלס גיר ידני זה באמת כיף. לעשר דקות. גג. אחר כך זה כבר סבל אורתופדי מטריד. במיוחד כשמדובר בפיאט אונו 96 של חבר לחוץ כלכלית ולא באיזו פרארי שומאכר. אגב, אני לא לבד בעניין הזה. כמוני חושבים עוד הרבה גברים עם טראומה של קלאץ' בורח באמצע טסט, כאלה שעד היום חוטפים חרדה בזינוק בעלייה. ותודה לאלוהים על הגיר האוטומטי. מה שכן, ידני חוסך בדלק. אין על ידני.
10. פנטזיית הבתולה
יש לי חבר חצי דתי. מה זה אומר? שהוא שומר כשרות ושבת, אבל אם תיפול לו גויה ליד, הוא לא יחשוב פעמיים. כך או כך, הפנטזיה שלו, וכמוהו של הרבה, היא יהודייה כשרה ובתולה. הרי מי לא ירצה דבר כזה טהור? אני. ואתם. וכל מי שמפחד לקחת על עצמו את האחריות של לשים קץ לאיקס שנים של בתולים. נופץ המיתוס.