הסערה שפקדה אותנו בשבוע שעבר גרמה לי להישאר עטוף בכמה שכבות טובות. לאחר יומיים הורדתי את החולצה, ונבהלתי. פאק, אני שעיר. ולא שזה חדש לי, הרי זה כבר שנים טובות שאני מטפח פרסונה שעירה וטוב לי עם זה אבל הפעם, אולי בגלל אי-השיזוף האופייני לינואר או אולי בשל אי-האסטתיקה האופיינית לחיים, עצרתי לרגע וחשבתי קצת על הנושא. אז כן, הטור הזה ידון בחיבור האלוהי בין שיער לבין גוף של גבר ואיך בנות המין היפה מתייחסות לזה.
הרשו לי להציג בפניכם כמה מקרי בוחן שאולי יעזרו לנו לענות על שאלות שעירות במיוחד.
לקצץ או לא 1
הגענו לרגע האמת. הורדתי את החולצה כמו שאמורים לעשות כשמגיעים לרגע כזה, ואז היא נבהלה. "שמתי לב שיש לך זקן מכובד אבל לא חשבתי שזה עובר גם לאזור הזה". אמרה וריסקה לי את הביטחון העצמי. ואולי בכלל חיזקה אותו.
זה היה לפני חמש שנים.
יום לאחר מכן עשיתי את הטעות הכי גדולה שגבר ישראלי יכול לעשות. בסך הכול הייתי בחור צעיר, חייל משוחרר, לא חשבתי על ההשלכות. מדובר בטעות שמלווה אותי כל יום מאז וככל הנראה תלווה אותי לאורך כל ימי חיי. מדובר במעשה שאין ממנו דרך חזרה. יותר גרוע ממשכנתא ויותר מסריח מלהיכנס לחור השני בלי קונדום. כן חברים, קיצצתי. וזה הטיפ הראשון והכי חשוב שגברים שהם לא קובי פרץ/אלי לוזון/התימנים האלה שגם בגיל 30 אין להם זקן, יכולים לקחת מהטור הזה – אל תקצצו בחזה. לא משנה עד כמה חמור המצב. גם אם ראסטות בולטות לכם מהצווארון והליפה בבטן תופסת צורה של מוהיקן – אל תקצצו, אפילו לא טיפה. נגעת, נסעת. וואנס נגעת, זה הופך להיות כמו ילד שלך – בהתחלה זה מרגיש טוב, נראה טוב וכיף ללכת ככה לחוף הים, ותוך זמן קצר זה גדל ונהיה יותר ויותר מציק.
לקצץ או לא 2
הגענו לרגע האמת, הפעם באמת. הורדתי את המכנסיים והתחתונים כמו שאמורים לעשות כשמגיעים לרגע כזה, ואז היא נבהלה. "שמע חבר. שמתי לב שאתה לא בדיוק גיל ריבה, אבל חשבתי שלפחות שם אתה משקיע". אמרה וגרמה לי למפח נפש נוסף.
זה היה לפני שלוש שנים
עד אז עשיתי את אחת הטעויות הכי גדולות שגבר, ישראלי או לא, יכול לעשות. כאשר טראומת קיצוץ החזה מלווה אותי וגורמת לי להתרחק ממכונות גילוח כמו מאל ערסים בגינה ציבורית בנתניה, יישמתי את הטיפ מהסעיף הקודם – לא לקצץ. הייתי צעיר, באמצע תואר, לא חשבתי שזה כזה קריטי. אך מסתבר, שכמו שלנו, הגברים, זה חוק בל יעבור, זה חשוב להן לא פחות. כן חברים, מודה, לא קיצצתי. וזהו הטיפ השני והלא פחות חשוב – תקצץ שם למטה. או במילים אחרות – תוריד את הבוש. או בתרגום חופשי – תיפטר מהשיח. די. כמו שאתה לא אוהב שפתאום מפתיע אותך אפרו, ככה הן לא מעוניינות להיתקל בפאה של ניסים גרמה מקפצת ליד איבר מין. אז קיצצתי. ולהבדיל מהקיצוץ הנורא בחזה, במקרה הזה מדובר היה במהלך מבריק. כן, זה אולי קצת מגרד בהתחלה, אבל כמו אל דביר בנדק ברזה, גם לזה מתרגלים. וכמובן, הדבר הכי חשוב, הסנטימטרים הנוספים. המשוואה היא כזאת, קיצוץ עדין- הרווחת ממנו עוד סנטימטר שניים לטובת האגו. קיצוץ מיליטנטי – גילית בו צדדים שלא הכרת. גלח טירונות – מזל טוב, אתה כוכב פורנו.
לקצץ או לא 3
למען הסר ספק, בגבות לא נוגעים בשום ופנים ואופן. גבות זה כמו בולבול, לא מקצרים ולא מאריכים, פשוט חיים איתו. בין אם אתה בסטנדרטים של משה נוסבאום ובין אם אתה לבקן גבות-לס, תתמודד. זהו, אין מה להרחיב יותר.
לקצץ או לא 4
תלתלים בכתפיים, בצוואר, בגב, בברך ובעוד מקומות שאסור שיהיה שם שיער, קצץ. ישראלי ישראלי, אבל יש גבול.
אוהבות או לא אוהבות
הופה, שאלת מיליון הדולר. ובכן, ההשערה שלי לפני המחקר המעמיק שכלל שתי שיחות טלפון לידידות מרמת גן, פתיחת דיון סוער בוואטספ של החבר'ה והתייעצות עם המוכרת בהום סנטר, הייתה שהתשובה לשאלה האלמותית הזאת תהיה דיכוטומית. כלומר, או שהן אוהבות או שהן לא אוהבות, אין אמצע. ממש כמו התשובות של גברים כאשר יישאלו מה דעתם על כריסטיאנו רונאלדו. ולהפתעתי, גיליתי שממש כמו בסקרים של הבחירות, דווקא האמצע הוא הרוב. מן הממצאים עלה באופן מובהק כי הבחורות הישראליות אוהבות שערות בחזה, אבל במינון הנכון. קצת מדי - נשי מדי, הרבה מדי - פיני בלילי מדי. זהו, עכשיו אתם יכולים לישון בשקט. ומה לגבי שערות ערווה אתם שואלים? חוץ מחברה אחת שמכורה לפוך, אנשים שמנים וערוץ דיסקברי, כולן היו בעד לקצץ.
להגיד או לא להגיד
סתם ישבנו בפארק, על הדשא, בשמש. הכול היה בסדר עד שהיא סובבה את הראש לכיוון מערב. הייתי בטוח שאני מדמיין, שאולי זה רק איזה לכלוך שנתפס לה בלחיים, אז התקרבתי לעברה. זקן, לבחורה אשכרה יש זקן, המשך ישיר ואחיד של פאות שמגיע כמעט עד לעצמות הלחיים. אחד כזה שביום יום יכול להסתתר מתחת לקילו מייק אפ, אבל קצת גשם או טיפה שמש והופה – וואליד בדיר נחשפת.
אין מה לעשות, צריך לזכור שגבר שעיר הופך מתישהו לאבא, ואפילו אם מדובר בנקבה, נסתרות הן דרכי הגנטיקה. אז אם קרה ונתקלת במקרה בנקבה כזאת והתלבטת האם להעיר או לא להעיר, אנחנו כאן כדי לתת לך עצות שיגרמו לה או להתאהב בך בשל הכנות המרשימה או לסטור לך ולהגיד "יאללה תראה אותך, סוג של אדם קדמון ועוד מדבר עליי, יאללה סע". הסיכון עליך, הבידור עלינו. וברצינות, הדעה הרווחת היא שעדיף להתעלם ולהדחיק את זה איפשהו באחד הארונות במוח, אך אם מדובר במקרה בו באמצע נשיקה אתה מרגיש זיפים, אז במקרה כזה מה שצריך לעשות הוא... בעצם המהלך הראשון שעליך לבצע הוא... כלומר אולי כדי ש... טוב, אין לי תשובה, תהיה חזק. מסכן.