בשבוע שעבר ראיתי את הפרק הראשון של שתולים וכמה דברים עלו לי לראש: למה אנשים חושבים שזה כל כך קשה להיכנס למקומות שאתה לא אמור להיות בהם? למה המסתנן שם כל הזמן לחוץ? למה יש מוזיקה דרמטית בלי שום סיבה? והכי חשוב – למה לא לקחו אותי לסדרה הזאת?
המציאות היא שלא באמת קשה להסתנן למקומות, וכל אחד שקצת מתאמץ יכול לעשות את זה. יש כמה עקרונות שצריכים לזכור, כמה דברים שחשוב לדעת, ובאמצעותם תגלה שהרבה דלתות נעולות נפתחות בפניך.
תתלבש בהתאם, וקצת למעלה מזה
כשאתה הולך להסתנן למקום מאוכלס חשוב לדעת להתלבש בהתאם. במשרד עורכי דין אתה צריך חולצה מחוייטת ולא טישרט וג'ינס. אתה רוצה להתאים לסביבה שאליה אתה מגיע. המהדרין אפילו ממליצים להיראות קצת מעל הממוצע – אם אתה נכנס לבניין משרדים, תלבש ז'קט ותגרום לאנשים לחשוב שאתה מההנהלה. זה אומר שיפתחו עבורך יותר דלתות וישאלו אותך פחות שאלות.
פרט חשוב, במיוחד בארץ, הוא רמת הזקן שלכם. כשאני נכנס למקומות אסורים אני מנסה להתגלח מראש. בישראל חושדים קודם כל בערבים, וכדי להיות בטוחים לא לפספס אף אחד חושבים גם בכל מי שלא התגלח לאחרונה. מאותה הסיבה כדאי גם לא לבוא במעילי דובון, עם תיק מנופח, או עם כל דבר שחוטים יוצאים ממנו.
מתי זה לא עובד: אם אתה נראה צעיר מדי (ולפעמים גם מבוגר מדי).
קח אביזרים
אתה רוצה להחזיק ביד אביזרים משני סוגים: אביזרי אמינות ואביזרי "כבר חוזר". נתחיל מהסוג השני, כי הוא יותר פשוט. זה מתאים לכל מקום שבו יש איזור המתנה פתוח לציבור. לצורך העניין, אם אתה רוצה להיכנס למרתפים של בית חולים, סביר שתמצא איזור המתנה קרוב.
עכשיו אתה יושב באיזור ההמתנה ומשאיר מאחוריך איזה פריט. הפריט הזה צריך לשמש שתי מטרות: קודם כל, זה צריך להיות משהו שלא איכפת לך ממנו. חוץ מזה, זה צריך להיות משהו שלא נראה כאילו יש בתוכו פצצה. ספר ישן, ארנק, טלפון ישן שאתה לא צריך. הפריט הזה אומר למי שמסתכל עליך "הוא הלך לרגע, אבל הוא תיכף חוזר". אף אחד לא יחשוב שאתה משאיר את הטלפון שלך מאחור ואתה עכשיו עמוק במנהרות מתחת לבית החולים.
הסוג השני הוא אביזרי אמינות. אביזרי אמינות הם דברים שמוודאים שלא יטרידו אותך בשאלות. מי ששעובד בבניין משרדים יודע שמישהו שמסתובב עם מטאטא או מחשב על הידיים אף פעם לא נראה חשוד, כי תמיד מסתובבים (בכל מקום בבניין) אנשי ניקיון ואנשי תמיכה טכנית. תמיד. אין בניין משרדים שבו זה לא קורה; אין הרבה בנייני משרדים שבהם כולם מכירים את כל אנשי הצוות האלה; ובהרבה מבנייני המשרדים האנשים האלה לא מסתובבים במדים. זה אומר שבהרבה מבנייני המשרדים, ללכת עם מטאטא יאפשר לך להכנס ממש לכל מקום.
כמובן, מומלץ להתאים את אביזר האמינות שלך למקום שאליו אתה הולך – כלי עבודה באתר בניה, מפתחות בחניון, וקליפבורד בכל מקום שבו יש אנשים לחוצים ללא סיבה הגיונית. אבל אם אין לך את היכולת להתאים את האביזר למצב, אתה תמיד יכול להשתמש באביזר האמינות הטוב ביותר: הטלפון הנייד. אין כמו טלפון נייד כדי שתהיה לך סיבה מצויינת להתעלם לחלוטין ממה שקורה סביבך. טלפון הוא תירוץ מצוין להתחמק מהאנשים שנמצאים סביבך ותוהים מי אתה לעזאזל ולחמוק לאיזה מקום שקט, מהסוג שאתה לא צריך להיות בו.
טיפ אחרון בעניין: אם אתה חייב לסחוב איתך כמה דברים (מצלמה, ערכת עזרה ראשונה, לא משנה), נסה לסחוב אותם בתוך שקית נייר איכותית מחנות מותג כלשהי ולא בתיק גב. נחש על איזה מהם שואלים פחות שאלות.
מתי זה לא עובד: במקומות עם אבטחה באמת רצינית (ולמרבה הצער, צה"ל בדרך כלל לא נחשב במקרה הזה); כשאין חדרי המתנה; אם גנבת את אביזר האמינות שלכם ומישהו תפס אותך; אם בתיק שלך יש דברים כמו כלים לפריצת מנעולים שמשדרגים באופן מידי את העונש שלך במקרה ותתפס.
תמצא את הדרך הכי נונשלנטית פנימה
יש שלוש אפשרויות במקרה הזה: הראשונה היא הפשוטה ביותר – כשאין שום בעיה להיכנס, הדלתות פתוחות ואין מאבטח. זה לא נדיר כמו שזה נשמע. האפשרות השניה היא שיש דלת נעולה שניתן לפתוח רק עם כרטיס או מפתח. האפשרות השלישית היא שיש שומר. אף אחת מהאפשרויות האלה לא צריכה להטריד אותך.
אם הדלת למקום שאליו אתה צריך להיכנס נעולה, השיטה הטובה ביותר היא לחכות לשלב שבו עומדת להיכנס קבוצה גדולה של אנשים. חכה במרחק הגיוני מהדלת בלי שישימו לב אליך, תוך כדי דיבור בטלפון או משהו אחר שגורם לך להיראות עסוק. כשתראה הרבה אנשים מתקרבים, תצמד אליהם בנונשלנטיות ותראה איך לאף אחד לא אכפת. השיטה השניה הכי טובה היא לחכות שמישהו יצא החוצה, כי בדרך כלל אם הוא יוצא זה אומר שלא אכפת לו מה קורה אחר כך, ולא יהיה אכפת לו שאתה נכנסים. אפשר להסתדר גם עם היגררות אחרי אדם אחד שנכנס, אבל זה הכי מסובך.
אם מדובר בשומר, גם כאן אין הרבה בעיות. קודם כל, שווה לבדוק אם יש כניסות אחרות. בקניונים ובבתי מלון כמעט תמיד יש דלת אחורית שקל למצוא וקל להיכנס דרכה, ובה אין אף אחד. בהרבה מקומות אחרים המאבטח רק שם כדי לוודא שאף אדם חשוד לא נכנס. אם עדיין יש לך בעיות, יש כמה אפשרויות. היצמדות לקבוצת אנשים עובדת גם כאן, כי המאבטח לא יתחיל לבקש מכולם כרטיסים, במיוחד אם אתה בדיוק מדבר בטלפון ונראה עסוק. אפשרות אחרת היא להיראות כאילו אתה חוזר, ולא כאילו אתה נכנס לראשונה. להגיע בלי מעיל בחורף זו דרך מצויינת לגרום לשומר לחשוב שיצאת רק לרגע, כי אחרי הכל, איזה מין מטורף יצא החוצה בלי מעיל?
מתי זה לא עובד: כשאתה מגיע בשעות שבהן הבניין סגור; כשאתה נראה חשוד.
בפנים, תתנהג כאילו אתה צריך להיות שם
כשאתה בפנים, יש כמה כללים חשובים: קודם כל, תמיד ממשיכים ללכת קדימה. כל מי שעובד בבניין לא עוצר להסתכל על שלטים, לא תועה בדרך ולא נראה מבולבל. אתה צריך לבחור כיוון וללכת אליו. תוודא שאתה לא מנסה לפתוח דלתות אם אתה לא חייב – דלתות נעולות יגרמו לך להראות נבוך, ומאחורי דלתות פתוחות יש לעיתים קרובות אנשים שמנסים להבין למה אתה נכנס להם למשרד. המפתח כאן הוא להראות כאילו אתה יודע לאן אתה הולך.
כמו כן, דע לעבוד עם האנשים שבבניין. חייך לאנשים שעוברים על פניך, נהל שיחות חולין קטנות, תקשיב לתלונות שלהם על המעליות האיטיות. תהיה מנומס – יותר מנומס מהאדם הממוצע. מישהו נחמד גורם לנו להרגיש בנוח, ואז אנחנו שוכחים לחשוד בו.
מתי זה לא עובד: כשאתה לא מצליח לא להראות לחוץ. אל תילחץ. הכל בסדר. הכי גרוע, מישהו יתפוס אותך וילווה אותך החוצה.
איך להתמודד עם אזהרות, מצלמות ואזעקות
איזורים שבהם אתה לא אמור להיות יהיו מוצפים בשלטים שיספרו לך כמה הם מסוכנים. ליד כל מצלמה יש חמישה שלטים שאומרים לך שיש מולך מצלמה. על דלתות מעניינות יהיה כתוב "זהירות! דלת חירום בלבד! אזעקה תושמע עם פתיחת הדלת!" אני לא יכול להבטיח שהכל לא אמיתי, אבל הרבה מזה מיועד בעיקר להפחיד ולא באמת לעצור אתכם.
עם מצלמות אבטחה, למשל, יש שתי אפשרויות, ושתיהן מצויינות. אם אין הרבה מצלמות, לא קשה לוודא שהן לא מצלמות אתכם, ובנוסף, קיים הסיכוי שאלה מצלמות דמה שנועדו רק להרתעה, ושווה להסתכל ולבדוק אם מישהו בכלל הוריד את המכסה של העדשה, כי גם את זה לא תמיד עושים. אם יש הרבה מצלמות, אתה יכול להיות בטוחים שאין מי שיבדוק את כולן. המציאות היא שמצלמות הן בעיקר פריט שיוצר ראיות למקרה שעשיתם משהו לא בסדר, ואין הרבה מקומות שמשקיעים מספיק כוח אדם במעקב אחרי מוניטורים.
מתי זה לא עובד: במקומות שהאבטחה בהם באמת רצינית, ולפעמים במקומות עם עודף כסף.
שלטי אזהרה יש בהרבה מקומות, והרבה מהם מזהירים מפני סכנות לא קיימות. למשל, מי שבאמת יש לו כלבים מסוכנים בחצר בדרך כלל לא צריך להזהיר בשלט ענקי כי כל אחד יכול לשמוע את הנביחות. הרבה מהשלטים מנסים להפחיד מסתננים כמוך. רוצה הוכחה? תעמוד קצת ליד אחת הדלתות שהשלטים טוענים שהיא "מוגנת באזעקה". תראה כמה אנשים עוברים שם. האזעקות עצמן הן גם פיקציה פופולרית. הרבה מהן פועלות רק בשעות הלילה, והרבה מהן לא מחוברות כי השומרים התעצבנו מזה שחתולים מפעילים אותן כל הזמן.
מתי זה לא עובד: לפעמים. לפעמים אזעקה באמת מגנה על משהו מספיק חשוב כדי שלא ינתקו אותה. גלה שיקול דעת. למשל, איפה שכתוב "סכנת התחשמלות, מתח גבוה"? זה בדרך כלל כי יש שם מתח גבוה.
מה לעשות אם תופסים אותך
קורה שנתפסים, וככל שתסתנן יותר עולה הסיכוי שתיתפס. אני נתפסתי יותר פעמים ממה שאני זוכר, אבל מזה שאני עדיין פה, אתם יכולים להבין שלא קרה לי כלום. זה בגלל שבניגוד לאנשים שכוחות הבטחון חוששים מהם, אתה לא הולך לעשות שום דבר רע. אתה רק שם כדי להסתכל, וזה מכניס אותך לקטגוריה ייחודית שבה פשוט לא יודעים מה לעשות איתך. בכל מקרה, כשאתה נתפס, יש כמה אפשרויות.
לשחק אותה טיפש: אנשים עם סמכות שונאים את מי שמפר את הסמכות הזו בכוונה. אם תגיד שעשית טעות, יש יותר סיכוי שיתנו לכם ללכת בלי בעיה. לפעמים זה עובד, אבל לפעמים עבררת שלוש גדרות חשמליות ועשרה כלבי שמירה, ואז זה קצת פחות סביר.
לדבר מהר: דיבור מהיר הוא לא כשרון שלומדים ביום, וסביר שאתם יודעים אם יש לכם אותו. אם כן, פשוט דבר מספיק מהר ותשתמש במספיק מילים גדולות עד שהם יתבלבלו ויתנו לך ללכת.
להיות כנים: לפעמים אפשר לומר שבאמת באת רק כדי להסתכל ושאין לך שום כוונה רעה. אולי יתעצבנו עליך, אבל סביר שלא יגישו תלונה במשטרה או משהו כזה. רק תוודא שנפלת על שומר ביום טוב.
ולסיכום
להיכנס למקומות שבהם אתה לא אמור להיות זה כיף, זה לא כזה קשה, וזה סיפור מצויין לאחר כך. רק תוודא שאתם לא נראה חשודים, תזרום עם מה שקורה, ואף פעם אל תילחץ. תזכור דבר אחד: אתה לא עושה שום דבר רע, ולכן אין שום סיבה שיעשו לך משהו רע.