שבוע היסטורי עבר עלינו, כזה שעוד נחזור ונדבר עליו הרבה שנים קדימה. זה החל בחזרה לאופנה של צלב הקרס, נמשך בקרב דיפלומטי מול מדינות אירופה והסתיים במלחמת עולמות נטולת ביקיני. בין לבין מצאנו גם זמן לברך את יורש העצר העתידי של בריטניה, כנראה שסבתא רבא אליזבת תשרוד גם אחריו. סיכום שבוע גברי
יום יבוא והקרב המרהיב שהתנהל כאן השבוע עוד יילמד במיטב האקדמיות הצבאיות בעולם. צוערים חדורי מוטיבציה, לבושים בחוטי תפירה מסורתיים, ישחזרו את מלחמת הבריות ההיסטורית: זו שהחלה בתמרון ימי נטול חלק עליון בטוויטר, נענתה במערכת הגנה תחת שכבתית שנחשפה במגזין רוסי, והסתיימה בשימוש בסטריפטיז לא קונבנציונאלי. מצד אחד תמונת העירום הפרונטלית של בר פאלי הבהירה אחת ולתמיד מה ההבדל בין זאת עם ה-ר' לזאת שבלעדיו, מצד שני את הקרב היא ניצחה אבל המלחמה הלכה קפוט. כי עכשיו, כשכל האסטרטגיה שלה פרושה לפנינו, מה כבר נותר לה להציע לסיבוב הבא?
הארים חוזרים
לבשל עשר דקות ולהגיש על מצע של סלט
מאז ימי חתולים שנראים כמו היטלר לא היו הנאצים פופולאריים כל כך כמו בשבוע האחרון: שירים, כרזות ואיחולי השמדה המונית מילאו את היכל נוקיה, הצעות לשימוש חכם בגז הועלו ביציע בלומפילד, ולרגע ציפינו שאייכמן וגבלס יעלו לסבב כיפים לצלילי "We Will Rock You". הרי אם אלאניס מוריסט יכולה להגיע אלינו כל כך הרבה שנים אחרי השיא, מי אמר שתורת גזע זה פאסה? ובכלל, אופנות הרי תמיד חוזרות בסוף אז למה להיות מוכנים מראש? כבר אפילו חשבנו את מי אנחנו רוצים להשמיד ראשונים: אלו שמאחלים לאחרים סרטן. בכל זאת, גזע נחות.
ירקן דיפלומטי
אני מבקש לשמור על הסדר. כולכם תזכו לנזוף בי, מבטיח | צילום:
חדשות 2
בעקבות המשבר הדיפלומטי שחוותה ישראל השבוע מול מדינות אירופה, הקדשנו לעניין עוד מחשבה והחלטנו שלא משתלם להיות שגרירים. עם כל הכבוד לתואר, לקוקטיילים ולאפשרות של דיונים אל תוך הלילה עם הנספחת של ונצואלה – יש דברים שעדיף לוותר עליהם. כי בזמן שבדמיון שלנו כוללת אמנת השגריר זכות לכיבוש אזורים אסטרטגיים באמריקה הלטינית (ובוא נודה על האמת, בפעם האחרונה שכבשתם משהו הייתה בשיעור ספורט ביסודי), בפועל היא בסך הכל מקנה את הזכות לחטוף רסיסי ריר, בכל פעם שראש ממשלה ישראלי מנסה לעשות שרירים.
מי אחרון בתור?
אז את תספרי לו על העניין עם סבתא, או אני? | צילום:
רויטרס
אחרי שליווינו את וויל וקייט בטקס החופה, בנשיקה הראשונה במרפסת ובקמפינג הטופלס הראשון, זה היה רק טבעי שנהיה איתם שם גם בהיריון הראשון. בשלב זה יורש העצר העתידי הוא לא יותר מגוש של רקמות, אבל כבר עכשיו אפשר לרמוז לו להרגיע עם הבעיטות: סבתא אליזבת החליטה לחיות לנצח, והפעם היחידה שיראה כתר מקרוב תהיה אצל רופא השיניים. כך שכמו שאנחנו רואים את זה, יש לזאטוט המלכותי שתי אופציות לבלות את שארית חייו: לרוץ עירום במלון בלאס וגאס עם תיירות אמריקאיות כמו דוד הארי או לשמור על היופי הטבעי כמו סבא צ'ארלס. למרות שרק מהמחשבה על אופציה ב', אמא קייט לא יכולה להפסיק להקיא.
אהבה כמו בספרים
חולה עלייך, פשוט יש עוד דגים בבריכה
אפשר להירגע. הרבה אחרי חודשים של מתח ותסכול, נמצא סוף סוף שם לאוטוביוגרפיה של רוסלנה רודינה: "ממגדלי יו לחדרה: עלייתה ונפילתה של דוגמנית". זה יהיה רב מכר מרתק, עמוס תהפוכות דרמות כלבלבים ופרידה כואבת, אבל עניין מהותי אחד בכל זאת לא נפתר עדיין בכל הסיפור הזה: תפיסת הזמן. כי רק לפני חודשיים סיפרו לנו שהאהבה נמצאת בשיאה, והיום טוענים שהדעיכה נמשכה כבר שבועות ארוכים, מה שאומר שבשלב מסוים בין אוגוסט לספטמבר אפשר להיתקל במשפטים כמו: "אוהב אותך לנצח, למרות שוואלה, די מיצינו". קצת כשל לוגי, אבל אם בנקודה הזאת לא קמתם מהספה ורצתם לעמוד מתחת לחלון בחדרה (מאיפה אנחנו יודעים איזה חדר זה? חפשו לבד) אולי זה מגיע לכם.
