הסיפור של ג'ררדו פלורס, צנחן מקליפורניה שבנס לא נהרג בקפיצה האחרונה שלו, מסעיר את עולם הצניחה החופשית - עולם ובו תאונות הן לא דבר נדיר וההנחיות לא תמיד ברורות.
פלורס, שהתאמן שנתיים ועבר כבר 29 צניחות בחייו, עלה לצניחה ה-30 שלו ללא חששות מיוחדות. אבל שניות ספורות לאחר שקפץ מהמטוס הוא הרגיש משיכה חדה והיה המום לגלות שהמצנח נפתח - בגובה ארבעה קילומטרים. "זה התפוצץ, זה משך אותי הצידה, משהו השתבש", סיפר לאחר מכן. "מאה דברים עוברים לך בראש ברגע הזה. אתה לא אמור לפתוח מצנח בגובה של למעלה מ-1,800 מטרים!"
פלורס, שצפה בקרקע הרחק מתחתיו, דיבר למצלמה בעודו באוויר, כאשר הוא מנסה להחליט אם לחתוך את המצנח או לא. "מה יקרה אם המצנח הרזרבי לא ייפתח?", הוא תוהה לעצמו. כפי שסיפר לאחר מכן, הדבר האחרון שהוא זוכר זה שהוא הבחין באזור הנחיתה הרחק למטה - ואז איבד את הכרתו. הוא צנח ללא הכרה במשך עשרים דקות, ובדרך נס הרוח הובילה אותו בדיוק לאזור הנחיתה המיועד. הוא התרסק שם, ומיד לאחר מכן רצו אליו המורים של בית הספר לצניחה ופינו אותו משם.
תאונת הצניחה השאירה את פלורס עם צלעות שבורות, לשון פגועה, ואשפוז של שבועיים בהם הוא היה מחוסר הכרה. כשהתעורר צפה בתאונה כפי שתועדה במצלמה שלו והבין עד כמה קרוב היה למוות. "אמרו לי שאני האדם הממוזל ביותר עלי אדמות", אמר והוסיף בזעזוע: "אני יכול לשמוע את עצמי נחנק! יכולתי למות באותו יום".
רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (ה-FAA), שחקרה את האירוע, הגיעה למסקנות חמורות באשר לתקינות הציוד אותו נשא פלורס, וציינה שהציוד - אותו בית הספר לצניחה Skydive Monterey Bay סיפק לפלורס - היה בלוי, שחוק ושבור. בית הספר עצמו הסיר מעצמו אחריות והוציא הודעה שהתאונה נגרמה עקב "שימוש לא נכון מצד הצנחן". גולשים רבים שראו את התאונה האשימו גם את בית הספר אך גם את פלורס, מכיוון שלא דאג לבדוק את הציוד בעצמו, "כמו שכל צנחן מנוסה יודע שצריך לעשות".