חושב לפתוח פאב בתל אביב? לגיטימי. כנראה לקחת כבר בחשבון את כל הסיכונים הרגילים, ואת העובדה שפאבים בתל אביב זוכים בדרך כלל לתקופת חסד קצרה מאוד לפני שהם נסגרים. לקחת בחשבון כמה כוסות בירה צריך, מה דמי השכירות, כמה ארנונה תשלם ומה גובה המשכורות לברמנים ולמלצריות. לפי כל החישובים וסקרי השוק שעשית אתה הולך לצאת ברווח נאה אחרי כמה חודשים בלבד. נשארה, אם כך, רק שאלה חשובה אחת: האם לקחת בחשבון את ההוצאה לפרוטקשן.
אנשי לילה וותיקים מספרים שהבליינים התל אביביים שמחפשים לחם ושעשועים בעיר הלבנה, לא תמיד מודעים לגבולות אלימים וטריטוריות השליטה שמחלקות את העיר למובלעות של סחיטה, מכות ואיומים. בלילה אחד אפשר לבקר בפאב, פיצוציה, מועדון, סופרמרקט ומדרכה עם קבצן – ששייכים בנפרד לחמישה ארגוני פשע, שחלק מהם במלחמה אכזרית ממש ברגע זה על אותה בלטה עליה אתה עומד.
חבר שלי, שבחר להשתמש בשם החסוי ל', שימש כברמן לוהט בתקופת לימודיו באוניברסיטה. היום, שנים אחרי, הוא מספר שהעסק הזה של הפרוטקשן מגלגל מאות אלפי שקלים בחודש ופועל ממש כמו בסדרה של הסופרנוס.
תשנן: מסעדת דגים זה לא בר. או שתחטוף כיסא בראש
לפני מספר שנים הוקמה ברחוב אבן גבירול בתל אביב מסעדת דגים ופירות ים. שני חבר'ה צעירים מחיפה באו לעיר הגדולה להגשים את החלום – אבל מסתבר שהמסעדה החדשה שלהם הוקמה מול הפרצוף של בית קפה מצליח, שפעל עם הרבה תורים והרבה סלבס.
בגלל שבמסעדת הדגים החדשה היה ברמן שווה (חברי הוותיק ל'), גאמבו שרימפס מצוין, מוזיקה טובה וגם סלבס – התפתחה על הבר סצנת "פיק אפ בר" לגייז, במיוחד כאלה שלא רצו לעמוד בתור לבית הקפה שממול.
החבר'ה של בית הקפה ממול בדקו את הקופה וכנראה הגיעו למסקנה שגונבים להם את הלקוחות הכי טובים שלהם. הם שלחו כמה טיפוסים מפוקפקים לעצור את התופעה. חבר שלי חטף כיסא בר בראש ונאסר עליו באופן מוחלט לשים כיסאות סביב הבר – כדי שאף אחד לא יחשוב בטעות שמדובר בבר, אלא במסעדה ותו לא.
החבר'ה מחיפה לקחו את החבר שלי לבית החולים וצלצלו במהירות לכמה "חברים" מהקריות, שהגיעו למחרת להרוס את כיסאות הבר ואת הראש של הברמן של בית הקפה שממול. אבל החברים מחיפה והחבר'ה המקומיים התיידדו במהירות. העניין עבר תוך יום להחלטתו של בורר מוסמך – "כדי לשמור על השלום" – והוא קבע בנוכחות כל המעורבים שלמסעדת הדגים יהיה מותר לפרוס בכל ערב שלושה כיסאות בר בלבד.
עברה חצי שנה ושני המקומות נסגרו. מה שנשאר מהסיפור זה צלקת קטנה ליד העין של חברי הטוב ובעיה אישית שלי, שבה אני סופר בכפייתיות אובססיבית כיסאות בר בכל מקום שאליו אני נכנס.
מתי תדע ששמו עליך עין? או: איך פרוטקשן עובד
נניח שהמקום שלך עובד כבר חודשיים שלמים ברציפות ואתה מתחיל קצת להירגע ולנסות ליהנות מהסיטואציה: הגשמת חלום, יש לך עסק אמיתי. תענוג.
פתאום אתה רואה שני חבר'ה שלא ממש קשורים ללקוחות הקבועים נתקעים לך בעיניים. לפני שאתה מספיק להוציא מילה, הברמן מקבל סטירה מטורפת כי הוא לא הדליק להם סיגריה ולא חייך מספיק. המלצרית שלך מפחדת לקחת מהם הזמנה: הם מסתכלים לה על הציצי ומאפרים על השולחן. אתה ניגש לראות מה העניין והם מחכים לך בחיוך. הם יודעים איך קוראים לך ואיזה אופנוע יש לך, מה הכתובת של ההורים שלך, כמה כסף עשית בקופה הערב, ומודיעים לך באופן חגיגי: "מעכשיו הכול יהיה בסדר – אנחנו שומרים עליך!"
הברמן שלך שם קרח על האף והמלצרית מתחבאת במטבח. הלקוחות קולטים שמשהו יוצא דופן קורה עכשיו, אבל כולם מעדיפים להסתכל לתוך הכוס ולא להתערבב בעניינים שלא להם. "השומרים החדשים" נפרדים בלחיצת יד עם הבטחה להיפגש ביום אחר בו תהיה קצת פחות עסוק, ואתה נשאר עם המון פחדים וחוסר אונים מוחלט.
עבר שבוע, אתה מתחיל להשתגע מרוב לחץ. אתה בודק אם יש פצצות מתחת לאופנוע, מקבל לעבודה מלצרית חדשה ומתקשר כל יומיים להורים, בלי סיבה נראית לעין. פתאום מגיעים לעסק שלך שני טיפוסים רעים שדי דומים לטיפוסים הראשונים. הברמן סופג קללות, המלצרית החדשה בוכה ומודיעה לך שהיא עוזבת. אתה מתייצב לשיחת הכרות ופולט בלחש שכבר קיבלת ביקור דומה לפני כמה ימים.
להפתעתך הם נלחצים, מבקשים תיאור חיצוני, איזה אוטו יש למי שביקר אותך ואם היו להם קעקועים – ואתה קולט שהסתבכת בין שני ארגונים. "אל תדאג, הכול יהיה בסדר. אנחנו נשמור עליך", הם מסכמים והולכים לארגן במהירות פגישה רשמית אצל בורר מוסמך בעולם התחתון. כמו עדר של בקר העסק שלך עובר לבעלות של מר X, ומישהו שמעולם לא הכרת ומאוד כדאי שלא תכיר, יחליט למי תשלם 3,000-4,000 שקל בחודש (בלי חשבונית) – "כדי שהכול יהיה בסדר".
ל' טוען שהחלק השני והמסריח של הסיפור מגיע בדרך כלל אחרי חצי שנה. התרגלת לעניין, יש אפילו סוג של חברות מתוחה וקצת בדיחות קרש עם הטיפוסים המפוקפקים שמבקרים אותך, והעסק ממריא – או שלא. למעשה, רוב הסיכויים שהוא לא ימריא בכזאת קלות, כמו שקורה להרבה עסקים אחרים בתחום.
אתה מחליט לבקש הנחה בתשלום או גרוע מזה – מלווה מה"שומרים" שלך כסף.
באותו הרגע נמהר, הם הופכים לשותפים אמיתיים: לעסק מגיעים חברים חדשים וצבעוניים, מכוניות יוקרתיות מחנות על המדרכה והמון כוסיות עם שיער בלונדיני צבוע, סיליקון ו-וודקה קרנברי ביד מגיעות לעשות קוק בשירותים. העסק מקבל חיים ולקוחות חדשים, ואתה מרגיש שאולי הצלחת לאחוז את השור בקרניו.
נוצר תזרים מזומנים מרשים בקופה. השותפים החדשים שלך מביאים ספקים חדשים וזולים יותר, ומתחילים להזמין (ולחייב כמובן את העסק) כמויות אסטרונומיות של אנטריקוטים ומשקאות תוצרת חוץ – שנעצרים לרגע אצלך במטבח ומשם ממשיכים לשוק של העולם התחתון.
מהרגע הזה הכול יכול להדרדר במהירות. לפני שתשים לב מה קורה שום דבר כבר לא יהיה בשליטתך, ותוך חודשים ספורים - אלא אם כן אתה מוכר את נשמתך לאופל - אתה עלול להגיע לפשיטת רגל שגרועה יותר מכל סטירה לפנים. בא לך למות. מצד שני, אתה רוצה לחיות. אז אתה בולע את הצפרדע וחושב שאולי בכל זאת תלך להיות עורך דין.
המשטרה עושה שרירים
למרבה ההפתעה, בעקבות מספר מעצרים של משטרת ישראל, יש בתקופה האחרונה בעלי עסקים שמעזים לעמוד מול הפרוטקשן. אחד המקרים הידועים הוא מעצר בזק של בנו המכובד של ראש משפחת פשע מוכרת וידועה, בחשד לסחיטה ואיומים. הפושע הצעיר ניסה להשתלט בכוח על ליין מסיבות ידוע, ודרש באלימות רבה מהיחצן המסכן להפוך לשותף מלא. היחצן האמיץ והחבול פנה למשטרה, הוגש כתב אישום ובנו של ראש ארגון הפשע קיבל מספר חודשים בפנים. מה יקרה כשהוא ייצא? זאת כבר כתבה אחרת.
ויש גם התנגדות פרטית שלא כוללת את המשטרה. לאחרונה שמעתי על מועדון חדש של הומואים שניסו להיכנס בו החבר'ה של הפרוטקשן – והם החזירו מלחמה בכל הכוח. ל"שותפים החדשים" חיכתה חבורת הומואים שרירית ומגובשת שמתעסקת בפיתוח גוף ומודעות פוליטית. ההומואים השריריים דפקו להם מכות רצח וכרגע שורר שקט מתוח בין שני הצדדים.
בתגובה לכתבה נמסר ממשרדו של דובר משטרת ת"א: "כל תלונה המוגשת למשטרה בעניין חשד לביצועה של עבירה פלילית מטופלת במקצועיות וברצינות הראויה ובכלל זה תלונות בנושא אותו מעלה הכתב".
עוד בערוץ הגברים:
מדריך למתגייס הטרי: עד כמה מותר למפקדים לטרטר אותך?
איך נראה יום בחייו של כבאי? ספי קצב מדווח
למה גבר לא צריך לגדל כלב? יאיר גת מסביר
ומי תהיה הישראלית הכי סקסית? אתה מטקבק