ברחבה שמול כיכר אתרים בתל אביב, התאמנה במשך כמה שנים טובות קבוצה שאפתנית של קונג-פו שחור. המורה, שהיה טיפוס מיוחד וצבעוני, ריכז סביבו חבורה רצינית ואכפתית של מבוגרים ובני נוער ששתו בצמא ובהערצה עיוורת את הידע וניסיון החיים שלו.
מכר שלי שהתאמן אצלו, סיפר בהתלהבות על הסנסיי הצעיר שהתקבל והוסמך על ידי שושלת מרשימה של מכשפים ולוחמים טאואיסטים מהר וודאן בסין. השיעורים התקיימו בוקר וערב בכל יום ובכל מזג אוויר, ולאחר תקופה מסיימת החליט המורה שהוא צריך זמן פנוי לעצמו לצורך מדיטציה והתבוננות עצמית. התלמידים הבכירים ארגנו תורנות הדרכה, גבו כספים, גייסו חניכים והמורה "השחור" מצא זמן גם לעצמו.
בוקר אחד, בדיוק בשעה של המדיטציה, ראתה תלמידה חדשה את המורה "השחור" שותה קפה ומעשן סיגריה עם בחורה בבית קפה בנחלת בנימין – גם משקר, גם מעשן, גם שותה קפה וגם לא מתנזר. הסיפור התפוצץ בגדול, והקבוצה התפזרה עם דיכאון וטעם מר בפה.
הסיפור הזה דחף אותי – חניך אומנויות לחימה ותיק בעצמי – לכתוב על הדרך הנכונה לבחור סנסיי. חבל לוותר על אומנויות לחימה רק כי נתקלת במורה דפוק.
חשוב לך להצליח באימון שלך? אם אתה רציני בעניין ומוכן להשקיע זמן ומאמץ, הנה כמה דברים שאתה צריך לדרוש מהמורה שלך:
האם יש למורה תעודת הסמכה רשמית של מכון ווינגייט?
החוק בישראל קובע כי בלי תעודה רשמית אסור לאמן, ואין שום חברת ביטוח שתסכים לכסות פציעת ספורט במסגרת אימונים אצל מורה ללא תעודה רשמית של המדינה. באותו עניין, תהיה בטוח שמורה ללא הכשרה מתאימה ישלח אותך לבית חולים מאד מהר.
האם יש המלצות של חברים?
גם בעידן האינטרנט, המלצות אישיות מפה לאוזן הן השיטה הכי טובה למצוא מורה רציני. אתר אינטרנט מקצועי, מודעות ענק בדפי זהב, קמפיין גיוס וחגורה צהובה חינם – כל אלה לא שווים כלום בלי לשמוע כמה מילים טובות על המורה מהתלמידים שלו. מורה רציני הוא סוג של סלב בעולם אומנויות הלחימה – אם הוא טוב, ידברו עליו.
האם למורה יש מורה?
מורה רציני בא משושלת ארוכה של מורים עם תעודות, מבחנים והסמכות, שלפעמים מגיעות אחורה מאתיים שנה. מורה השייך לאסכולה מסודרת לא יפעל במסגרת מנטאלית פרטית ושיגעונות אישיים משלו. מורה עם תעודות לא יגרום לאימון לקוי, הערצה עיוורת, ניצול ופציעות ספורט קשות – כמו שיכול לגרום חאפר שפיתח שיטה פרטית משלו, שלטענתו היא השיטה הכי טובה בעולם. זה יכול לקרות פעם בדור, אבל קשה להאמין שדווקא הבחור בסנדלים מהמתנ"ס ליד הבית שלך, דווקא הוא יהיה זה שישנה את עולם אומנויות הלחימה.
האם יש למורה תלמידים בכירים?
מורה בלי תלמידים רציניים זה כמו גור של כלב מעורב; לך תדע מה יצא לך בסוף. למורה רציני יש תלמידים בכירים בעלי חגורות שחורות שממשיכים להתאמן יחד לאורך שנים. הם עברו פציעות, משברים, חתונות וילדים ולמרות הכול המשיכו במשך שנים ב"דרך" של המורה. אז כמו שבודקים את הכלה על ידי הצצה באימא שלה, אותו דבר עם הסנסיי: אם התלמידים הוותיקים הם נחמדים, גמישים, בריאים ומסוכנים, יש סיכוי טוב שגם אתה תיראה ככה בעוד כמה שנים.
האם המורה שומר על הבריאות שלך?
אם הברכיים חורקות, הגב תפוס, אתה מתחיל לבלות בחדרי מיון וצילומי רנטגן באופן קבוע וחסרות לך שיניים – סימן שאתה מתאמן אצל פסיכופט. זה לא שאין יש פציעות באומנויות לחימה, אבל אם ניתוחי ברכיים ומשחות סיניות לכאבי גב הופכות לנושא השיחה העיקרי בקרב התלמידים, כדאי לברוח ולמצוא מורה אחר. אחד שיחזק את הגוף שלך ויהפוך אותך למכונת לחימה בריאה חזקה וגמישה בגיל 70, ולא לנכה קשוח ומתפורר בגיל 30.
האם המורה רציני?
אחרי שבדקת שהמורה שלך עומד בכל הקריטריונים האלה, הגיע הזמן לבדוק לאיזו קטגוריה הוא נכנס. יש כל מיני סוגים של מורים, אבל רק חלק מהם באמת עושים את העבודה כמו שצריך. איך תלמד לזהות את הלא רציניים ולמצוא את זה שבאמת יביא אותך לשם?
המורה הרוחני. היה בצנחנים ולחם בחווה סינית, היה אלוף עולם בקרבות מגע מלא וניצח את צ'ק נוריס. התאמן בתוך מערה במנזר עתיק בגבול סין במשך חמש שנים. למד מדיטציה ורפואת צמחים והתעמק בבודהיזים, עד שהנזיר הראשי אמר לו שיש הרבה עומק ביהדות וכדאי לו לחזור בתשובה.
המורה הרוחני הוא צמחוני, מטפל במסאז' וכוסות רוח ומאמין שהסמוראים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים. הוא מתגאה בעבר הקרבי המפואר ומקפיד להדגיש כמעט בכל רגע את השינוי הרוחני שעבר. התלמידים שלו קצת מוזרים, מתחבקים ויש תחושה באוויר שאפשר לפוצץ להם את הצורה ממש בקלות.
המורה הרוצח. חלם על השייטת אבל שירת בקריה בגלל מום בלב. סוג של בבון מגודל שהתאמן מגיל שלוש בקבוצה של הבוגרים. שובר בלוקים עם הראש וכל התלמידים שלו מתים מפחד כשהוא מדגים עליהם תרגיל. איתו אתה מתעסק יותר מדי במגני רגליים, ידיים שיניים וביצים, נותן אגרופים לעמודי חשמל, ברכיות לדלתות, מתאמן על חברים וחולם בלילות - שאתה מנצח אותו בנוק אאוט רציני.
המורה הכלכלי. יש לו דוג'ו (בית ספר) משלו, יש לו גם מקצוע חופשי אבל הוא עובד לפרנסתו רק בעולם אומנויות הלחימה: שיעורים לילדים, הגנה עצמית לנשים, תרגול קשישים, סדנאות מודעות והדרכת קבוצות היי טק חד פעמיות ברוח הסמוראים. הוא מאוד נחמד, מדבר עם כל התלמידים בסוף השיעור ויוצר תחושה של "בית": פעם בחודש טיול משפחות, לוח מודעות עשיר בקופונים לקניית חליפות מקצועיות ביבוא אישי והמון תלמידים שמנים.
לאשתו של המורה הכלכלי יש חגורה שחורה בסידור פרחים, הם התאהבו בקוריאה והם מתארחים בתוכניות טלוויזיה חושפניות ומטופשות לקידום העסק. אם תתמיד בתשלומים תקבל תוך חמש שנים חגורה שחורה. אין אימונים משותפים עם קבוצות של מורים אחרים ויש תחושה שהתלמידים הבכירים שלו הם חלשים, שחצנים ומתעסקים בעיקר בלאונן על המזרן.
המורה הרציני. אתה אוהב אותו. אתה רוצה להיות כמוהו. אתה חושב שהוא זז מדהים ושהוא ממש מקצועי. תלמידים ומורים מקבוצות אחרות מכבדים אותו, יש לו חוש הומור בסיסי, ואתה ממש גאה שאתה לומד דווקא אצלו. הוא צנוע, אדיב, בעל משפחה וחיים שלמים מחוץ לעולם של המכות ויש לו קשרים טובים עם מורים זקנים ומלוכסנים שבאים מחו"ל לבחינות דרגה.
הוא מתקן ומעיר הערות בונות לחגורות שחורות בפני כל הכיתה ואתה מחכה שהוא יקרא לך להדגמה. הגוף שלך מתחזק, אתה הופך רגוע ומתנהג בנימוס וכבוד לתלמידים חדשים. בסוף השיעור אתה רוצה לשאול שאלות ולקרקר סביבו אבל אתה יודע שזה לא מכובד. אם קיבלת שבוע נופש בחו"ל מהעבודה, אבל כואב לך בבטן כי תפסיד שני אימונים – סימן שאתה אצל מורה רציני.