השבוע ציינו הפלסטינים את יום הנכבה בשרשרת של הפגנות המוניות מדרום ועד צפון. ההפגנות הציתו אש בגבול הסורי השקט בדרך כלל - גבול אשר נתון תחת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, אשר לפני 37 שנים סיים את מלחמת יום הכיפורים ואת קרבות ההתשה בגבול הצפון. לאור תקריות האש הקטלניות, וטענות כי גופי הביטחון לא היו ערוכים כראוי, החלטנו לבדוק: האם בישראל ערוכים להפגנה הבאה?
ההמון הזועם
"יש קושי אובייקטיבי להתמודד עם המונים לא חמושים", לדבריו של תא"ל (במיל') שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "הם לא השתמשו באלימות במובן של שימוש בנשק. אירועי השבוע התפרשו אצלם כהצלחה משום שהם גרמו לכך שאנחנו הרגנו מפגינים לא חמושים, ותהיה לזה השפעה לא טובה על תדמיתנו בעולם. זה יעודד ניסיונות נוספים".
ברום מאמין כי ההפגנות השבוע עשויות להיות רק הספתח. "כמו שפרשת המשט עודדה יוזמות שונות, אותו הדבר במקרה הזה", הוא אומר. "הרעיון של מצעד המונים אל מול הגבול הישראלי יכול להיראות כרעיון שייקלט בצד השני".
אם אכן חששו של ברום יתממש, נשאלת השאלה המרכזית: כיצד מתמודדים בצה"ל ובמערכת הביטחון עם הנושא? יותר מכך, יש לתהות האם גם ההפגנה הבאה תדווח בפייסבוק? אם לא, אז בחייאת שמישהו יודיע לנו מראש.
גדר מערכת ומיקוש
בהסכם הפרדת הכוחות בין סוריה וישראל נקבעו שני שטחי הפרדה ואזור חיץ שבו ישהו חיילי האו"ם. משני הצדדים נקבעו רצועות דילול כוח צבאי, כאשר כל צד מחזיק כמות קטנה יחסית של טנקים וחיילים. גדר המערכת היא זו שמפרידה בין שני הצדדים, אולם השקט היחסי בגזרה הוביל לשאננות. ככה זה כשמה שעושים כל היום זה להסתכל על קונייטרה מהעמדה. גם אתם הייתם משתגעים.
בתקרית הירי השבוע חצו מאות מפגינים את גדר המערכת לכיוון מג'דל שמס ושם הניפו דגלים וחגגו בכיכר העיר.
"החצייה של הגבול היא בלתי נסבלת", לדבריו של פרופסור אייל זיסר, מומחה לסוריה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. "מומחים צבאיים יאלצו לומר האם הייתה כאן בעיה במוכנות. יש גדר, אני מניח שהיא חשמלית, אולם אני לא בטוח שהגבול באזור מג'דל שמס ממוקש. היכולת למקש היא מוגבלת. על מאה אנשים שהולכים בצורה גלויה אף אחד לא חשב".
חיילים על הגבול
על גדר המערכת, בעיקר בגלל הסכמי הפרדת הכוחות, מוצבים כוחות מדוללים של חיילים ישראלים. אם על גבול לבנון יש כמות נכבדה של יחידות חי"ר, מודיעין, ארטילריה ושריון, נדמה כי בגבול סוריה המצב מעט שונה. ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות ולטרור במכללה הבינתחומית בהרצליה, מודאג מהמצב. "הייתה הערכת מצב מוטעית. בהיבט הטקטי אני קצת מופתע שהגיעו לשם עשרות אוטובוסים. הופתעתי שהמשטרה לא הגיעה לשם בכוחות גדולים יותר ברגע שזיהו את האוטובוסים בתצפיות", לדבריו.
כוחות המשטרה, אשר אמונים על פיזור הפגנות בתוך שטחי ישראל, כלל לא היו באזור. בתקרית שמתגלגלת באופן דומה לתוך שטחי ישראל עולה השאלה האם האחריות עודנה של הצבא, או שמא של המשטרה. בכל מקרה, כרמון בטוח בדבר אחד: "הכוחות על הגבול לא היו ערוכים. הם לא רגילים לעבוד מול מסה כזו של אנשים. הייתה בעיה של תיאום בין הצבא והמשטרה".
אמצעים לפיזור הפגנות
חי"רניק פנתר, יודע כל לוחם בצה"ל לדקלם, הוא חי"רניק מאלתר. חי"רניק מאלתר, יודע כל פרקליט צבאי, זה תביעה משפטית עתידית. בגזרת הגדה המערבית ובעזה אמצעים לפיזור הפגנות הם דבר שבשגרה. מדי יום ביומו משתמשים הלוחמים באמצעים השונים דוגמת רימוני הלם, גז מדמיע, כדורי גומי וצעקות: "נו, חלאס. לכו כבר הביתה!". בגזרה הסורית, כפי שכל בר דעת ודאי יניח, האמצעים הללו כמעט ולא קיימים.
"בתחום הטקטי, כדי למנוע דברים כאלו בעתיד, אפשר להצטייד ביותר אמצעים לפיזור הפגנות, שיימצאו בגזרות שהם בדרך כלל לא נמצאים בהם", לדבריו של תא"ל (במיל') ברום. "העובדה היא שהכוחות שם בדרך כלל לא מצוידים בכאלו אמצעים. לקחים כאלו ייושמו בעתיד, ומהבחינה הזו תהיה מוכנות טובה יותר".
איסוף מודיעין
מודיעין בצה"ל נאסף במספר דרכים. ולא, אנחנו לא הולכים לספר לכם איך. על רוב המודיעין בצה"ל אחראי אגף המודיעין ויחידות האיסוף, ותפקידן להפיץ לכל יחידות השטח את כל ההתראות. בגבול הסורי המודיעין נאסף, בין היתר, באמצעות יחידות השדה שנמצאות בשטח, באמצעות לוויינים, תצפיות מקומיות ואמצעים אחרים. המודיעין מעבר לרמת השטח נאסף כבר בבונקרים ממוגנים הרחק מעיני הציבור. בימים הקרובים ודאי ייאלץ אלוף אביב כוכבי, ראש אמ"ן, לענות על כמה שאלות קשות בנוגע להיערכות של המודיעין.
"הייתה הערכת מצב מוטעית", אומר ד"ר כרמון. "בפן המודיעיני הייתה בעיה. אם הבנתי נכון, אז היו רמזים לגבי אפשרות שכזו. מצד שני, ייתכן שהייתה כאן התארגנות מהירה מאוד של המשטר הסורי". רגע, המשטר הסורי? אכן כן. המומחים ששוחחנו עמם מעריכים, בין אם בגלוי ובין אם ברמזים דקים, כי המשטר בדמשק הוא זה שאחראי במידה כזו או אחרת למהומות.
האחריות מוטלת על אסד
"זה חשוב ומעניין לעקוב ולראות האם זה אירוע שבעקבותיו הסורים ימשיכו לשמור על השקט, או שמא ינסו לגרום להסלמה", לדבריו של פרופ' זיסר. "במשך כמעט ארבעים שנה הסורים מקפידים לשמור על השקט בגבול. אני לא מניח שהסורים מצטערים על האירועים, שכן זה מסיט את דעת הקהל. האם הם שלחו בכוונה? ניאלץ לחכות ולראות. אם הצבא הסורי עשה כאן מהלך זה בהחלט בגדר מתקפה".
גורמים ישראלים מעריכים כי האירועים בוצעו תחת כנפי המשטר הסורי, על מנת להפנות את המהומות הפנימיות אל עבר הסכסוך הישראלי פלסטיני. אם משהו לא עובד, לימד אסד האב את בנו, תאשים את ישראל. בזה אף פעם אי אפשר לטעות. "אין לי ספק שזו תוצאה של תיאום הדוק מאוד בין סוריה, החיזבאללה והחמאס", לדבריו של ד"ר כרמון. "לסורים יש עניין להפנות את אור הזרקורים לכאן. חמאס הוא חלק מהציר הזה, הרי יש לו מפקדה בדמשק. החדירה האלימה לתוך מג'דל שמס זו לדעתי הערכת מצב לא נכונה".
אין מנוס מפעולה מדינית
בדומה למחאות האחרונות בעולם הערבי, גם המחאה הזו החלה דרך קבוצה בפייסבוק. האינתיפאדה השלישית, כך מגדירים אותה ברשתות החברתיות. השאלה המרכזית תהיה האם, בדומה להערכות, ינסו גורמים פלסטינים להמשיך וללבות את היצרים. "עצם העובדה שהם הצליחו לחדור לשטח הישראלי מעוררת את התיאבון", לדבריו של ד"ר כרמון. "אנשים שברו את מחסום הפחד". בינתיים, בפייסבוק עשו לייק.
"הקיפאון המוחלט בתחום המדיני גורם להרבה תסכול בצד הפלסטיני", לדבריו של תא"ל (במיל') ברום. "מהבחינה המדינית בהחלט ניתן לדבר על מחדל. התשובה הטובה ביותר תהיה רק בתחום המדיני".
במהלך ההפגנות חדרו לישראל כמאה פעילים פלסטינים, כך לפי ההערכות. הצלב האדום היה זה שתיאם את חזרתם צפונה. אם כולם שבו לסוריה, או שמא חלק ניצלו את המהומות כדי לחדור לישראל (על אחד אנחנו כבר יודעים), רק הזמן יגיד.